סתירות לכאורה
אורי וכולם, ישנן מספר גישות טיפוליות ואין קונצנזוס לגבי הטיפול התזונתי העדיף או אפילו הטיפול התרופתי העדיף. כל הזמן נעשים מחקרים בעולם, כפי שאתם כבר יודעים - ואתה, אורי, נחשפת רק לחלק קטן מכמות המחקרים הנעשים בתחום ה- CF, למרות שהשתתפת באחד הכנסים המובילים בתחום. הבעייה שאני רואה במתן ההנחיות במקרה הנ"ל של אומגה 3 או 6 היא בכך שאין מספיק מחקרים לשני הכיוונים (יותר אומגה 3 או יותר אומגה 6), ומכאן שאין אחידות דעים. אורי, הצגת גישה אחת אשר קיימת לגבי סוגי האומגות, גישה מאוד חדשה שלא נחקרה מספיק, עפ"י הבדיקה שערכתי בספרות. המובילה בתחום הזה, היא אכן החוקרת שהזכרת במצגת בשם: Brigitta Stranvik, אך המאמרים בנושא זה הם לא מספקים בשביל לקבוע כלל של כמות מוגדרת של אומגה 6. אותו כנ"ל לגבי הליקופן. לא ניתן לקבוע עדיין, מה ההשלכות החיוביות והשליליות של לקיחת כמות מסויימת של ליקופן, ולכן לא נכון להמליץ באופן גורף מינון ליקופן (כמו שפירסמת בהודעה הקשורה). דבר נוסף, ישנם טיפולים אשר הינם, ללא עוררין, טיפולים מוכחים ביעילותם (הפחתה בירידה בתפקודי ריאות, הפחתה בימי האשפוז, הפחתה במספר הפעמים של מתן אנטיביוטיקות IV, עליה במשקל, ועוד) ובטיחותם היחסית כמו: פזיוטרפיה, ספורטי פעיל, אינהלציות בפולמוזים, סליין היפרטוני, אינהלציית האנטיביוטיקות טובי וכולירצין (לאחר קביעת אבחנה) ועוד. א - ל - ה הטיפולים שיש להקפיד על ביצועם כיוון שפה יש הוכחות בשטח ולא סתם הצוות המטפל מפמפם לכולם שזה מה שצריך לעשות. א - ל - ה הטיפולים שצריכים להשקיע בהם את מירב האנרגיה והכסף, ולא לרוץ אחרי מחקר אחד, שניים או ארבעה שאינם מעוגנים מספיק מחקרית (Randomized Controlled Trial) עם מספר מועט של משתתפים. צריך להיזהר עם הכללות גורפות במצב זה. זו דעתי, וזו גם הגישה של הצוות המטפל שנזהר ואינו ממהר להכניס טיפולים חדשים באופן גורף (במקרה של השתתפות במחקר, הדבר שונה, כמובן. בלי מחקרים, לא יימצאו הטיפולים האפקטיבים). מקווה שעמדתי הובהרה, שבת שלום ורדית