ayb1
Well-known member
כתב ערוץ 13, ד"ר אבישי בן חיים, הזהותן ה"אפרו-מרוקני" (הגדרה pc) יצר ופיתח תורת קונספירציה גזענית אנטי-אשכנזית
לפיה בית המשפט פועל רק נגד יהודים-ערבים כדי למנוע מהם להיהפך להגמוניה.
לפיה בית המשפט פועל רק נגד יהודים-ערבים כדי למנוע מהם להיהפך להגמוניה.
כבר בביטוי שלו "זהות מזרחית" חושף ד"ר בן חיים את גזענותו האנטי-ערבית (בנוסף לגזענותו האנטי-אשכנזית).
המשותף בין יהודי מרוקו, עיראק, ותימן, אינה "המזרחיות", אלא התרבות הערבית.
הם "יהודים-ערבים". יהודי מרוקו (בpc" אפרו-מרוקנים") הם יהודי המערב-מגרב, יהודים מערביים-מוגרבים ולא מזרחיים שהם יהודי אשכנז ה"אוסט יודה".
אבל גם בקרב היהודים-הערבים, יוצר ד"ר בן חיים מדרג. ד"ר בן חיים יצר סדרת טלוויזיה חדשה "המרוקאים החדשים":
בסדרה שיצר הוא הוא מביא אשכנזי גליצאי בשם ד"ר עמוס נוי הקובע שהעדה הגאונה ביותר היא המרוקנית.
"יהדות מרוקו הוציאה מתוכה יחסית לגודלה יותר פרסי נובל מהאשכנזים בישראל."
והוא מונה את זוכי פרסי הנובל, "המרוקנים" לדבריו:
- ברוך בן אסרף. פרס נובל לרפואה. (הוא יהודי אמריקאי יליד ונצואלה (ולא יליד מרוקו) אביו יליד מרוקו ואימו ילידת אלג'יריה).
- קלוד כהן טנג'י פרס נובל לפיסיקה. (הוא צרפתי יליד אלג'יריה).
- סרג' הרוש. פרס נובל לפיזיקה. (הוא צרפתי יליד מרוקו שאימו אוקראינית אשכנזיה).
מובן שד"ר בן חיים מאשים את האשכנזים בישראל על כך שדיכאו את המרוקאים
כך שלא יכלו לזכות בפרסי נובל בישראל, אלא רק בצרפת.
נעזוב רגע את תפיסתו הגזענית של ד"ר בן חיים הממרקן את כל יוצאי צפון אפריקה (תוניסיה אלג'יריה, לוב).
המשותף בין כל זוכי פרסי הנובל הוא נטישת התרבות המרוקאית ואימוץ תרבות מערבית אשכנזית. (אמריקאית וצרפתית).
אף אחד מזוכי פרס הנובל לא למד במרוקו, ולא עשה את מחקריו המדעיים באוניברסיטאות מרוקו.
ודוק: יהודי הנוטש את התרבות הערבית-מרוקאית ומאמץ את התרבות המדעית
המערבית-אשכנזית (ישראלית-צרפתית-ספרדית-אנגלית-אמריקאית) הוא אשכנזי.
אין שום הבדל בין ד"ר נוי הגליצאי, לד"ר בן חיים המרוקני.
אכן תהליך האשכניזציה של יהודי מרוקו היה מהיר יותר בצרפת מהסיבות הבאות:
1. השכבה המשכילה יותר היגרה לצרפת ולא עלתה לישראל. שם, בצרפת, היתה רווחה כלכלית גדולה יותר.
2. תהליך הצרפתיזציה (אשכניזציה) כלומר נטישת התרבות הערבית-בֶּרְבֶרית-מוסלמית ואימוץ התרבות המערבית –
היה קל יותר עקב פיזורם בחברה הצרפתית ולא בישובים הומוגניים.
3. אחריות עצמית, לא היתלות והאשמת אחרים.
[ נעמן כהן ]