המרוץ למילקי

[הרואה שאינה נראית]

המרוץ למילקי

החלטתי היום סוף סוף לאחר שבועיים בהם הייתי מרותקת לבית חולה לעשות קניות בחצי חינם כי סוף שבוע קרב והבית ריק. בעודי עומדת בתור הגבינות רואה אני לפתע את מי שהייתה אמורה היום להיות חמתי (ולמזלי היא לא) ע"י והיא מחוסר ברירה מוחלט הרי אנו אחת מול השניה אומרת שלום והמילים בקושי יצאו מפי המסקנה. הרגשתי שהיא מייחלת שהאדמה תבלע אותה. אך אם רק היינו במקום אחר היה לי הרבה מה להגיד לה בנוסף לתודה. ואז הרגשתי כמו בפרסומת הישנה למלקי לי בכלל לא הזיז ממנה אך הרגשתי שההפך אוי מאוד. היא כל הזמן הסתכלה איכן אני בשביל לא להתקל בי ממש רדפה עם העגלה בסופר ואז כנראה מחוסר ברירה החליטה הנחמדת לוותר על הקניות. אוי כמה חבל שבנה לא יאכל שישי שבת בגללי. אבל דווקא עכשיו שאני לבד בבית הזכרונות מציפים תחושת הכאב חוזרת ויש לי כ"כ הרבה מה להגיד אך אין למי.

 

[עופר קפופר]

../images/Emo24.gif

תתחילי לשפוך לפה הכל...מבטיח לקרוא

 

[הרואה שאינה נראית]

תודה אך אין מה להוסיף

בוא נאמר סיפור ארוך של בחורה אני שביטלה את החתונה ברגע האחרון בגלל בן זוג אגואיסט ואמא אגואסטית עוד יותר וגם שקרנית. בוא נגיד שהעניין מאחורי ואני לא מתחרטת על מה שעשיתי אך עצם ההתקלות בה גרמה להזכר.

 

[M a x i1]

תחליפי ניק

הוא לא מתאים לך... אם באמת היית רואה ולא נראית..היא לא היתה מבחינה בך

 

[פטריה אחרי הגשם]

../images/Emo24.gifתהיי חזקה....../images/Emo187.gif

אין מישהו שמבין אותך יותר ממני. כשהאקס נפרד ממני הייתי במצב כ"כ קשה, במשך 5 חודשים לא הפסקתי לבכות. זו גם הייתה תקופה שבה הייתי צריכה לכתוב את התיזה שלי למאסטר ופשוט כתבתי ובכיתי, כתבתי ובכיתי. אחרי שניה וחצי בערך אני יכולה להגיד שהתגברתי עליו. אבל עדיין, הייתי חושבת עליו ונזכרת בכל מיני רגעים שהיו לנו יחד, איך בילינו באילת וכו" וכ"כ צבט לי הלב. חשבתי גם "מה אני אעשה אם אני אראה אותו עם מישהי" ועצם המחשבה הייתה גורמת לי לבכות. אבל היום, שנתיים וחצי אחרי הפרידה, יש לי חבר חדש כבר חודשיים, הרבה יותר טוב ממנו (בכלל אין מה להשוות) ואני כ"כ אוהבת אותו, ובדיוק לפני כמה ימים דיברתי עם חברה שלי ויצא לנו לדבר עליו, אז אמרתי לה שאני בכלל לא מבינה איך הייתי איתו ומה עשיתי איתו ואני כ"כ שמחה שזה נגמר בינינו כי עכשיו יש לי מישהו כזה מתוק וחמוד, ששוה אותו פי מיליון. רק עכשיו, אני יכולה לראות את ההבדלים ביניהם ולפי זה להבין כמה שהחבר הנוכחי שלי אוהב אותי ומעריך אותי הרבה יותר מהאקס. וזה לא בגלל שאנחנו "חדשים". ההערכה שלו כלפיי זה דבר שכשהייתי עם האקס גם בהתחלה זה לא היה. בקיצור- אני אומרת תודה לאל שלא התחתנתי איתו כי היום יש לי מישהו הרבה יותר טוב, יותר חמוד, נראה יותר טוב, אוהב אותי והוא שלי. ואני חייבת להגיד לך שיש תקווה, אני לא האמנתי שאני אמצא מישהו חדש, לא חשבתי שאהיה בכלל מסוגלת לאהוב אחריו מישהו חדש, והנה, אתת רואה? ככה שאני מאמינה שגם את התקופות הכי קשות עוברים והזמן הוא ה

הכי טובה שיש. כמה שזה נמשע נדוש, זה אמיתי. אני הייתי על הפנים, אמא שלי כבר חשבה שאני לא אצא מזה כי כל הזמן בכיתי ללא הפסקה, לא רציתי להשאר לבד (פיסית, לא רציתי להשאר בחדר לבדי) והיה לי רע. ועכשיו - הכל ורוד... יש תקווה!!!! (סליחה שיצא ארוך, פשוט רציתי להבהיר את הנקודה שלי)

 

[פטריה אחרי הגשם]

שנה וחצי, לא שניה וחצי...חחחחחחחחחח

 

[הרואה שאינה נראית]

אני דווקא חושבת שאני די חזקה

בוא נגיד שבאופי שלי אני לא מהטיפוסים שיושבים ובוכים אני דווקא מהאנשים שקמים מהר על הרגליים ופותחים דף חדש. מאמינה שהבכי לא עוזר וצריך להמשיך הלאה. גם כל הקטע הזה של ביטול החתונה בא מצידי כבר די נמאס לי מההתנהגות האגואסטית שלו הרבה מריבות שכבר גרמו לי לחשוב ואמא שלו פשוט הדליקה את הזיקוק האחרון שגרם לי להעיף אותי לקבינימט. אני לא מצטערת על ביטול החתונה ההפך אני שלמה מאוד אם ההחלטה שלי ואני ממשיכה הלאה. הקטע של המפגש פשוט בלי לרצות העלה מחשבות, זכרונות, כעסים וכו'. תודה לכם על החיבוק.

 

[פטריה אחרי הגשם]

אני שמחה בשבילך../images/Emo13.gif../images/Emo140.gif

כי אני באמת הייתי שבר כלי...זה השפיע עליי ממש קשה. אז אם לי זה עבר, אני בטוחה שאת תמצאי מישהו חדש יותר מהר ממני... בהצלחה!!

 

[פשוט שירי]

מה שכתבת....מאוד מדבר אלי

ומקווה שגם אצלי יהיה כך..אני צריכה להזכיר לעצמי...שבסוף באמת אומרים איך יצאתי עם אחד כזה?

 

[יובל 33]

מכיר את ההרגשה. תגידי לנו!!!../images/Emo24.gif

 

[פורטה בלו]

כל ה"עולים באוב" הפתאומיים הללו

תמיד מגיעים ברגע הלא נכון. לא נורא, תזכרי שיש דברים גרועים מזה והיום את אישה מאושרת, שלא תקועה ליד "חמותך שתחייה" שמכינה לך פולקע עם פירה ובנה מסתובב לידה עם עיניים נוגות מהערצה. "פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז: משל אדם תועה כמה ימים ביער ולא היה יודע איזוהי דרך נכונה. פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו. באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי ידע הדרך הנכונה. כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו: אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה, זה כמה ימים אני תועה. אמר לו: אחי, אף אני איני יודע, שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים, אלא אומר לך בדרך שהלכתי אני, יכול לומר לך, שבדרך זו תועים. ועכשיו נחפש דרך חדשה." כן אנחנו, דבר זה אני יכול לומר לכם. שבדרך שהלכנו עד עכשיו אין לנו ללכת, שבדרך זו, תועים. אלא שעכשיו נחפש דרך חדשה. (ש"י עגנון)