time to fly
New member
המרדף. הבריחה.
הם ברחו................... הם הגיעו לאולם הוא היה צעיר, ברונט השיער, מן שיער שכוב, לא ארוך מדי וחלק. בריא וחזק, אתלטי וגמיש. איתו היו עוד שני חברים שליוו אותו אבל הוא היה מרכז האירוע. אולם. אולם גדול כמו אצטדיון כדורסל רחב ומרשים. במרכז היו מכונות גדולות ורחבות, שחורות ואפורות. אך צבעי האולם עצמו לא הקנו למקום אווירה מלנכולית, רק תעשייתית משהו. הם ברחו. הם היו צריכים להגיע לחלק המרוחק ביותר של האולם הגדול. בקצה האולם, היכן שהמכונות נסתיימו, והגדר שהקיפה ותחמה אותם נסתיימה, היתה ממוקמת לה רחבה קטנה שבמרכזה פיר – בריכה הפתוחה לים. לא ברור היכן מיקמו את המקום הזה. האם זוהי צוללת, מעבורת שקועה במצולות, או אולי מרחפת היא מעל גובה פני הים. רדפו אחריהם. קצב צעידתם היה מהיר עד ריצה, שפופים ורכונים אל הקרקע רצו הם לצד הקירות, מנסים לא לבלוט ולהתגלות ע"י אנשים המקום. הוא הוביל אותם, הנהיג אותם דרך רחבת המכונות הגדולה לעבר הצד השני של האולם, החלק הדרומי של האולם. בקצהו השתלשלו להם 3 סולמות מתכת מהתקרה. הוא טיפס על רחוק יותר ושני חבריו טיפסו על 2 הסולמות הנותרים. התקרה שממעל לא עניינה אותם. הם הביטו לעבר מרכז הבריכה. מעליה השתלשל לו סולם שהוביל החוצה, לשם הוא היה צריך להגיע, לשם שלושתם צריכים לקפוץ. אבל איך? איך יגיעו לסולם? מרוחק 100 מטר מהם ועדיין, המשימה צריכה להתבצע, אחרת- יישארו תקועים הם באולם והרודפים יניחו את ידיהם עליהם. בקדמת הבריכה ניצבה לה אישה. נדמה היה שבעלת תפקיד בממשלה היא ופמלייתה מסביבה. לבושה מלבושים הדורים, צבועים אדום, סגול ורוד וכחול, צועקים ונוצצים, וכובע גבוה המזכיר תרבוש טורקי מחודד כקונכייה בעלת מבנה חרוט. פונה היא לעבר המכונות ונואמת נאומים לציבור שאיננו נראה במבט החטוף והמהיר של גיבורינו. אך גם דבר זה אינו מעניינו ורק הסולם – מטרתו היחידה ברגע זה הסבה את תשומת ליבו. לופתים את שלבי הסולם בידיהם, נאחזו הם במתכת ובשלביה, מתכננים איך לזנק אל היעד הנכסף. לפתע, היה נראה שהשרה הביטה אליהם, השגיחה בהם והרגישה אותם. המים החלו זעו, גלים נוצרו והתהוו לגלים רוחשים בעוצמה גדולה כלכך. האווירה נהייתה קודרת ושחורה פתאום ופתח הבריכה השלווה התמלא לו פתאום בייצור גדול ועצום ממדים, גוף מרובע ושמן, גוון עורו שמנוני ושני עיניו נחו להם בקדמת גופו. זרועות עצומות כשל תמנון יצאו להם מכל עבר ואורכם הגיע לעשרות מטרים עצומים. הייצור ראה אותם, זה היה כאילו הוא יצא מהמים רק בשבילם, הם היו מטרתו. זרוע ארוכה ועצומה נשלחה אליהם באוויר.כיחידה אחת זינקו שלושתם מטה ורצו בטירוף מוחלט לאורך המעבר שנוצר בין רחבת המכונות הגדולה לדופן האצטדיון. הוא רץ, דופק ליבו הלם בחזהו בעוצמה כה רבה, מרוכז היה הוא אך ורק במציאותו הסובבת אותו. הוא ראה מולו, עת הגיע למקום, חבורה של אנשים ומאחוריה ירידה מטה, דרך מדרגות לעבר מקום לא נודע. הוא לא האט את קצב מיאוצו, הביט הוא דרך החבורה וראה את הנתיב, עבר דרכם ללא מחשבה אחת קטנה וקפץ מטה, לתוך חדר המדרגות, נחת ובאותו הרגע המשיך לרוץ בלי שהנחיתה תאט או תפגע בזרימת מיאוצו.
הם ברחו................... הם הגיעו לאולם הוא היה צעיר, ברונט השיער, מן שיער שכוב, לא ארוך מדי וחלק. בריא וחזק, אתלטי וגמיש. איתו היו עוד שני חברים שליוו אותו אבל הוא היה מרכז האירוע. אולם. אולם גדול כמו אצטדיון כדורסל רחב ומרשים. במרכז היו מכונות גדולות ורחבות, שחורות ואפורות. אך צבעי האולם עצמו לא הקנו למקום אווירה מלנכולית, רק תעשייתית משהו. הם ברחו. הם היו צריכים להגיע לחלק המרוחק ביותר של האולם הגדול. בקצה האולם, היכן שהמכונות נסתיימו, והגדר שהקיפה ותחמה אותם נסתיימה, היתה ממוקמת לה רחבה קטנה שבמרכזה פיר – בריכה הפתוחה לים. לא ברור היכן מיקמו את המקום הזה. האם זוהי צוללת, מעבורת שקועה במצולות, או אולי מרחפת היא מעל גובה פני הים. רדפו אחריהם. קצב צעידתם היה מהיר עד ריצה, שפופים ורכונים אל הקרקע רצו הם לצד הקירות, מנסים לא לבלוט ולהתגלות ע"י אנשים המקום. הוא הוביל אותם, הנהיג אותם דרך רחבת המכונות הגדולה לעבר הצד השני של האולם, החלק הדרומי של האולם. בקצהו השתלשלו להם 3 סולמות מתכת מהתקרה. הוא טיפס על רחוק יותר ושני חבריו טיפסו על 2 הסולמות הנותרים. התקרה שממעל לא עניינה אותם. הם הביטו לעבר מרכז הבריכה. מעליה השתלשל לו סולם שהוביל החוצה, לשם הוא היה צריך להגיע, לשם שלושתם צריכים לקפוץ. אבל איך? איך יגיעו לסולם? מרוחק 100 מטר מהם ועדיין, המשימה צריכה להתבצע, אחרת- יישארו תקועים הם באולם והרודפים יניחו את ידיהם עליהם. בקדמת הבריכה ניצבה לה אישה. נדמה היה שבעלת תפקיד בממשלה היא ופמלייתה מסביבה. לבושה מלבושים הדורים, צבועים אדום, סגול ורוד וכחול, צועקים ונוצצים, וכובע גבוה המזכיר תרבוש טורקי מחודד כקונכייה בעלת מבנה חרוט. פונה היא לעבר המכונות ונואמת נאומים לציבור שאיננו נראה במבט החטוף והמהיר של גיבורינו. אך גם דבר זה אינו מעניינו ורק הסולם – מטרתו היחידה ברגע זה הסבה את תשומת ליבו. לופתים את שלבי הסולם בידיהם, נאחזו הם במתכת ובשלביה, מתכננים איך לזנק אל היעד הנכסף. לפתע, היה נראה שהשרה הביטה אליהם, השגיחה בהם והרגישה אותם. המים החלו זעו, גלים נוצרו והתהוו לגלים רוחשים בעוצמה גדולה כלכך. האווירה נהייתה קודרת ושחורה פתאום ופתח הבריכה השלווה התמלא לו פתאום בייצור גדול ועצום ממדים, גוף מרובע ושמן, גוון עורו שמנוני ושני עיניו נחו להם בקדמת גופו. זרועות עצומות כשל תמנון יצאו להם מכל עבר ואורכם הגיע לעשרות מטרים עצומים. הייצור ראה אותם, זה היה כאילו הוא יצא מהמים רק בשבילם, הם היו מטרתו. זרוע ארוכה ועצומה נשלחה אליהם באוויר.כיחידה אחת זינקו שלושתם מטה ורצו בטירוף מוחלט לאורך המעבר שנוצר בין רחבת המכונות הגדולה לדופן האצטדיון. הוא רץ, דופק ליבו הלם בחזהו בעוצמה כה רבה, מרוכז היה הוא אך ורק במציאותו הסובבת אותו. הוא ראה מולו, עת הגיע למקום, חבורה של אנשים ומאחוריה ירידה מטה, דרך מדרגות לעבר מקום לא נודע. הוא לא האט את קצב מיאוצו, הביט הוא דרך החבורה וראה את הנתיב, עבר דרכם ללא מחשבה אחת קטנה וקפץ מטה, לתוך חדר המדרגות, נחת ובאותו הרגע המשיך לרוץ בלי שהנחיתה תאט או תפגע בזרימת מיאוצו.
