המסך יורד!
היום אני מצטרפת באופן פעיל ומשאירה 2 תמונות להנאתכם. אף אחת לא צולמה ע"י דרך אגב. בכל זאת... אני מעורבת באחת באופן פעיל יותר.
ובשניה כ"במאית". קצת רקע: תמונת המודל (אהם אהם
) והנוף היא ביטוי להתערבות שלי בצילום: קודם כל בבחירת הבגדים והרקע- ויצירת האווירה הדרמטית אך הרכה/רומנטית מצד שני. אני קוראת לזה סגנון "ביורק"- או נסיכת קרח. התמונה השניה- טוב... לא ממש היה אכפת לי איך יצא הצילום, רק רציתי להנציח את היינג והיאנג בתוך המחבת שניה לפני הבליסה.
היום אני מצטרפת באופן פעיל ומשאירה 2 תמונות להנאתכם. אף אחת לא צולמה ע"י דרך אגב. בכל זאת... אני מעורבת באחת באופן פעיל יותר.
הצלם קצת פישל בקומפוזיציה לדעתי, בשתי התמונות. אני אסביר. יש בצילום הראשון פוטנציאל לכל כך הרבה עוצמה ברקע, הטבע הפיראי מאוד חזק. כמו ים סוער. אבל הצלם לא "מתעמת" עם הפראות ועם הסערה פנים מול פנים, הוא לא ניצב מולה, הוא עומד בזווית מול הסערה ובכך מחליש אותה וחבל כי זה היה יכול להיות צילום כל כך חזק וכל כך מלא עוצמה שהייתי שם אותו במוזיאון. ובאמת כל הכבוד על הבחירה הנכנונה של הלבוש של הדוגמנית, העמידה שלה וההבעה שלה (אילו רק הייתם מפזרים את שערה זה היה מושלם לחלוטין). אבל גם כאן פישל הצלם בקומפוזיציה כשלא צילם לה את הרגליים. ואנחנו לא יודעים על מה היא מסתכלת, זה מותח את הצופה, לפחחות אותי, ומסיט את תשומת הלב מהמתח שבין הדוגמנית לטבע. כך או כך, באמת צילום מצויין, אחד החזקים שראיתי (לא כולל הצילומים של המקצוענים). על הצילום של המחבת אין לי כח לדבר הרבה, פשוט חבל שהצלם לא צילם בפתיחת צמצם קטנה יותר וככה היה מקבל תמונה עמוקה יותר ושתי הביצות היו ממוקדות היטב. וזהו.