המקווה
יוצאת מהבית כבר אין לי כוח לכל הטקסים האלו... מחליטה ללכת הפעם ברגל ומגיע אל בניין ישן מטה לנפול ועל הכביש הראשי. נכנסת אל המקווה . הבלנית מקבלת אותי בסבר פנים יפות
ואני מחייכת ושואלת אם יש חדר פנוי. אני נכנסת אל תוך החדר מתפשטת מביטה על גופי אוהבת את השינויים שנגרמו הן לטובה והן לרעה. עברנו הרבה אני והגוף שלי.
ממלאת אמבטיה חמה ושוקעת בתוכה הגוף מתמלא קצף נעטף במעטה רך. מוסיפה שמן לאמבט (למרות שאסור)ומתמכרת לשקט. מעבירה יד על גופי הכל ברכות. בעדינות
הגוף כבר מוכן מאתמול כל שעוות עניינים. נשאר רק לטבול.
יוצאת מהאמבט , סורקת את גופי בשנית שחלילה וחס לא תהיה חציצה , מסרקת את שערי. מבט חפוז בראי וקוראת לבלנית , נעמדת מולה היא בודקת את גופי לפרטי פרטים רואה דברים שעין לא רגילה אפילו לשים לב. ואחרי סקירה מקיפה מאשרת לי לטבול אני מברכת את הברכה, ונכנסת ברגל ימין אל המקווה שוקעת כל כולי וחושבת עד כמה מחשבותיי "טהורות" לבין המים הקדושים . מזל שאי אפשר להעביר סורק מחשבות אחרת הייתי בצרות...
יוצאת מהמקווה , האוויר הקריר עוטף אותי .
מגיע הביתה ומחליטה להפתיע את בן זוגי בעקבי סטילטו ,גרביונים, ולבנים שחורים עם תחרה אדומה לגופי . אודם אדום ..מחכה לשובו מהעבודה דפיקה בדלת נעמדת מולה כמו שאני ואומרת שאפשר לפתוח האורות עמומים . הדלת נפתחה ולמולי עומד הבוס של בעלי. אופססססס אני מנסה להתכסות והוא מופתע נכנס מהר לבית וסוגר את הדלת מאחריו . אני יודע שציפית לבן זוגך אבל קרה אירוע חריג והוא יצטרך להישאר שעות נוספות פשוט אני הייתי בדרך הביתה ואמרתי שאקפוץ אלייך ואודיע לך שלא תדאגי. אני מתנצל . נבוכה מהמעמד לא יודעת כל כך מה לומר, הוא תמיד היה אסרטיבי כל כך פתאום שתיקה. הוא מעביר את עיניו על גופי חוקר כל איבר ואז מחליט להתקרב צעד נוסף כלפיי נשארת במקומי והוא אומר לוחש ידעתי שמסתתר מתחת לכל הבגדים הצנועים שלך משהו שמחכה לפרוץ. האם תתני לי לעזור לך וידו מלטפת את גבי תוך כדי לחישה גופי מצטמרר .
הוא מתחיל לנשק את צווארי שם הרגישות שלי גבוהה וגופי נענה למגעו הדורש , הוא אוחז במותניי. ויורד אל רגליי מוריד אותי מעקביי ומתחיל לנשק אוחזת בראשו מטה. מכוונת אותו אל אברי . הוא מוריד את התחתון וטורף אותי במהירות כאילו הזמן ממהר . אני נאנחת נאנקת תחת פיו , ירכיי רועדות מרגישה את השיא קרב... עוד קצת ...יואו אני לא יכולה יותר ...אני גומרת כמו שבחיים לא גמרתי .
הוא קם מסדר את בגדיו... ואומר הייתי רוצה עכשיו לבעול אותך ולקחת אותך לשיאים שבטח בן זוגך לא ייקח. אבל אני אשמור לעצמי את הפריבילגיה הזאת לפעם הבא אולי חודש הבא... ואני לעזאזל תוהה איך הוא ידע... מתי הסיבוב הבא?!
יוצאת מהבית כבר אין לי כוח לכל הטקסים האלו... מחליטה ללכת הפעם ברגל ומגיע אל בניין ישן מטה לנפול ועל הכביש הראשי. נכנסת אל המקווה . הבלנית מקבלת אותי בסבר פנים יפות
ואני מחייכת ושואלת אם יש חדר פנוי. אני נכנסת אל תוך החדר מתפשטת מביטה על גופי אוהבת את השינויים שנגרמו הן לטובה והן לרעה. עברנו הרבה אני והגוף שלי.
ממלאת אמבטיה חמה ושוקעת בתוכה הגוף מתמלא קצף נעטף במעטה רך. מוסיפה שמן לאמבט (למרות שאסור)ומתמכרת לשקט. מעבירה יד על גופי הכל ברכות. בעדינות
הגוף כבר מוכן מאתמול כל שעוות עניינים. נשאר רק לטבול.
יוצאת מהאמבט , סורקת את גופי בשנית שחלילה וחס לא תהיה חציצה , מסרקת את שערי. מבט חפוז בראי וקוראת לבלנית , נעמדת מולה היא בודקת את גופי לפרטי פרטים רואה דברים שעין לא רגילה אפילו לשים לב. ואחרי סקירה מקיפה מאשרת לי לטבול אני מברכת את הברכה, ונכנסת ברגל ימין אל המקווה שוקעת כל כולי וחושבת עד כמה מחשבותיי "טהורות" לבין המים הקדושים . מזל שאי אפשר להעביר סורק מחשבות אחרת הייתי בצרות...
יוצאת מהמקווה , האוויר הקריר עוטף אותי .
מגיע הביתה ומחליטה להפתיע את בן זוגי בעקבי סטילטו ,גרביונים, ולבנים שחורים עם תחרה אדומה לגופי . אודם אדום ..מחכה לשובו מהעבודה דפיקה בדלת נעמדת מולה כמו שאני ואומרת שאפשר לפתוח האורות עמומים . הדלת נפתחה ולמולי עומד הבוס של בעלי. אופססססס אני מנסה להתכסות והוא מופתע נכנס מהר לבית וסוגר את הדלת מאחריו . אני יודע שציפית לבן זוגך אבל קרה אירוע חריג והוא יצטרך להישאר שעות נוספות פשוט אני הייתי בדרך הביתה ואמרתי שאקפוץ אלייך ואודיע לך שלא תדאגי. אני מתנצל . נבוכה מהמעמד לא יודעת כל כך מה לומר, הוא תמיד היה אסרטיבי כל כך פתאום שתיקה. הוא מעביר את עיניו על גופי חוקר כל איבר ואז מחליט להתקרב צעד נוסף כלפיי נשארת במקומי והוא אומר לוחש ידעתי שמסתתר מתחת לכל הבגדים הצנועים שלך משהו שמחכה לפרוץ. האם תתני לי לעזור לך וידו מלטפת את גבי תוך כדי לחישה גופי מצטמרר .
הוא מתחיל לנשק את צווארי שם הרגישות שלי גבוהה וגופי נענה למגעו הדורש , הוא אוחז במותניי. ויורד אל רגליי מוריד אותי מעקביי ומתחיל לנשק אוחזת בראשו מטה. מכוונת אותו אל אברי . הוא מוריד את התחתון וטורף אותי במהירות כאילו הזמן ממהר . אני נאנחת נאנקת תחת פיו , ירכיי רועדות מרגישה את השיא קרב... עוד קצת ...יואו אני לא יכולה יותר ...אני גומרת כמו שבחיים לא גמרתי .
הוא קם מסדר את בגדיו... ואומר הייתי רוצה עכשיו לבעול אותך ולקחת אותך לשיאים שבטח בן זוגך לא ייקח. אבל אני אשמור לעצמי את הפריבילגיה הזאת לפעם הבא אולי חודש הבא... ואני לעזאזל תוהה איך הוא ידע... מתי הסיבוב הבא?!
