שבולת ירוקת העין
New member
המצליחים
ביום חמישי האחרון צפיתי בהצגה בשם זה בתיאטרון החאן. הצגה מקורית, שהיא סאטירה על מצב התרבות בארץ, על הקושי לקיים תרבות תאטרונית בעידן הטלויזיה והרייטינג, ובהיעדר תקציבים סיפור המסגרת ממש לא חשוב, אבל בכמה מילים: הנהלת התיאטרון מנסה להעלות מחזה שיהיה שלאגר, ומחפשת את המתכון, ותוך כדי כך נתקלים בקשיים המאפיינים כנראה כל ניסיון להפקת תאטרון בארץ. טקסט שנון, הומור נפלא (צחקנו המון), שחקנים מעולים ודמויות מצוינות. ההצגה היא מעין מחזמר* - את הפזמונים כתב עלי מוהר ז"ל, וכמו שאמר השחקן יהויכין פרידלנדר בסוף ההצגה - הוא הצליח לקלוע ויצר פזמונים חדים ונוקבים שתיארו את המסר בצורה מדויקת. כתבו: מיקי גורביץ' ודניאל לפין. *החלק החלש בהצגה הוא ביצוע השירים. השחקנים אינם זמרים. אבל זה לא מקלקל את ההנאה מן ההצגה כולה. עוד פרטים כאן וראיתי שיהיה גם בתל אביב מומלץ!
ביום חמישי האחרון צפיתי בהצגה בשם זה בתיאטרון החאן. הצגה מקורית, שהיא סאטירה על מצב התרבות בארץ, על הקושי לקיים תרבות תאטרונית בעידן הטלויזיה והרייטינג, ובהיעדר תקציבים סיפור המסגרת ממש לא חשוב, אבל בכמה מילים: הנהלת התיאטרון מנסה להעלות מחזה שיהיה שלאגר, ומחפשת את המתכון, ותוך כדי כך נתקלים בקשיים המאפיינים כנראה כל ניסיון להפקת תאטרון בארץ. טקסט שנון, הומור נפלא (צחקנו המון), שחקנים מעולים ודמויות מצוינות. ההצגה היא מעין מחזמר* - את הפזמונים כתב עלי מוהר ז"ל, וכמו שאמר השחקן יהויכין פרידלנדר בסוף ההצגה - הוא הצליח לקלוע ויצר פזמונים חדים ונוקבים שתיארו את המסר בצורה מדויקת. כתבו: מיקי גורביץ' ודניאל לפין. *החלק החלש בהצגה הוא ביצוע השירים. השחקנים אינם זמרים. אבל זה לא מקלקל את ההנאה מן ההצגה כולה. עוד פרטים כאן וראיתי שיהיה גם בתל אביב מומלץ!