פרק ב
שעת לילה מוקדמת בערך 11. אני כבר אחרי שגרת יומי עם המחשב הניד משתרעת במיטה הנוחה שלי מקשיבה להיום שהיה בערוץ 10. במהלך היום קיבלתי מייל מרוני בו כתבה שלא הפסיקה לחשוב עלי והיא כבר מחכה לפגישה בערב. והנה רוני התחברה למסנג'ר. "היי את פה?" כתבה לי. מיד עניתי לה "כן היי מה נשמע?" "בסדר יום ארוך, הכנס היה מעניין אך מתיש. מזל שנגמר" "אני שמחה שאת מרוצה" עניתי לה. "רגע איך את פה בעצם? הוא לא רצה יחס אחרי יומיים שלא היית בבית?" שאלתי אותה. "הרדמתי אותו אם את מבינה את כוונתי. ואמרתי לו שאצטרף יותר מאוחר למיטה. כי אני פשוט חייבת לסכם חומרים של הכנס לעבודה וזה ממש דחוף! בלע את זה כמו תמיד" ענתה והוסיפה קריצה. " הרדמת אה?" שאלתי משועשעת. "אני חייבת לציין שיש לך דרך מאוד מוזרה להרדים אנשים חח" "כן אבל דרך כייפית ונעימה! תודי!" ענתה לי מוציאה לשון דמונית. "אז איך את מסכמת את ה"כנס" שלנו?" שאלתי אותה בשובבות. "היה לך כייף? מעניין? עשיר?" "היה בעיקר חם! את מדהימה קרן, באמת! הרגשתי שאת מתיחסת אלי במן יראת כבוד כזו. מצד אחד כאילו אני עשויה חרסינה ומצד שני בכזו חושניות מסחררת חושים. אני זוכרת שסיפרת לי שכשאת מזיעה מספרים לך שהריח שלך מתוק ומשכר. וזה באמת כך! הריח שלך נשאר איתי לכל היום עלי בידיים ובשיער מרעיד לי את הלב. את עדינה וחמה היידיים שלך מלטפות יפות וענוגות כל כך. וכן את גם מקנה מן בטחון כזה. מי היה מאמין שאת הבחורה השקטה והביישנית שמדברים איתה במחשב או רואים ברחוב? אני כבר מתגעגעת ורוצה ומחכה להיפגש שוב! תסכימי לפגוש אותי שוב?" "טוב, את יודעת שפעם שמעתי שהחיים מלאי הפתעות!"עניתי לה בחיוך. "כן מלאי הפתעות נעימות ומתוקות. אני חייבת לציין." "ומה לגבי השאלה שלי?" הזכירה לי בציפיה דרוכה. חייכתי לעצמי ועניתי לה "לא הייתי יכולה להיות עדינה כל כך רכה וחמה אם לא היית משדרת לי שאת בוטחת בי. יותר מזה משדרת לי שאת זוכרת כמה אני נלחצת או מפחדת מהאינטימיות ולכן נותנת לי את החופש לבחור הכל. בטחון? זה הכל בזכותך! קבלי את מלוא הקרדיט! ולגבי שאלתך, כן, אני יותר מאשמח להיפגש איתך שוב! כייף לבלות איתך, בכנות. לא משנה איך אנחנו מבלות וכמה. חשובה האיכות, לווא דווקא הכמות." "אני שמחה שאת מרגישה כך" ענתה לי והוסיפה חיוך רחב. המשכנו לדבר עוד שעה ארוכה משוחחות על החיים, על פוליטיקה, על העבודה שלה. רוני, שעובדת בהיי-טק, סיפרה לי על כל מני פיתוחים שהיא עובדת עליהם. זוכרת היטב עד כמה הנושא הזה מעניין אותי, ועוד ועוד נושאים. כמובן שרוני ביקשה יפה וכך מצאנו עצמו נסחפות לסיבוב נוסף של טיפול. המילים שלי עטפו אותה גירו וסחפו את שתינו למערבולת של תחושות. הפעלנו מצלמה חיברתי אוזניות. וכך שבתי ושמעתי את נשימותיה ואנחותיה של רוני באוזני. התחושה הפליאה אותי. שמעתי אותה בעבר, אבל אחרי המפגש האמיתי שלנו לשמוע אותה שוב קיבל מן משמעות חדשה ממשית יותר עבורי. בסוף כאשר רוני הגיעה לסיפוקה והודתה לי מעומק ליבה ופרשנו לישון.
לגבי תיקונים/הערות-אשמח לדעת הייכן ישנן שגיאות כתיב/חוסר זרימה בסיפור וכו'. מה דעתך?
