קרן אור לי
New member
המציל נפש אחת ......... ../images/Emo91.gif
שירן היתה ילדה קטנת מידות יחסית לשאר חבריה בכיתה, ילדה מופנמת ושקטה, יתומה מאם , ותמיד חשבתי שבשל כך, היא כזו שקטה ועצובה. לא אחת שאלתי את שירן, מה שלומה? איך הלימודים ועוד, הרגשתי שמשהו עובר על הילדה המקסימה הזו, קיוותי שתפתח את סגור ליבה בפניי. אך שירן היתה עונה בנימוס , תוך כדי השפלת מבטה כלפי מטה, שהכל בסדר בלימודים, והיא מרגישה טוב. בוקר אחד, בעודי הולכת לכיוון חדר המורים, לשתות את הקפה הראשון של הבוקר, ראיתי חבורה של נערים המתגודדים ומצחקקים, ניסיתי להבין מה הולך שם, התקרבתי בהיסוס מה, וראיתי את שירן עומדת באמצע המעגל, ובוכה. מיד כעסתי, וביקשתי בטון חריף , שיעזבו את המקום ויחזרו לכיתה. עטפתי בידיי את שירן , חיבקתי חיבוק חם ומלטף והובלתי אותה לחדרי, מזגתי לה, כוס מים, ונתתי לה לשחרר את דמעותיה בלי להפריע. לאחר שנרגעה מעט, שאלתי לפשר ההתקהלות סביבה, דמעות החלו שוב לזלוג מעניה, והיא ענתה, שהם הציקו לה, בגלל ששמו לב, שלא החליפה בגדים מיום אתמול, וטענו שריח רע, נודף ממנה. לא הבנתי, איך שירן המתוקה, והשקטה, שתמיד היתה נראית לי לבושה , בצורה נאה, ומסודרת, הגיעה כך לבית הספר, שאלתי לפשר ההתנהגות החריגה. ואז החלה לגמגם מספר מילים, מהוססות, בלחש, כאילו מפחדת שמישהו ישמע אותה. אמרתי לה, "שירן, אם יש לך סוד, את יכולה לשתף אותי, מבטיחה לשמור את זה עמוק בלב אלא אם כן, תאמרי לי אחרת" "ובוודאי לא אעשה דבר, שיגרום לך לנזק", ואז החלה מספרת "מאז שאימי נפטרה, אבי החל לשתות אלכוהול , בהתחלה, היה שותה רק בלילות, לאחרונה החל לשתות גם ביום". "לפני כחודש, חל שינוי קיצוני ביחסו כלפיי, הוא החל לאבד שליטה, וכאשר זה היה קורה, הוא היה צועק, ומרביץ לי". "אני אוהבת את אבי, ויודעת שהוא סובל" , "אתמול למשל, הוא הגיע הביתה שיכור , ומסריח מאלכוהול, ביקשתי שיחליף בגדים, והוא החל לצעוק ולשבור דברים בבית, מרוב בהלה, נכנסתי לחדר האמבטיה, ושם נשארתי כל הלילה, נרדמתי על המגבת הגדולה שהיתה שם, בבוקר מוקדם התעוררתי לפני שאבי הספיק לקום , ובאתי לבית הספר". "אני פונה אליכם לעזרה", "אנא עיזרו לי ולאבי". ובכיה החל להרעיד את כל גופה. ביקשתי את רשותה , להתייעץ עם יועצת בית הספר, והיא אישרה את בקשתי, לאחר מכן, כבר לא הייתי מעורבת, אך שמעתי ששירן עברה לגור אצל דודתה, בעיר אחרת, לומדת שם בבית ספר, ויתכן ותחזור. לאחר חודשיים, ראיתי את שירן עם שתי בנות, עומדת ליד הברזיה וצוחקת בקול רם , צחוקה היה מלא אושר. ניגשתי אליה, וביקשתי לשוחח עימה, סיפרה כי , את אביה, הפנו לטיפול, ובנוסף הם מטופלים ביחד אצל פסיכולוג, אביה הפסיק לשתות, והיא חזרה הביתה לאביה, "החיים בבית טובים" אמרה , "קיבלתי את אבי בחזרה" , "תודה לכולכם". שמחתי מאוד וחשבתי בליבי על האימרה "המציל נפש אחת בישראל , כאילו מציל עולם ומלואו".
שירן היתה ילדה קטנת מידות יחסית לשאר חבריה בכיתה, ילדה מופנמת ושקטה, יתומה מאם , ותמיד חשבתי שבשל כך, היא כזו שקטה ועצובה. לא אחת שאלתי את שירן, מה שלומה? איך הלימודים ועוד, הרגשתי שמשהו עובר על הילדה המקסימה הזו, קיוותי שתפתח את סגור ליבה בפניי. אך שירן היתה עונה בנימוס , תוך כדי השפלת מבטה כלפי מטה, שהכל בסדר בלימודים, והיא מרגישה טוב. בוקר אחד, בעודי הולכת לכיוון חדר המורים, לשתות את הקפה הראשון של הבוקר, ראיתי חבורה של נערים המתגודדים ומצחקקים, ניסיתי להבין מה הולך שם, התקרבתי בהיסוס מה, וראיתי את שירן עומדת באמצע המעגל, ובוכה. מיד כעסתי, וביקשתי בטון חריף , שיעזבו את המקום ויחזרו לכיתה. עטפתי בידיי את שירן , חיבקתי חיבוק חם ומלטף והובלתי אותה לחדרי, מזגתי לה, כוס מים, ונתתי לה לשחרר את דמעותיה בלי להפריע. לאחר שנרגעה מעט, שאלתי לפשר ההתקהלות סביבה, דמעות החלו שוב לזלוג מעניה, והיא ענתה, שהם הציקו לה, בגלל ששמו לב, שלא החליפה בגדים מיום אתמול, וטענו שריח רע, נודף ממנה. לא הבנתי, איך שירן המתוקה, והשקטה, שתמיד היתה נראית לי לבושה , בצורה נאה, ומסודרת, הגיעה כך לבית הספר, שאלתי לפשר ההתנהגות החריגה. ואז החלה לגמגם מספר מילים, מהוססות, בלחש, כאילו מפחדת שמישהו ישמע אותה. אמרתי לה, "שירן, אם יש לך סוד, את יכולה לשתף אותי, מבטיחה לשמור את זה עמוק בלב אלא אם כן, תאמרי לי אחרת" "ובוודאי לא אעשה דבר, שיגרום לך לנזק", ואז החלה מספרת "מאז שאימי נפטרה, אבי החל לשתות אלכוהול , בהתחלה, היה שותה רק בלילות, לאחרונה החל לשתות גם ביום". "לפני כחודש, חל שינוי קיצוני ביחסו כלפיי, הוא החל לאבד שליטה, וכאשר זה היה קורה, הוא היה צועק, ומרביץ לי". "אני אוהבת את אבי, ויודעת שהוא סובל" , "אתמול למשל, הוא הגיע הביתה שיכור , ומסריח מאלכוהול, ביקשתי שיחליף בגדים, והוא החל לצעוק ולשבור דברים בבית, מרוב בהלה, נכנסתי לחדר האמבטיה, ושם נשארתי כל הלילה, נרדמתי על המגבת הגדולה שהיתה שם, בבוקר מוקדם התעוררתי לפני שאבי הספיק לקום , ובאתי לבית הספר". "אני פונה אליכם לעזרה", "אנא עיזרו לי ולאבי". ובכיה החל להרעיד את כל גופה. ביקשתי את רשותה , להתייעץ עם יועצת בית הספר, והיא אישרה את בקשתי, לאחר מכן, כבר לא הייתי מעורבת, אך שמעתי ששירן עברה לגור אצל דודתה, בעיר אחרת, לומדת שם בבית ספר, ויתכן ותחזור. לאחר חודשיים, ראיתי את שירן עם שתי בנות, עומדת ליד הברזיה וצוחקת בקול רם , צחוקה היה מלא אושר. ניגשתי אליה, וביקשתי לשוחח עימה, סיפרה כי , את אביה, הפנו לטיפול, ובנוסף הם מטופלים ביחד אצל פסיכולוג, אביה הפסיק לשתות, והיא חזרה הביתה לאביה, "החיים בבית טובים" אמרה , "קיבלתי את אבי בחזרה" , "תודה לכולכם". שמחתי מאוד וחשבתי בליבי על האימרה "המציל נפש אחת בישראל , כאילו מציל עולם ומלואו".
