המעלית../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif
עוד ערב ארוך לפני השעה כבר 20:00 חוזרת למשרד, נכנסת ללובי המפואר ממהרת לכיוון המעלית רק שיהיה מישהו חושבת לעצמי לא בא לי לעלות לבד 22 קומות רואה אותו ממתין למעלית, גבוה מרשים חנוט בחליפה משתעשעת במחשבה איך אני משחררת לו את העניבה, פורמת את כפתורי החולצה המעומלנת, מקמטת את הקווים במכנסיים חיוך קטן מתיישב לי בזוית הפה, מקווה שהוא לא רואה, תחושה חמימה ומוכרת מדגדגת בין ירכיי אוף... אני מגרשת את המחשבות מראשי חצי שנה בלי זיון עושים את שלהם כל קרבה לגבר בזמן האחרון הופכת מייסרת מידי הצליל המוכר והדלת נפתחת לאיזו קומה הוא שואל? 22 אני עונה כמעט במבוכה, יופי הוא עונה אני אלווה אותך עד למעלה למעלה? אני עונה כמעט אוטמטית הכי אני אוהבת למעלה. הלחיים שלי בוערות מבושה והוא מחייך חיוך מקסים למה שלא תתני לי לגלות מה את אוהבת? אהההה אני נחנקת, זה קורה לי? לי ? כאן? עכשיו? אני ספק שואלת ספק מבקשת בקול צרוד המעלית נעצרת והוא בלי שום גינונים מיותרים כאילו הרגיש את המצוקה אם רק יתקרב גם ירגיש כמה אני רטובה.. אוי.. נחלים , נהרות שוצפים גועשים חצי שנה של יובש מתקרבת לסיומה יד חמה מפשילה חצאית שחורה, מגששת לעבר השיטפון בבטחון עולה במעלה ירכיי כאילו כבר היתה שם פעם מסירה את תחתוני התחרה השחורים, כל כך רטובה הוא מציין כאילו לעצמו ולי כבר לא אכפת רק שיגיע לסוף הדרך לקצה הגרון שלי ניחר, יבש, בניגוד גמור לרטיבות הנשפכת מהמעיין שלי הוא כורע על ברכיו מניח רגל רועדת על כתפו ובבת אחת מבליע את פרצופו בתוך גן עדן מבעבע ורותח אההה...אני בולעת צעקה מרדנית אבל כשהלשון שלו נעלמת בתוך שפתי הבשרניות ומוצאת דגדגן רעב נפרץ גם שכר השתיקה וקולות נשכחים עולים מגרוני גניחות של עונג קריאות עידוד, אני מרווה את צמאוני לשונו חוקרת מוצצת מלקקת בתאווה את כל העסיס שנובע ממני אצבעות ארוכות חודרות לתוך הרחם שלי לישבן שלי אהההה איזה שיכרון מענג... מניעה אגן חלוד בתנועות סיבוביות חושבת לעצמי הו..... שלא יגמר לעולם מרגישה אותו נושם בתוכי עסוק כל כולו להשביע את רעבוני, מוצץ קצת ועוד קצת מגיע כמעט עד לקצה ועוזב ואני מאבדת שליטה ומבקשת להגביר את הקצב ידיים מתחכחות משפשפות פולשות לתוכי ולשונו מתמקדת במרכז הדגדגן, ליקוקים עדינים קטנים נוגעים לא נוגעים מעורפלת מהרגע המתקרב בוערת כולי להט עובר בכל נים ונים והרעד הזה הרעד שחסר לי כל כך מפוצץ בתוכי אורגזמה חושנית........ כןןןןןן אני צועקת... חצי שנה של בצורת היגיעה לסיומה הוא מתרומם מיישר לי את החצאית השחורה לוחץ על קומת הלובי ושואל ועכשיו אולי תרצי לשתות איתי קפה????........ סינ דרלה לשיפוטכם (ולהנאתכם} הצליל המוכר, הדלת נפתחת
עוד ערב ארוך לפני השעה כבר 20:00 חוזרת למשרד, נכנסת ללובי המפואר ממהרת לכיוון המעלית רק שיהיה מישהו חושבת לעצמי לא בא לי לעלות לבד 22 קומות רואה אותו ממתין למעלית, גבוה מרשים חנוט בחליפה משתעשעת במחשבה איך אני משחררת לו את העניבה, פורמת את כפתורי החולצה המעומלנת, מקמטת את הקווים במכנסיים חיוך קטן מתיישב לי בזוית הפה, מקווה שהוא לא רואה, תחושה חמימה ומוכרת מדגדגת בין ירכיי אוף... אני מגרשת את המחשבות מראשי חצי שנה בלי זיון עושים את שלהם כל קרבה לגבר בזמן האחרון הופכת מייסרת מידי הצליל המוכר והדלת נפתחת לאיזו קומה הוא שואל? 22 אני עונה כמעט במבוכה, יופי הוא עונה אני אלווה אותך עד למעלה למעלה? אני עונה כמעט אוטמטית הכי אני אוהבת למעלה. הלחיים שלי בוערות מבושה והוא מחייך חיוך מקסים למה שלא תתני לי לגלות מה את אוהבת? אהההה אני נחנקת, זה קורה לי? לי ? כאן? עכשיו? אני ספק שואלת ספק מבקשת בקול צרוד המעלית נעצרת והוא בלי שום גינונים מיותרים כאילו הרגיש את המצוקה אם רק יתקרב גם ירגיש כמה אני רטובה.. אוי.. נחלים , נהרות שוצפים גועשים חצי שנה של יובש מתקרבת לסיומה יד חמה מפשילה חצאית שחורה, מגששת לעבר השיטפון בבטחון עולה במעלה ירכיי כאילו כבר היתה שם פעם מסירה את תחתוני התחרה השחורים, כל כך רטובה הוא מציין כאילו לעצמו ולי כבר לא אכפת רק שיגיע לסוף הדרך לקצה הגרון שלי ניחר, יבש, בניגוד גמור לרטיבות הנשפכת מהמעיין שלי הוא כורע על ברכיו מניח רגל רועדת על כתפו ובבת אחת מבליע את פרצופו בתוך גן עדן מבעבע ורותח אההה...אני בולעת צעקה מרדנית אבל כשהלשון שלו נעלמת בתוך שפתי הבשרניות ומוצאת דגדגן רעב נפרץ גם שכר השתיקה וקולות נשכחים עולים מגרוני גניחות של עונג קריאות עידוד, אני מרווה את צמאוני לשונו חוקרת מוצצת מלקקת בתאווה את כל העסיס שנובע ממני אצבעות ארוכות חודרות לתוך הרחם שלי לישבן שלי אהההה איזה שיכרון מענג... מניעה אגן חלוד בתנועות סיבוביות חושבת לעצמי הו..... שלא יגמר לעולם מרגישה אותו נושם בתוכי עסוק כל כולו להשביע את רעבוני, מוצץ קצת ועוד קצת מגיע כמעט עד לקצה ועוזב ואני מאבדת שליטה ומבקשת להגביר את הקצב ידיים מתחכחות משפשפות פולשות לתוכי ולשונו מתמקדת במרכז הדגדגן, ליקוקים עדינים קטנים נוגעים לא נוגעים מעורפלת מהרגע המתקרב בוערת כולי להט עובר בכל נים ונים והרעד הזה הרעד שחסר לי כל כך מפוצץ בתוכי אורגזמה חושנית........ כןןןןןן אני צועקת... חצי שנה של בצורת היגיעה לסיומה הוא מתרומם מיישר לי את החצאית השחורה לוחץ על קומת הלובי ושואל ועכשיו אולי תרצי לשתות איתי קפה????........ סינ דרלה לשיפוטכם (ולהנאתכם} הצליל המוכר, הדלת נפתחת
את נשמעת די מסכנה עם חצי שנה יבשה ומה אני אגיד? אני עכשיו כבר שנה בלי! אולי יש לך מעלית בשבילי?