המפגש שלנו....

[חולת המירוץ]

המפגש שלנו....

החלטתי לכתוב על המפגש סיכום משלחת עם ההורים והמדריכה שלנו ג'ודי ואהוד (חחח רק עכשיו הבנתי שהוא כותב פה חחחח). התחלנו בזה שמי שרצה סיפר חוויות מפולין או הקריא קטע אני הקראתי קטע שמצאתי פה בפורום (אלון העלה) ושקראתי אותו פה זה לא עשה לי מי יודע מה רגשות אבל שהקראתי את זה נחנקתי ובכיתי כי זה ריגש אותי נורא לקורא קטע שנכתב על מישהו שהולך להרג בבורות המוות. לאחר מכן ראינו את הסרט שעשינו על המסע ואת המצגת תמונות שלנו חחחחח זה היה מצחיק..... העלינו להורים את הטקס שהעלינו בטרבלינקה ובכלל היה נורא מרגש. מישהו ציין פה שיר של סמדר פלך (שיגידו לי שואה...) בעיניי עכשיו שיגידו לי שואה אני אגיד שגם אני הייתי שם גם אני ראיתי וגם אני מעבירה הלאה כי זו החובה שלנו מפאת היותינו דור חדש לניצולי שואה.......... מקווה שתגיבו ..... ותכתבו גם על מפגשים שלכם

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif ואצלינו..

ראינו סרט ואמרנו תודות.. זהו בערך, לא עשינו כמוכם במפגש סיכום.

 

[חולת המירוץ]

חבל שלא היה משהו יותר ארוך...

אתם יכולים לארגן לאצמכם משהו כזה יחד עם ההורים המדריך/ה והמנהל משלחת זה מאוד מומלץ ומרגש.....

 

[טיפקסית]

אצלינו

עשו לנו מפגש סיכום עם המדריכים. ההורים לא מעורבים הרבה במה שעברנו [רובם בכל אופן למרות שאבא שלי באופן אישי מאוד כן מעורב] למרות שלפני כמה ימים ישבתי פה במחשב ושמעתי אני חושבת את "אפר ואבק" ואבא שלי נכנס לכאן לקחת איזה דיסק או משהו והוא אמר לי "מה את עוד חיה בפולין די זה היה ונגמר" עבורי המסע לפולין לא נגמר,אני מרגישה באופן אישי שעכשיו הוא רק מתחיל בנושא ההורים, אנחנו מארגנים כל קיבוץ [הבי"ס שלנו הו מקיף קיבוצי שכולל שמונה קיבוצים ואת יישובי הסביבה] וכל שכבת י"ב מכל קיבוץ מארגנת את הטקס, ואני חושבת ששם אולי בפעם הראשונה ההורים ייחשפו, הם שמעו סיפורים פה ושם על מה שעברנו אבל לא במידה מעמיקה. וכנראה שלנו בקצב הזה לא יהיה סרט וידאו, כי אף אחד לא רוצה לכתוב תסריט/לערוך וזה ממש עצוב לי שזה ככה כי אני כבר התנדבתי וחבל כי צילמו הרבה מאוד וכמעט כל הזמן, ויש דברים שאני חושבת שרק הזיכרון שלהם יכול להיצרב לך, ולכן חבל שהיזכרון הזה לא יהיה קיים גם מוחשית. ובכלל המזג אוויר הזה, שכל הזמן גשום ומעונן תמיד גורם לי לחשוב על פולין, הברקים,הרעמים מין מכה כזו שנוחתת. אני למשל הרבה פעמים מאז שאמא שלי נפטרה [לפני כמעט חמש שנים] אני קוראת לגשם "דמעות של אלוהים" שלפעמים אלוהים בוכה על מה שקורה, ועל אלה שהלכו מאיתנו ולפעמים אותי זה מחזק, כי כנראה שיש מי שזוכר בכל מקרה ההורים שלנו ייחשפו לאט לאט,הם ראו תמונות ושמעו פה ושם סיפורים אבל אין להם מושג מה מחכה להם בסרט פולין תמיד מחשיבים את השכבה שלנו לפרובלמטית [אלון בטח יודע מניצן בדיוק],ופתאום בפולין עושה רושם שהתבגרנו,שהשתנינו. והטקסים היו מדהימים וכל כך מרגשים, וכל פעם מחדש וגם זה ייחשף להורים בהזדמנות אנחנו מתחילים תהליך הכנה לטקסי יום השואה נראה לי בפסח או משהו כזה ואז נראה בדיוק מה /מי/כמה/למה/איך/מתי ואיפה אגב זה די מזעזע לעשות שני טקסים יום אחרי יום אהה כן וחזרתי ללבוש כמעט כל הזמן את החולצת משלחת,היא עושה לי כאלה זכרונות ועכשיו אבא שלי קנה מדפסת שיש בה גם סורק אז בקרוב אני אסרוק ת'תמונות שצילמתי [אני במגמת אומנות כך שרוב הצילומים מזווית אומנותית אז אל תתפלאו] ואני אעלה לכאן טוף? ואלון וחולת המירוץ-אני אוהבת אתכם , תבואו לבקר איזור הצפון שולט!

 

[חולת המירוץ]

בשמת

היי יש לי שם חחח קוראים לי עלוה (העלים הירוקים על העץ חח) וגם אני אוהבת אותך ואת אלון חחחחחחח אז יאללה בפעם הבאה שיש לי הזדמנות אני באה אליך..... אוהבת אותכם (אלון ובשמת וכולם בעצם)

 

[טיפקסית]

עלוה ממצב

תבואי לבקר אותי עם אלון בבי"ס שלנו אלון יודע איפה זה הוא יראה לך סיימתי לסרוק את כל התמונות פולין שלי חתיכת פרויקט חמישים ושש תמונות זה לא הולך ברגל

 

[wommer]

אצליינו

היו לנו שני מפגשים. הראשון זה רק המשלחת עם המורות והמדריך(קבוצה קטנה מדריך אחד) כל אחד העלה זיכרון, הקריא קטע, כל דבר שקרה לו בפולין או משהו כזה. המפגש השני זה היה טקס, שהמחיש להורים פשוט מה עשינו כמעט כל דקה בפולין. הקריאו הרבה קטעים, הראו מצגות של תמונות, ונראה לי אפילו סרט ערוך של פולין(אני לא הייתי לכן אני ממש לא יודע, אבל הייתי שתף בהכנות קצת). ההורים קיבלו פרח, וברכה מילדיהם באמצע הטקס. ראש משלחת שלנו אירגנה את הטקס, היא הכינה את הברכות, היא אפילו כבר הכינה את טקס יום השואה שאנחנו אמורים להעלות מול ביה"ס. זהו. היה טוב וטוב שהיה.