D e c e m b e r
New member
המצוי, הרצוי והנשוי
לאחר שיחות נפש עם כמה חברות , ביקרה המוזה (כמדי פעם) ועלה מפרי עטי המאמר הבא . (האמת, התלבטתי אם להביא את זה לפה, אז על החיים ועל המוות). חשוב לציין, בעיקר לגברים, שהמאמר נכתב בתום לב ולא מופנה למישהו ספציפי (אז לא לקחת ללב) ובנוסף, כל הכתוב, יכול להיכתב על נשים, אני מודה (ואחד הגברים מוזמן לכתוב ) המצוי, הרצוי והנשוי שוק הבשר הזכרי באתרי הכרויות, מעורר רחמים, נע בין פתטיות לגועל. הזכרים המצויים, מנסים למכור את עצמם באופן הכי זוהר שיכול להיות, באריזה הכי נוצצת, עטופה ומקושטת בסרטים. המתוחכמים מביניהם, כותבים את אשר אנו הנשים רוצות לקרוא "נאה, שרמנטי, רומנטי וכן, מחפש אהבה כמו באגדות, סטוצים לא באים בחשבון". ואת קוראת, סטוצים לא באים בחשבון. וזהו נסיך חלומותייך, את תוהה, האם הוא אמיתי? הייתכן שנשארו גברים כאלה ביקום הזה? ואת פונה אליו וכותבת לו שהוא יחיד , צדיק בסדום, אמיתי ורגיש וגם את לא מחפשת סטוץ ללילה. והוא נענה לך, כי בוודאי את היחידה שאכלת את הלוקש הזה, אתם נפגשים, שותים קפה, מדברים, הוא מניח יד, מלטף, את מניחה ראשך עליו וזה נראה לך שזה זה. יושבים באווירה רומנטית, את מרגישה בעננים, נסיך חלומותיך הגיע, חלומך התגשם. ואת רוצה עוד, כי הוא כזה חמוד ועדין וג'נטלמן. כמובן שגם הוא רוצה (הרי לשם מה התכנסנו כאן היום?) ואת מלטפת חזרה ובשבילו זה סימן והוא מקרב שפתיו אל שפתיך ואת נרגשת (והוא תפס דג ברשת). את מתמסרת כל כולך, את יודעת שזה הוא ואין כאן מה להפסיד, גבר חלומותיך חדר לחייך, אסור להרפות, חייבת להמשיך (את יודעת שזו טעות, את תרגישי רע). אתם מתנים אהבה בקן האוהבים, את מרגישה שאת שם והוא לא, את נותנת את כל כולך והוא לוקח ולא משאיר עודף, לא משאיר טיפה לדמיון. ואת רק רוצה כבר לסיים עם זה ולעזוב, יודעת שאין לזה עתיד, הכל בלוף אחד גדול ומתאכזבת. חוזרת הביתה, דמעה חוצפנית מבצבצת בעיניך ואת בולעת את שארית הכבוד שנשאר לך. הרדודים שביניהם, מעתיקים מחבריהם את הכתוב, כל מילה במילה. חושבים שזה משעשע אותנו, מצחיק ואולי אף שובה לב. אז לא! זה לא עובד. והאמת, נמאס לקרוא שוב ושוב את אותן מילים " מחפש את החצי השני שלי", "מחפש נטולת פוזות"….נו באמת. איפה המקוריות? איפה השנינות? נראה לכם שזה מה שימשוך אותנו לחכה? רק התולעת מחפשת חכה. השטחיים שמחליפים איתך תמונה ואז כותבים לך "את לא הטעם שלי".. טעמת בכלל? לידיעתך, הגברת שאיתה תזדקן על המרפסת בבית אבות, לא תישאר עוד בלונדינית עם בלוני יומולדת שהכרת בפאב. אז על מה תדברו ? איפה העומק שביחסים? והשקרנים, פניניות יוצאות מבין אצבעותיהם על המקלדת, עולם ומלואו ולא הבטחתי לך גן של ורדים.. גן של ורדים? קוצים יספיקו… תודה. "אני נאה ", טוב אז תדביק תמונה של מישהו אחר… או אל תדביק בכלל. "אין הנחתום מעיד על עיסתו"…. אופססס קראנו את זה כבר בכמה כרטיסים קודם…וזה מעיד על עיסתך, אגב. "יש לי תואר ראשון בפילוסופיה", הוווו התרשמנו, התקשרתם, דיברתם, פליטת פה קטנה שלו, העידה כי הבת של השכנה מילאה את הפרטים בכרטיס… ממממ…. גם זה מעיד על עיסתך. הרצוי, הרצוי לא קיים עוד בעולמנו, נכון זה מאד אינדיווידואלי לכל אישה באשר היא. אבל בינינו נשים יקרות, האין אתן רוצות את הגבר שיעמוד לצידך במטבח בעת הכנת ארוחת ערב , ישטוף ביחד כלים, את תשטפי הוא ינגב, אולי להיפך, תשבו יחד מול הטלויזיה מכורבלים בשמיכה אחת, תצחקו משטויות, תבכו מסרט טוב, תרכיני ראשך עליו, הוא ילטף, ינשק ברוך לצווארך, תעצמי עיניים מעונג ואולי דמעה תיזל על לחייך, דמעה של אושר. ותתעלסו כל הלילה ברוך ועדינות, מקלחת בשניים, להירדם בתנוחת כפיות, להתעורר לעוד התעלסות לוהטת, נשיקת בוקר טוב, הודעות SMS במהלך היום, אהבה מציפה את האויר, את מאושרת, הוא מאושר, העולם נראה ורוד, בעיות העולם לפתע מתגמדות, הסביבה מתגמדת. ואהבה תופסת מקום נכבד בחייך. יש מריבות, מי אמר שאין? אבל ההתפייסות אחר כך…… שווה את זה. חיי היום יום הופכים למציאותיים ואתם עדיין בחלום, משתפים, מענגים, יש את היחד ויש את הלחוד, יש את הכבוד והייחוד, יש את האינטימיות, השיתוף. כמובן שתרצי שיוריד את הזבל, ימלא לך דלק ויתלה תמונה או שתיים. אבל זה שולי… הסתדרת בלעדי זה עד כאן לא ?! הנשוי, הנשוי הוא עוף מוזר, רוצה לאכול את כל העוגה ולהשאירה שלמה. הוא חי בבית עם אישה וילדים, אבל כדייר משנה. יש לו את הלחוד ולא את הביחד, יש לו את המריבות ולא את ההתפייסות, יש לו אחת מהצד, כי רע לו בבית. אבל הוא לא יעזוב, כי יש ילדים. הוא חושב על הילדים , שלא יפגעו, אך האם חשב פעם כמה הם נפגעים רק מלחיות בתוך התופת? ואת איתו, כי אין לך סידור אחר טוב יותר, נוח לך שהוא לא יכול לנג'ס כל היום, נוח לך שרק הוא יכול להתקשר ולך אסור. נעים לך להרגיש שהוא חושק רק בך, שהוא רוצה אותך בלבד, שהוא מפרגן, מחזר, מעניק ומעולם לא קיבלת כמות כזו של תשומת לב. וכל פעם שאתם נפגשים, היצרים לוהטים, הוא מוכן לעשות הכל כדי שתישארי עוד קצת… ואת תישארי ותרגישי השפלה? דיכאון? האם לזה ייחלת כל חייך? האם זה האושר אותו רצית? כן בנות יקרות, המצוי אינו רצוי, הרצוי אינו מצוי והנשוי….. טוב הוא נשוי.
לאחר שיחות נפש עם כמה חברות , ביקרה המוזה (כמדי פעם) ועלה מפרי עטי המאמר הבא . (האמת, התלבטתי אם להביא את זה לפה, אז על החיים ועל המוות). חשוב לציין, בעיקר לגברים, שהמאמר נכתב בתום לב ולא מופנה למישהו ספציפי (אז לא לקחת ללב) ובנוסף, כל הכתוב, יכול להיכתב על נשים, אני מודה (ואחד הגברים מוזמן לכתוב ) המצוי, הרצוי והנשוי שוק הבשר הזכרי באתרי הכרויות, מעורר רחמים, נע בין פתטיות לגועל. הזכרים המצויים, מנסים למכור את עצמם באופן הכי זוהר שיכול להיות, באריזה הכי נוצצת, עטופה ומקושטת בסרטים. המתוחכמים מביניהם, כותבים את אשר אנו הנשים רוצות לקרוא "נאה, שרמנטי, רומנטי וכן, מחפש אהבה כמו באגדות, סטוצים לא באים בחשבון". ואת קוראת, סטוצים לא באים בחשבון. וזהו נסיך חלומותייך, את תוהה, האם הוא אמיתי? הייתכן שנשארו גברים כאלה ביקום הזה? ואת פונה אליו וכותבת לו שהוא יחיד , צדיק בסדום, אמיתי ורגיש וגם את לא מחפשת סטוץ ללילה. והוא נענה לך, כי בוודאי את היחידה שאכלת את הלוקש הזה, אתם נפגשים, שותים קפה, מדברים, הוא מניח יד, מלטף, את מניחה ראשך עליו וזה נראה לך שזה זה. יושבים באווירה רומנטית, את מרגישה בעננים, נסיך חלומותיך הגיע, חלומך התגשם. ואת רוצה עוד, כי הוא כזה חמוד ועדין וג'נטלמן. כמובן שגם הוא רוצה (הרי לשם מה התכנסנו כאן היום?) ואת מלטפת חזרה ובשבילו זה סימן והוא מקרב שפתיו אל שפתיך ואת נרגשת (והוא תפס דג ברשת). את מתמסרת כל כולך, את יודעת שזה הוא ואין כאן מה להפסיד, גבר חלומותיך חדר לחייך, אסור להרפות, חייבת להמשיך (את יודעת שזו טעות, את תרגישי רע). אתם מתנים אהבה בקן האוהבים, את מרגישה שאת שם והוא לא, את נותנת את כל כולך והוא לוקח ולא משאיר עודף, לא משאיר טיפה לדמיון. ואת רק רוצה כבר לסיים עם זה ולעזוב, יודעת שאין לזה עתיד, הכל בלוף אחד גדול ומתאכזבת. חוזרת הביתה, דמעה חוצפנית מבצבצת בעיניך ואת בולעת את שארית הכבוד שנשאר לך. הרדודים שביניהם, מעתיקים מחבריהם את הכתוב, כל מילה במילה. חושבים שזה משעשע אותנו, מצחיק ואולי אף שובה לב. אז לא! זה לא עובד. והאמת, נמאס לקרוא שוב ושוב את אותן מילים " מחפש את החצי השני שלי", "מחפש נטולת פוזות"….נו באמת. איפה המקוריות? איפה השנינות? נראה לכם שזה מה שימשוך אותנו לחכה? רק התולעת מחפשת חכה. השטחיים שמחליפים איתך תמונה ואז כותבים לך "את לא הטעם שלי".. טעמת בכלל? לידיעתך, הגברת שאיתה תזדקן על המרפסת בבית אבות, לא תישאר עוד בלונדינית עם בלוני יומולדת שהכרת בפאב. אז על מה תדברו ? איפה העומק שביחסים? והשקרנים, פניניות יוצאות מבין אצבעותיהם על המקלדת, עולם ומלואו ולא הבטחתי לך גן של ורדים.. גן של ורדים? קוצים יספיקו… תודה. "אני נאה ", טוב אז תדביק תמונה של מישהו אחר… או אל תדביק בכלל. "אין הנחתום מעיד על עיסתו"…. אופססס קראנו את זה כבר בכמה כרטיסים קודם…וזה מעיד על עיסתך, אגב. "יש לי תואר ראשון בפילוסופיה", הוווו התרשמנו, התקשרתם, דיברתם, פליטת פה קטנה שלו, העידה כי הבת של השכנה מילאה את הפרטים בכרטיס… ממממ…. גם זה מעיד על עיסתך. הרצוי, הרצוי לא קיים עוד בעולמנו, נכון זה מאד אינדיווידואלי לכל אישה באשר היא. אבל בינינו נשים יקרות, האין אתן רוצות את הגבר שיעמוד לצידך במטבח בעת הכנת ארוחת ערב , ישטוף ביחד כלים, את תשטפי הוא ינגב, אולי להיפך, תשבו יחד מול הטלויזיה מכורבלים בשמיכה אחת, תצחקו משטויות, תבכו מסרט טוב, תרכיני ראשך עליו, הוא ילטף, ינשק ברוך לצווארך, תעצמי עיניים מעונג ואולי דמעה תיזל על לחייך, דמעה של אושר. ותתעלסו כל הלילה ברוך ועדינות, מקלחת בשניים, להירדם בתנוחת כפיות, להתעורר לעוד התעלסות לוהטת, נשיקת בוקר טוב, הודעות SMS במהלך היום, אהבה מציפה את האויר, את מאושרת, הוא מאושר, העולם נראה ורוד, בעיות העולם לפתע מתגמדות, הסביבה מתגמדת. ואהבה תופסת מקום נכבד בחייך. יש מריבות, מי אמר שאין? אבל ההתפייסות אחר כך…… שווה את זה. חיי היום יום הופכים למציאותיים ואתם עדיין בחלום, משתפים, מענגים, יש את היחד ויש את הלחוד, יש את הכבוד והייחוד, יש את האינטימיות, השיתוף. כמובן שתרצי שיוריד את הזבל, ימלא לך דלק ויתלה תמונה או שתיים. אבל זה שולי… הסתדרת בלעדי זה עד כאן לא ?! הנשוי, הנשוי הוא עוף מוזר, רוצה לאכול את כל העוגה ולהשאירה שלמה. הוא חי בבית עם אישה וילדים, אבל כדייר משנה. יש לו את הלחוד ולא את הביחד, יש לו את המריבות ולא את ההתפייסות, יש לו אחת מהצד, כי רע לו בבית. אבל הוא לא יעזוב, כי יש ילדים. הוא חושב על הילדים , שלא יפגעו, אך האם חשב פעם כמה הם נפגעים רק מלחיות בתוך התופת? ואת איתו, כי אין לך סידור אחר טוב יותר, נוח לך שהוא לא יכול לנג'ס כל היום, נוח לך שרק הוא יכול להתקשר ולך אסור. נעים לך להרגיש שהוא חושק רק בך, שהוא רוצה אותך בלבד, שהוא מפרגן, מחזר, מעניק ומעולם לא קיבלת כמות כזו של תשומת לב. וכל פעם שאתם נפגשים, היצרים לוהטים, הוא מוכן לעשות הכל כדי שתישארי עוד קצת… ואת תישארי ותרגישי השפלה? דיכאון? האם לזה ייחלת כל חייך? האם זה האושר אותו רצית? כן בנות יקרות, המצוי אינו רצוי, הרצוי אינו מצוי והנשוי….. טוב הוא נשוי.
