המרת דת חברתית

מומיה26

New member
המרת דת חברתית

אין זה סוד שיציאה לחירות אצל זוגות נשואים ואפילו אצל יחידים הוא תהליך מאד לא קל, וזה גם הרבה לפני הקשיים הטכניים. עצם המעבר לחברה אחרת קשה גם להורים וגם לילדים, והלחץ מצד המשפחה והחברה כשמדובר ביציאה מוחלטת מהדת היא גם גדולה בשל היותה בעלת פער גדול מדיי. חשבתי על טריק נחמד שאני לא בטוח שהוא מעשי לכולם, אבל מעניין אם הוא יכול לעבוד. הרעיון הוא להתחיל את התהליך עם המרת דת פנים חרדית קטנטנה. לדוגמה: אתה כיום ליטאי? תספר למשפחה שנתפסת לחב"ד, תתחיל להתרועע בשבת אחים והתוודעויות, אולי תהפוך אפילו למשיחיסט, מהר מאד תסחף ותעביר את ילדך למוסדות לימוד חבדיים, יש מצב שגם אם בן/בת הזוג לא היה בעניין קיצוני כל כך של יציאה לשאלה, כשמדובר באידאל דתי חדש זה יתקבל איכשהו. העתקת דוגמאות נוספות די קלה, חסידי שיהפוך לליטאי אדוק, חסיד חב"ד שייתפס למתנגדות וכדומה. או אחד מכל אלה שייתפס לאידאל הציוני הדתי. ברגע שאנשים עוברים תהליך כזה של התנתקות מהחברה סגורה והומוגנית שהם חיו בה, היציאה לכל מקום אחר אמורה להיות קלה מאי פעם. הדבר הזה אמור לעבוד? זה עבד אצל אנשים שהכרתם?
 

yoni13077

New member
הנזק רב על התועלת

אם בכלל תהיה תועלת.. אחד שיעבור תהליך כזה רק יציג את עצמו בתור הפכפך ויציאה בשאלה שלו רק תתפרש יותר בתור שגעון ובלבול גדול. בכלל, הרעיון אמור להיות לעזוב את הקהילתיות, לא להכנס לקהילה אחרת ואז לעזוב את הקהילתיות... לעזוב את הקהילה ולעבור לנישות כלליות יותר ופחות קהילתיות בהחלט יכול להיות צעד מעולה במקרים רבים.
 

מייליץ

New member
אני מסכים עם יוני


אני מכיר הרבה אנשים שעברו מקהילה אחת לשניה (ואני בתוכם). זה לא עובר כל-כך קל על הבן זוג. אני חושב דווקא להיפך, שאחרי שהבן זוג עבר כבר את הטראומה של העברה מחסידיות לליטאיות או הפוך, כבר יותר קשה לסחוף אותו עוד הפעם לכל הקושי הזה. צריכים לזכור שבדיוק כמו שחרדים מחנכים שאין אמת אחרת מתורתם, כך כל זרם בתןך החרדיות מחכנכת שהם הם האמת האבסוטית. בשביל ליטאיים רבים, ללכת לחב"ד הוא אסון במידה דומה ליציאה בשאלה. בשביל הרבה חסידים להוריד את הזקן וללכת לליטאים הוא עוד יותר גרוע.
 
אין נישאי תערובת? האם העוינות היום בארץ בין שני הפלגים לא קהתה עם הזמן? חשבת שאנו כבר לא בגולה.
 

מומיה26

New member
אולי הגזמתי בקטע עם חב"ד

יש מצב שאצל ליטאים זה ממש כמו המרת דת לנצרות, כבר עדיף אולי מבחינתם להתאסלם.
 

שראליס

New member
כשעושים מעבר חברתי מאיזה סוג שיהיה

זה לא קל בכלל וצריך לזה הרבה כוחות נפשיות לעבור את זה ובעיקר צריך להיות כלם אם מה שעושים ואם עוברים למשל מליטאי לחבד בשעה שאתה בז לחבד כמעט כמו המקום שלך או יותר אז אתה לא שלם עם עצמך ולא תוכל להסביר למה עשית זאת וזה לא יהיה קל בכלל ויתכן שיציאה בשאלה בסופו של יום יהיה קל יותר מזה על כל פנים רגשית
 
אם היום מישו מהמשפחה שלי או כול משפחה לטאית

עובר לחבד קורעים עליו קריעה ומחשיבים את יינו ליין נסך בעוד שיין של חילוני יש צדדים להקל. אני חושבת שאם הייתי עוברת לחבד להורים שלי היה יותר צער בזים להם יותר מלחילונים
 
הרעיון מבריק :) אבל הוא כנראה לא ישים

כי לפחות חלק גדול מהאנשים לא מסוגלים "לשחק" מעבר כזה. אבל ברור שברעיון אתה צודק לגמרי, ועלית כאן על הטריק. ברגע שהבן אדם עובר, ולא משנה לאן (מגור תחת הקומדאנט הזה לקומדאנט המנוגד גם מספיק...) הרבה יותר קל לו להתנייד לכל מקום...
 
אני בעד הבסיס

לא להמיר כת חרדית אחת בכת חרדית שנייה אלא להתחיל תהליך "התמדרנות" בתוך הכת שאתה נמצא עכשיו, נניח, לקצר פאות/זקן, לשנות משהו בלבוש, את סוג הכיפה וכאלה זה גם מרגיל את הסביבה לרעיון השינוי וגם מאפשר ליוצא לתרגל מעברים ולראות איך הוא מתמודד מול התגובות של הסביבה.
 

מומיה26

New member
ברור שזוהי דרך המלך

אם זוג או או יחיד רוצה לצאת בשלבים הדרך שהצגת היא הדרך הנורמלית, דיברתי על כאלה שבני הזוג או הילדים שלהם רחוקים מאד תרבותית מצעד שכזה.
 

yoni13077

New member
לא רק למי שרוצה לצאת בשלבים

אלא גם מי שמתכוון להשאר אנוס מסיבות כאלה ואחרות (מה גם שיש בהחלט סיכוי שמה שבנקודת זמן מסויימת נראה לא בא בחשבון בכלל, בהמשך עשוי להשתנות, וכבר היו מקרים), תהליך של פתיחות מסויימת בשלבים משנה לגמרי את חייו של האנוס ונותנת מרחב תימרון גדול בהרבה. ברור שכשבני הזוג רחוקים מזה תרבותית זה לא קל, אבל זה בהחלט אפשרי בניואנסים קטנים בתחילה ולאט לאט לבדוק את השטח. צעדים מסויימים יכולים לגרום לאחרים לעקם את האף אבל זה לא כולל השלכות של ניתוק מהילדים וכו'. כך שאין סיבה לוותר לעצמנו על דבר כזה.
 

מזגזגת2

New member
או לגרום שייזרקו אותך

נניח אתה עדיין מצהיר שאתה חסיד בכל רמ"ח ושס"ה והכל לפי הכללים אבל אתה עושה משהו אחד ויחיד אנטי (דוגמא לנשים חסידיות-נהיגה) כבר לא יקבלו אתכם למוסדות החינוך, כבר יסתכלו עליכם כעל פושטקים וכו' וככה אתם לא יוצאים "אשמים" (לא קיבלו אתכם אז שלחתם למוסד יותר פשרני, הילד כבר רצה דברים אחרים כחבריו וכו') זה טוב לקטע של ההתמדרנות ואולי זה יהיה צעד בדרך החוצה.
 
רעיון נכון לזוגות

לבודדים החיים לצד בני\ות זוג שאינם בענין לא כ"כ ניתן למימוש.
 

מומיה26

New member
זה טוב גם ואולי בעיקר לבודדים

אני מדבר על כאלה שבכל מקרה מתכוננים לצעוד דרך ארוכה ומתישה עם בן או בת זוג לעומתיים, ולא לעשות מהפכים חדים. בנזוג יתקל בקשיים גדולים מאד ואפילו שווים ליציאה בשאלה בדרך להסתגלות לתרבות שונה, אבל אני רואה בזה רק חוויה מעשירה, וגורם להסתגלות והבנה שהקונכיה בה נולדנו היא לא המערה היחידה על פני תבל, ויש עוד מערות, ויש גם מרחב גדול ופתוח ביניהם. והמניעים הרשמיים? למשל, שם משכילים יותר, לומדים יותר לעומק, חיים יותר נכון לפי הדת וכדומה. לא רואה הבדל גדול בין להמשיך ולעבוד על כל העולם במקום בו אתה נמצא, או לעבוד על העולם במקום טיפה שונה ולפעמים גם פתוח יותר. בכוונה בחרתי מקומות כמו חב"ד וליטאי ודת"ל שהם לא ממש קהילות סגורות, ויש שם מרחב תימרון גדול מאד. אני גם לא מאמין להמיר את האלוהים הנוכחי הפתוח יחסית למשו סגור ומחמיר יותר, אני רק נותן עטיפה תאולוגית ואידאולוגית לשינוי וזה מתקבל טוב בהתחלה מאשר כפירה. תהליך חיפוש ובירור עצמי נחשב כשגעון רק אצל חרדים, ואני לא רואה בכך חסרון שכמה חרדים יראו בי משוגע, כאילו שאם אצא בשאלה אחשב לנורמלי בעיניהם. בסופו של דבר, שינוי על בסיס שאינו כפירה, מתקבל בהרבה פחות התנגדות.
 
למעלה