המסע המופלא הביתה...
בצער רב וביגון קודר נאלצת אני להודיע על שובי לארץ זבת הוויסקי והקילט. לאחר חודש מלא מתח (קטיושות, ישיבה במקלטים, אזעקות וכדומה), הזיות (פירקתי בקבוקי יין בקצב מסחרר תרתי משמע) והפתעות (כל מוכרי שוק הכרמל בערך התחילו איתי. כולל הלסבית של הדיסקים) - חזרתי לכוך שלי. אווווווף. היה כל כך כיף. למרות המצב, ולמרות שלא ראיתי כמעט אף אחד מהחבר'ה - עדיין היה כל כך כל כך נחמד. עם כמה שהכחשתי בעבר (ולבטח עוד אמצא את עצמי מכחישה בעתיד) - אין כמו ישראל. ואין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת (הו, הקיטש והצ'יזיות!)
אז תתכוננו לראות הרבה ממני פה בזמן הקרוב (בזמן שרובכם תהיו בישראל, נביילות).
בצער רב וביגון קודר נאלצת אני להודיע על שובי לארץ זבת הוויסקי והקילט. לאחר חודש מלא מתח (קטיושות, ישיבה במקלטים, אזעקות וכדומה), הזיות (פירקתי בקבוקי יין בקצב מסחרר תרתי משמע) והפתעות (כל מוכרי שוק הכרמל בערך התחילו איתי. כולל הלסבית של הדיסקים) - חזרתי לכוך שלי. אווווווף. היה כל כך כיף. למרות המצב, ולמרות שלא ראיתי כמעט אף אחד מהחבר'ה - עדיין היה כל כך כל כך נחמד. עם כמה שהכחשתי בעבר (ולבטח עוד אמצא את עצמי מכחישה בעתיד) - אין כמו ישראל. ואין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת (הו, הקיטש והצ'יזיות!)
