"המרת טיקים"

yakovs

New member
"המרת טיקים"

נראה, ממה שכותבים ומספרים כאן מדי פעם, שאחות הדרכים להתמודד עם טיק מעצבן היא להחליף אותו בטיק אחר. יודגש מייד, שאם מישהו מוצא את הדרך להפטר ממנו לגמרי, כל המאזינים יודו לו בהתרגשות, אבל זה כנראה לא קורה יותר מדי. על כן, בכל זאת המוח הפורה של המתוסמן ממציא לעצמו כל מיני עוקפים וקיצורי דרך שהם לפעמים גם שבילים שאינם מסומנים באף מפה, איך לחזור הבייתה בשלום, וגם לא לריב יותר מדי עם אף טיק. אז אולי נתחיל מהטיקים הווקאלים, כי הם מושכים יותר תשומת לב מהקהל הנבוך. וזה עובד ככה: אם בסביבה הקרובה מתנועעים טיקים מוטורים, כל אחד יכול לעשות את עצמו כאילו לא ראה. זה מה שהרוב באמת עושים. אבל, להתעלם מטיק ווקאלי בעל דציבליות אגרסבית למצער, את זה האנשים עוד לא יודעים לעשות וייתכן שגם לא יהיה הוגן לדרוש מהם. לא ראיתי, אפשר לטעון. טיק ווקאלי שהשתחרר לא באופן בומבסטי וללא רשיון - אנשים יחליפו מבטים כדי לבדוק עם הזולת שהכל אצלי בסדר, והאבחנה הקבוצתית מאשרת את המוזרות של היחיד. עסק לא נעים, אז מה עושים?
 
הסוואת טיקים ווקאליים

- הברות מסויימות אפשר להגות עם פה סגור, ככה שכלפי חוץ לא שומעים כלום. בשיטה הזו אני משתמשת הכי הרבה, ואם מתרגלים אותה היא עובדת מצויין. - לפעמים תוקף אותי הצורך להגות ב דגושה ו- ד. הפתרון הוא לדבר כאילו אני מצוננת, ואז כל נ' הופך ל- ד, וכל פ' הופך ל- ב. לדוגמא: במקום להגיד "נכון מאוד" אומרים "דכוד באוד". גם בשיטה הזו הייתי בעבר משתמשת המון והיא עבדה מצויין. - כשמדובר בצורך להוציא אותיות / הברות מסויימות, אפשר לשלב אותן במשפט. ממש לא בעיה ואפ'חד לא מרגיש. - קולות גבוהים במיוחד אפשר "לשחרר" בזמן של רעש לדוגמא: בביה"ס בזמן שהפעמון מצלצל, בקטע רועש בסרט, וכו. עוד אופציה היא להגות אותם גבוה-גבוה לתוך הגרון בפה סגור, עובד מצויין. אגב, מעולם לא "תפסו אותי" בטיק קולי... סימן שה"שיטות" שלי עובדות... (חחח... לאחרונה דווקא חשבו שהשיעול שלי הוא סוג של טיק, והוא ממש לא)
 

yakovs

New member
עוד הסוואות:

השיטה התורכית לשלב את הטיק בתוך משפט תמים. בדומה למגמגמים שעוטפים את את ההברה או את הצליל הבעייתי בהרבה מילים מסביב. השיטה האפרו-קובנית טיקים ווקאלים קצרים וחזקים, מתמזגים נהדר עם מקצב מוסיקלי. דוגמאות למכביר מנסיון אישי.
 
עוד ..

שיטת ההיפוכונדר : תמיד משתעל או מכחכח , ועל ידי כך מסווה את הטיק. ( משכנע במיוחד אצל מעשנים )
 
וגם..

שיטת הבליין האולטימטיבי - תמיד יש בחדר \ברכב\ בעבודה , מוסיקה רועשת בכל המקצבים.
 

amitbety

New member
נביחות

יש למישהו טריק לזה ? חוץ מלנסות לברוח למקום די מבודד . כמו מה לעשות כשאי אפשר לברוח . אני במצב אנוש , נובח כל כך חזק שכבר חשבתי לשים על הדלת אזהרה שיש כלב בבית . אנא ערף שיחשבו שהכלב נובח
.
 

spidergirl

New member
לי יש כזה

לא שאני מסווה טיקים ווקאלים במיוחד ובכוונה תחילה אבל מצאתי שלשלב נביחה או נהמה בתוך משפט שמבטא כעס זו דרך חיננית. אנשים מתים על זה
 

מירב1965

New member
אני משתעלת ,מכחככת בגרון ומושכת באף

חופשי אף פעם לא חשבתי להסתיר את זה לי הכי מפריע עוד מאז גיל העשרה הטיק המוטורי עם האף וכיווץ המצח עם מצמוץ העיניים ודווקא כאן אני מסתכלת שלא שמים לב ומטקטקת. יש כמובן גם את הטיק עם גירוד האף כביכול וזה נראה טבעי לגמרי כך שאת זה אני לא מסתירה, והטיק עם הזזת הראש (זה מעודן אצלי) אז למי שעומד מהצד זה נראה שהשיער מפריע לי בפנים.
 

spidergirl

New member
בשבוע שעבר היה לי טיק

שנראה כאילו נתפס לי הצוואר ומישהי בעבודה שאלה איך זה קרה אז פשוט אמרתי לה שזה טיק.
 

spidergirl

New member
תודה צוללת

לא חושבת שזה ביטחון עצמי כל כך. אני לא אוהבת לשקר ולהתחיל להמציא שנתפס לי במקום להגיד שזה טיק מסובך יותר עבורי.
 
../images/Emo122.gifטיקים קוליים - פשוט "מכה" ....

הבן שלי סבל מהם מאד - בעיקר מנביחות ומיריקות... על הנביחות הוא אפילו לא ניסה להתגבר... אילו עוצמות - פשוט יאוש שקשה לתאר.... לגבי היריקות - הוא למד "לדחוף" את הפה ליד (כמו בשיעול או עיטוש) או לצוארון - ו"לשחרר"... לגבי שיעול וטיקים שמפריעים פחות - הוא פשוט למד לחיות עם זה...
 

שביק

New member
לבני יש עד היום טיקים קוליים. קושי מסויים

בדיבור, מעין גמגום. הוא אינו מנסה להסוות.לא טיקים וולקאליים ולא מוטוריים ואחרים. הוא אומר כל השנים: "זה אני, זה שלי ולי זה לא מפריע. אם למישהו יש בעיות עם הקולות שלי שילך הוא לרופא". גם לנו אין הדבר מפריע. הוא מקסים עם כל הטיקים והשטיקים. יש לנו ולסביבה הרבה סבלנות לשמוע את דבריו עד לסיומן. הוא גם מופיע במסגרת העבודה בפני קהל עם כל החבילה שלו בלי בעיות אשמה או הסוואה. זאת הדרך הכי טובה ורצוייה לחיות עם הטוראט ובעצם עם כל שוני מהאחר. ישנה אימרה בביתנו: "הבעיות שלי הן שלי ואין אף אחד שיבוא ויקח לי אותן. או שיבוא ויאמר לי: היי זה שלי החזר לי אותן". אבי גאזונט משביק
 
ממשיך את דבריה של שביק

אין במה להתבייש.אנחנו לא גנבנו מאף אחד. לכל אחד יש את החבילה ואין מה להתבייש בה. מוטב בעיות כאלו מאשר בעיות יותר חמורות. משה
 

שביק

New member
וממשיה את דבריך משה: אכן צודק בהחלט:

בני אומר לאורך כל השנים: "תודה לאל שזה טוראט ולא חלילה מחלה קשה אחרת".... והדברים אכן נכונים.
 
../images/Emo26.gif למשה ובת שבע - ברור שאנחנו לא מתביישים

ובאמת לא גנבנו שומדבר מאפאחד - אבל, בהחלט יש טיקים שיהיה נחמד ומנומס מצידנו לחסוך אותם מהסביבה, כמו יריקות (שפשוט מגעילות ויכולות לגרור סלידה בלתי נסבלת) או נביחות (שאפילו יכולות להפחיד ילדים קטנים וזה ממש לא מצחיק)... במקרים שכאלו, לעניות דעתי חשוב ללמוש ולמצוא דרכים איך "לשחרר" את הדחף - אך באופן מעודן...
 

שביק

New member
גובלינית יקירה, למזלו של בני, אין לו יריקות

ולא נביחות. יש טיקים מוטוריים וטיקים ווקאליים אך לא כאלו העלולים לגרום לדחיה של הסביבה. אבל אין ספק שאת צודקת בהחלט עם הערתך. לילה טוב משביק
 
גובלינית יקרה!!!!

כתבתי את דבריי על סמך התחושה שנוצרה פה שכל הזמן הטוראטניקים מחפשים איך להמיר את הטיקים בטיקים אחרים. קחי את זה למחשבה הדורשת מאמץ ויצירתות בהחלפת הטיקים הללו. כמובן שאני מסכים איתך שיש לעדן את הטיקים אבל לדחוק אותם בשום פנים ואופן לא. אם מישהוא ינסה לעשות זאת אז זה יבוא אליו/ה בריבית דריבית. משה
 
למעלה