רצה בקצב מטורף, נושמת כמו עבד מעולף, ואתה- שם בגדה הנגדית של האגם כנראה לעולם. שוחה, יורקת דם, מגיעה, ואתה כמו נעלם, לא פה. כמו קשת בענן, כמעט, אבל עוד לא.
אנחנו כבר בצד השני????????.. אז, אולי הוא בצד הראשון? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.................. (ואת הבדיחה - סיפרה בלונדה לבלונדה חחחחחחחחחחחחחח............)
