אפשר תקציר לדלת העם שלא קנתה מנוי להארץ?
איך מקימים עוד מסילה בנתיבי איילון ונשארים יבשיםאפשר תקציר לדלת העם שלא קנתה מנוי להארץ?
משחזרים תוכניות עבר ואין כאן אף יוזמה חדשהאיך מקימים עוד מסילה בנתיבי איילון ונשארים יבשים
בשנים האחרונות שוברים מתכננים ומהנדסי ניקוז את הראש בניסיון למצוא פתרון לאחת הבעיות הסבוכות בפיתוח מערכת הרכבות בישראל: איך לגבש תוכנית שתאפשר הוספת מסילה רביעית לאורך נתיבי איילון ובה בעת תמנע הצפות של גשמי החורף בתעלה שבה עובר נחל איילון, שתהפוך לצרה יותר עם הוספת המסילה.
 
על מורכבות הדילמה אחראי במידה מסוימת שמעון פרס, שהיה שר התחבורה כאשר תוכננה תעלת האיילון לפני כארבעה עשורים. הוא זה שקיבל את ההחלטה להקים אותה, כך שתוכל לקלוט מים, אבל לא בכמות מספקת, כפי שהתברר מאוחר יותר.
בשבועות האחרונים מגיעה תוכנית המסילה הרביעית לשלבי הכרעה. לפני חודש נערך דיון בנושא בלשכת שר התחבורה ישראל כץ, והוצגו חלופות שונות לניקוז, ובקרוב תחליט הוועדה לתשתיות לאומיות איזוהי החלופה המתאימה לביצוע התוכנית לשנת היעד — 2025. בעתיד יש כוונה להקים מסילות נוספות, אך טרם הוחלט אם יעברו בתוך תל אביב או אולי בנתיב מזרחי יותר.
 
כמי שיזם את התוכנית ואחראי על יישומה באמצעות חברת נתיבי ישראל, לעמדת משרד התחבורה חשיבות רבה בקביעת החלופה המתאימה, ולבטח יהיה לה משקל רב בדיוני הוועדה לתשתיות לאומיות. הסוגיה שעמדה לפני המשתתפים בדיון במשרד היא באיזו מידה ניתן להתאים את הטבע — במקרה זה אגן ניקוז של נחל — לצורכי מערכת תחבורה ציבורית.
 
אפיק נחל איילון יבש ברוב השנה, אבל בימי שיטפונות עזים הוא מזרים בזמן קצר כמות גדולה של מים אל שטח צר מאוד במבואות תל אביב, וממנו אל תעלה שכבר עכשיו אינה יכולה לקלוט את כל כמות המים. על פי תוכנית המסילה, יש לגבש תוכנית ניקוז שתבטיח מניעת הצפות גם בשיטפונות בעוצמה גדולה במיוחד, המתרחשים בממוצע רק פעם במאה שנים.
 
אחת החלופות שהוצגו למשרד התחבורה גובשה עבור רשות ניקוז ירקון (האחראית גם על האיילון) וחברת נתיבי ישראל, על ידי צוות תכנון בראשות פרופ' שמאי אסיף, לשעבר ראש מינהל התכנון. לפי הצוות, החלופה הטובה ביותר היא להזרים את מי השיטפונות לים בצינור תת־קרקעי. מדובר גם על הקמת אתרי אגירה של מי שיטפונות במעלה הנחל ובפארק אריאל שרון בכניסה לתל אביב, אבל עיקר המאמץ יופנה להקמת הצינור לים באזור חוף יפו. חלופה זו, שעלותה הוערכה במיליארד שקלים, עוררה התנגדות עזה בקרב ארגוני הסביבה, אשר חששו מהפגיעה של הצינור בים. לעמדתם שותף גם המשרד להגנת הסביבה.
לפי חלופה אחרת, שתוכננה על ידי צוות בראשות המהנדס אילן הלבץ עבור רשות נחל ירקון והמשרד להגנת הסביבה, יוגדל היקף אגירת המים בפארק שרון ויוקם מאגר לקליטת מי שיטפונות בשטח בית הספר "מקווה ישראל", שיישאבו מכיוון הפארק. כן הוצע לנצל שטחים במחצבות ומאגרים במעלה הנחל, ולהטות אליהם מי שיטפונות. לאחר טיהור יוזרמו המים לנגב להשקיה חקלאית.
 
ואולם משרד התחבורה החליט — החלטה ששותף לה גם משרד האוצר — שלא לאמץ בשלב זה את שתי התוכניות הללו, ולהתמקד במאגרים במעלה הנחל ובניצול השטח של פארק אריאל שרון לאגירת חלק ממי השיטפונות.
 
לפי עמדת המשרד, יש להקים בשלב ראשון מאגר בפארק שרון ולהכשיר שטח במקווה ישראל שאותו ניתן יהיה להציף במי שיטפונות, אבל לא להקים מאגר עמוק. עוד מוצע לנצל שטחים בשלוש מחצבות מודיעין, נטון ונשר, במעלה האיילון לאגירת מים. המים במאגרים אלו יחלחלו בחלקם לקרקע וכך יוכלו לתגבר את מאגרי מי התהום הטבעיים. הקמת המאגר בפארק תהיה תנאי להתחלת העבודות על המסילה. הפעלתה תותנה בהשלמת שאר המאגרים. הקמת הצינור הימי תידחה לשלב מאוחר יותר, אך משמעות ההחלטה שעשויה להתקבל בוועדה לתשתיות לאומיות היא, שאפשר לקדם את הפרויקט גם בלעדיו. המשרד להגנת הסביבה צפוי לתמוך גם הוא בעמדה זו.
 
מתווה זה התאפשר מאחר שמשרד התחבורה החליט לשנות את תרחיש הבסיס ולהתאים את אמצעי הניקוז לאירוע שיטפון פחות דרמטי, כזה המתרחש רק פעם ב–40 שנה. על פי הערכת הצוות של פרופ' אסיף, באירוע המתרחש פעם במאה שנים צפויים עודפי שיטפונות להציף חלקים מנתיבי איילון ומהשכונות בדרום תל אביב. משרד התחבורה העדיף שלא להשקיע בפרויקט יקר ושנוי במחלוקת מבחינה סביבתית, ולקדם תוכנית שניתן לבצעה במהירות, ולהבטיח את הפעלת המסילה הרביעית. זו פשרה שמביאה בחשבון את האפשרות שמדי כמה עשרות שנים יושבת כביש איילון לכמה שעות בשל הצפות.
"אנחנו מחכים להחלטות הסופיות של הוועדה לתשתיות לאומיות", אמר השבוע מנהל רשות ניקוז ירקון זאב לנדאו. "אין חלופה שאנחנו שוללים, אבל אנחנו סבורים שאם פועלים בשלבים, אין להסתפק בתוכנית הניקוז בתוך פארק אריאל שרון. יש להוסיף עוד מרכיבים במערכת ניקוז השיטפונות, שעליהם תחליט הוועדה לתשתיות לאומיות".
 
מהעמותה הסביבתית "צלול", מתנגדת עקבית לתוכנית הצינור הימי, נמסר כי לדעתם "ההזרמה תסכן את הסביבה הימית ואת ערכי הטבע ליד החוף. לכן, נכון יותר לרסן את המים במעלה באמצעות איגומם במאגרים ובשטחים המיועדים להצפה בשיטפונות, במקום ליצור נחל מלאכותי במנהרה מתחת לרחובות תל אביב". באשר לתוכניות להקמת מסילות נוספות, ב"צלול" סבורים שיש להקימן בתוואי מזרחי יותר, "ולא ליצור ריכוז תשתיות המאלצות להסיט נחלים ממסלולם".
 
ההכרעות בנושא המסילה הרביעית הן כאלו שצריך לקבל לעתים קרובות במדינה שבה מוטל עומס גדל והולך על התשתיות. כך הוחלט להטות מי שיטפונות באזור תמנע בערבה כדי למנוע הצפה של שדה תעופה חדש ולהעביר חיות בר מאזור נחל שורק כדי לפנות מקום למתקן התפלה.
 
בצומת חולון הזיזו, בעלות גבוהה, עץ שקמה עתיק כדי לפנות מקום למסילה, ובכמה כבישים בנו מעברים מיוחדים לחיות בר מעל כבישים. יש אתרים באזור החוף שמזיזים בהם באופן מלאכותי חול לאתרים אחרים שאליהם הוא לא הגיע לאחר שנחסם בשוברי גלים. אפשר לראות בכך עדות לחולשת הטבע מול האדם, אך המקרה של נחל איילון מוכיח שגם נחל שעובר בתוך סביבה עירונית צפופה, בחלקו בתעלת בטון, שומר על עוצמתו.
מה שמצחיק זה שה„ירוקים” מתנגדים לחלופה הטבעיתאיך מקימים עוד מסילה בנתיבי איילון ונשארים יבשים
בשנים האחרונות שוברים מתכננים ומהנדסי ניקוז את הראש בניסיון למצוא פתרון לאחת הבעיות הסבוכות בפיתוח מערכת הרכבות בישראל: איך לגבש תוכנית שתאפשר הוספת מסילה רביעית לאורך נתיבי איילון ובה בעת תמנע הצפות של גשמי החורף בתעלה שבה עובר נחל איילון, שתהפוך לצרה יותר עם הוספת המסילה.
 
על מורכבות הדילמה אחראי במידה מסוימת שמעון פרס, שהיה שר התחבורה כאשר תוכננה תעלת האיילון לפני כארבעה עשורים. הוא זה שקיבל את ההחלטה להקים אותה, כך שתוכל לקלוט מים, אבל לא בכמות מספקת, כפי שהתברר מאוחר יותר.
בשבועות האחרונים מגיעה תוכנית המסילה הרביעית לשלבי הכרעה. לפני חודש נערך דיון בנושא בלשכת שר התחבורה ישראל כץ, והוצגו חלופות שונות לניקוז, ובקרוב תחליט הוועדה לתשתיות לאומיות איזוהי החלופה המתאימה לביצוע התוכנית לשנת היעד — 2025. בעתיד יש כוונה להקים מסילות נוספות, אך טרם הוחלט אם יעברו בתוך תל אביב או אולי בנתיב מזרחי יותר.
 
כמי שיזם את התוכנית ואחראי על יישומה באמצעות חברת נתיבי ישראל, לעמדת משרד התחבורה חשיבות רבה בקביעת החלופה המתאימה, ולבטח יהיה לה משקל רב בדיוני הוועדה לתשתיות לאומיות. הסוגיה שעמדה לפני המשתתפים בדיון במשרד היא באיזו מידה ניתן להתאים את הטבע — במקרה זה אגן ניקוז של נחל — לצורכי מערכת תחבורה ציבורית.
 
אפיק נחל איילון יבש ברוב השנה, אבל בימי שיטפונות עזים הוא מזרים בזמן קצר כמות גדולה של מים אל שטח צר מאוד במבואות תל אביב, וממנו אל תעלה שכבר עכשיו אינה יכולה לקלוט את כל כמות המים. על פי תוכנית המסילה, יש לגבש תוכנית ניקוז שתבטיח מניעת הצפות גם בשיטפונות בעוצמה גדולה במיוחד, המתרחשים בממוצע רק פעם במאה שנים.
 
אחת החלופות שהוצגו למשרד התחבורה גובשה עבור רשות ניקוז ירקון (האחראית גם על האיילון) וחברת נתיבי ישראל, על ידי צוות תכנון בראשות פרופ' שמאי אסיף, לשעבר ראש מינהל התכנון. לפי הצוות, החלופה הטובה ביותר היא להזרים את מי השיטפונות לים בצינור תת־קרקעי. מדובר גם על הקמת אתרי אגירה של מי שיטפונות במעלה הנחל ובפארק אריאל שרון בכניסה לתל אביב, אבל עיקר המאמץ יופנה להקמת הצינור לים באזור חוף יפו. חלופה זו, שעלותה הוערכה במיליארד שקלים, עוררה התנגדות עזה בקרב ארגוני הסביבה, אשר חששו מהפגיעה של הצינור בים. לעמדתם שותף גם המשרד להגנת הסביבה.
לפי חלופה אחרת, שתוכננה על ידי צוות בראשות המהנדס אילן הלבץ עבור רשות נחל ירקון והמשרד להגנת הסביבה, יוגדל היקף אגירת המים בפארק שרון ויוקם מאגר לקליטת מי שיטפונות בשטח בית הספר "מקווה ישראל", שיישאבו מכיוון הפארק. כן הוצע לנצל שטחים במחצבות ומאגרים במעלה הנחל, ולהטות אליהם מי שיטפונות. לאחר טיהור יוזרמו המים לנגב להשקיה חקלאית.
 
ואולם משרד התחבורה החליט — החלטה ששותף לה גם משרד האוצר — שלא לאמץ בשלב זה את שתי התוכניות הללו, ולהתמקד במאגרים במעלה הנחל ובניצול השטח של פארק אריאל שרון לאגירת חלק ממי השיטפונות.
 
לפי עמדת המשרד, יש להקים בשלב ראשון מאגר בפארק שרון ולהכשיר שטח במקווה ישראל שאותו ניתן יהיה להציף במי שיטפונות, אבל לא להקים מאגר עמוק. עוד מוצע לנצל שטחים בשלוש מחצבות מודיעין, נטון ונשר, במעלה האיילון לאגירת מים. המים במאגרים אלו יחלחלו בחלקם לקרקע וכך יוכלו לתגבר את מאגרי מי התהום הטבעיים. הקמת המאגר בפארק תהיה תנאי להתחלת העבודות על המסילה. הפעלתה תותנה בהשלמת שאר המאגרים. הקמת הצינור הימי תידחה לשלב מאוחר יותר, אך משמעות ההחלטה שעשויה להתקבל בוועדה לתשתיות לאומיות היא, שאפשר לקדם את הפרויקט גם בלעדיו. המשרד להגנת הסביבה צפוי לתמוך גם הוא בעמדה זו.
 
מתווה זה התאפשר מאחר שמשרד התחבורה החליט לשנות את תרחיש הבסיס ולהתאים את אמצעי הניקוז לאירוע שיטפון פחות דרמטי, כזה המתרחש רק פעם ב–40 שנה. על פי הערכת הצוות של פרופ' אסיף, באירוע המתרחש פעם במאה שנים צפויים עודפי שיטפונות להציף חלקים מנתיבי איילון ומהשכונות בדרום תל אביב. משרד התחבורה העדיף שלא להשקיע בפרויקט יקר ושנוי במחלוקת מבחינה סביבתית, ולקדם תוכנית שניתן לבצעה במהירות, ולהבטיח את הפעלת המסילה הרביעית. זו פשרה שמביאה בחשבון את האפשרות שמדי כמה עשרות שנים יושבת כביש איילון לכמה שעות בשל הצפות.
"אנחנו מחכים להחלטות הסופיות של הוועדה לתשתיות לאומיות", אמר השבוע מנהל רשות ניקוז ירקון זאב לנדאו. "אין חלופה שאנחנו שוללים, אבל אנחנו סבורים שאם פועלים בשלבים, אין להסתפק בתוכנית הניקוז בתוך פארק אריאל שרון. יש להוסיף עוד מרכיבים במערכת ניקוז השיטפונות, שעליהם תחליט הוועדה לתשתיות לאומיות".
 
מהעמותה הסביבתית "צלול", מתנגדת עקבית לתוכנית הצינור הימי, נמסר כי לדעתם "ההזרמה תסכן את הסביבה הימית ואת ערכי הטבע ליד החוף. לכן, נכון יותר לרסן את המים במעלה באמצעות איגומם במאגרים ובשטחים המיועדים להצפה בשיטפונות, במקום ליצור נחל מלאכותי במנהרה מתחת לרחובות תל אביב". באשר לתוכניות להקמת מסילות נוספות, ב"צלול" סבורים שיש להקימן בתוואי מזרחי יותר, "ולא ליצור ריכוז תשתיות המאלצות להסיט נחלים ממסלולם".
 
ההכרעות בנושא המסילה הרביעית הן כאלו שצריך לקבל לעתים קרובות במדינה שבה מוטל עומס גדל והולך על התשתיות. כך הוחלט להטות מי שיטפונות באזור תמנע בערבה כדי למנוע הצפה של שדה תעופה חדש ולהעביר חיות בר מאזור נחל שורק כדי לפנות מקום למתקן התפלה.
 
בצומת חולון הזיזו, בעלות גבוהה, עץ שקמה עתיק כדי לפנות מקום למסילה, ובכמה כבישים בנו מעברים מיוחדים לחיות בר מעל כבישים. יש אתרים באזור החוף שמזיזים בהם באופן מלאכותי חול לאתרים אחרים שאליהם הוא לא הגיע לאחר שנחסם בשוברי גלים. אפשר לראות בכך עדות לחולשת הטבע מול האדם, אך המקרה של נחל איילון מוכיח שגם נחל שעובר בתוך סביבה עירונית צפופה, בחלקו בתעלת בטון, שומר על עוצמתו.
אבל לא יהיה שם אפיק נחל עם זרימה טבעית.מה שמצחיק זה שה„ירוקים” מתנגדים לחלופה הטבעית
נראים יותר כמו „צבועים”
 
הרי תעלת איילון היא לא טבעית, ואפילו לא בנתיב הטבעי של הנחל.
נחל איילון במקור נשפך לים צפונית ליפו, והחזרת השפך לשם – אפילו אם בתוך תעלה – זה הפיתרון הכי טבעי למצב.
הכותרת: "איך מקימים עוד מסילה בנתיבי איילון ונשארים יבשים"אפשר תקציר לדלת העם שלא קנתה מנוי להארץ?
נשמע שהולכים על הגדלת בריכות האיגום בפארק אריאל שרון ובמעלהאפשר תקציר לדלת העם שלא קנתה מנוי להארץ?
זה הזמן להזכיר את השטפונות בתל אביב ואיך זה נראה אצל אחרים
החשמול לא הכי משנה מבחינת ההצפות כשמדובר בחשמול עיליזה הזמן להזכיר את השטפונות בתל אביב ואיך זה נראה אצל אחרים
1. תל אביב ללא חשמול עדיין.
2. מקסיקו-סיטי תחילת שטפון ושטפון מלא, מסילה מחושמלת ב 750 וולט.
3. צרפת, מסילה מחושמלת ב 1500 וולט או 25000 וולט.
https://www.youtube.com/watch?v=v3u3nH4Hj-c
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.