המסע...

המסע...

היא יוצאת למסע מפרך על אומץ ליבה יש לברך, מתחילה אותו בצעד קטן לא יודעת מתי תגיע ולאן. הוא ילך אחריה במדבר כשאומרים חבר על זה מדובר, הוא יקריב את אהבתו אליה כדי שהיא תוכל להגשים מאוויה. הוא ישמור בלב תקווה קטנה שאהבתם תנצח את ההמתנה, לעולם הוא לא ישכח איך בזכותה הוא פרח. יושב בחדרו ומתקשה לעכל לא רוצה את החברות לקלקל, היא חשובה לו כל כך הגעגוע משאיר בליבו עוד חתך. הוא אוהב אותה והיא אותו גם היא נושאת בליבה את דמותו, יעזור לה בדרכה העקלקלה כדי שיום אחד תוכל שוב להיות כלה. הוא מבין שהיא צודקת יהיה שם שהיא צוחקת, לא יברח שהיא צועקת יהיה חזק שהיא זועקת. הוא אוהב אותה את זקיפות קומתה, חפץ הוא רק בטובתה המסע הקשה מתחיל עתה.
 

הצופה.

New member
אבל בסוף לאחר שנים של צפיה

הוא אמר את זה פרנקלי אי דונט גיב אדאם "חלף עם הרוח" כי לא לעולם חוסן
 
למעלה