המעבר מילדה לאישה

[Nightmare18]

המעבר מילדה לאישה

גרא שלום רב, ברצוני לבקש את עזרת לגבי נושא שמקשה על חיי לאחרונה. הנני נמצאת בזוגיות מזה שנתיים, בן זוגי הציע לי נישואים לפני כחצי שנה והייתי מאושרת מאוד וכך גם אימי היקרה. לאחר שהתארסנו החלה לעבור עליי תקופה קשה, הבנתי שבקרוב מאוד אעזוב את ביתי ואת אימי ואעבור לגור עם בן זוגי . העובדה הזאת מקשה עליי, על חיי, על נפשי, לפעמים אני פשוט מתחילה לבכות , מתחילה לבכות כאילו אני באבל, בכי קשה וכואב, שלא מפסיק שקורע לי את הנשמה לגזרים- ככה סתם ליד בן זוגי שלא יכול לעזור לי בכלל. הזמן שבו אני שוהה בביתו של בן זוגי רק גדל עם הזמן, השבוע למשל הייתי אצלו כל השבוע מיום ראשון עד שבת, כל יום חשבתי על אימי, איך היא לבדה בביתנו, איך היא מתגעגעת אליי ובטח קשה לה, והמחשבות האלה גורמות למתיחות ביני ובין בן זוגי, אני מרגישה לפעמים כעס שלקח אותי מביתי, שאני תמיד אצלו, עוברות לי מחשבות כגון "למה הוא לא ישן אצלי? למה רק אני אצלו תמיד, זה לא הוגן שלאמא שלו יש אותו וגם אותי ולאמא שלי אין אותנו" אני כועסת עליו ומתעצבנת עליו, אתמול הוא התעצבן עליי וצעק לי "אם את עדיין ילדה קטנה למה כל זה? למה הסכמת להתחתן איתי אם את עדיין רוצה לחיות עם אמא?" אני רוצה לחיות איתו אבל קשה לי המרחק, אני יודעת שהפתרון היחידי הוא שנקנה דירה באמצע הדרך, שאוכל להזמין את אמא שלי לבקר, ולבית של אמא שלו אני לא יכולה להזמין את אמא שלי מ-2 סיבות: 1. זה רחוק ואין אוטובוסים לאזור, 2. זה לא הבית שלי. בקיצור, אני צריכה עזרה, אני מרגישה שבכיתי די ומספיק, אני צריכה למצוא פתרון מה אוכל לעשות? תודה מראש

 

[גרא.]

Nightmare18,בכדי לבנות קן משפחתי,שמשמעותו

לצאת מהבית,להשאיר את ההורים לנפשם בחיי היומיום שלהם,יש צורך בבשלות או מוכנות נפשית מתאימה.לא במקרה,הגוזלים עפים מהקן רק כשהם מסוגלים לעוף.אמנם את ובן זוגך נמצאים בזוגיות כבר שנתיים,וכבר קבעתם שאתם מתחתנים בקרוב,אבל עדיין נפשית,את מרגישה שאינך מוכנה עדיין לעזוב את אימך,ומרגישה שאתן מאד זקוקות עדיין זו לזו.חתונה,אינה מצב בו יש צורך לוותר כליל על קרבת ההורים,הקשר ימשך שלך להורייך,ושלו להוריו.אבל המחוייבות העיקרית שלך היא למשפחה החדשה שבניתם.מכיוון שאת מרגישה כל כך קשורה לפי שעה לאימך,והתחושות האלו מתחילות ליצור מתח ביניכם,יתכן שזה הזמן לחשוב על דחיית החתונה,לעוד זמן מה,עד שתרגישי שאת באמת מוכנה לכך.לעיתים,בני זוג עוברים להתגורר יחד לתקופה מוגדרת,לאו דווקא סוף שבוע,אלא שבועות וחודשים ארוכים.מצב המאפשר התנסות בחיי משפחה ריאליים,כולל הניתוק ממשפחות המוצא (הורייך והוריו).פסק זמן כזה של מגורים משותפים,בלא תאריך יעד לנישואים,מאפשר להסתגל ולהתמודד עם כל ההשלכות שיש בחיים המשתפים כמובן,ולרקע המשפחתי של כל אחד מהם.