המסיבה...

לי28

New member
המסיבה...



ושוב מצאתי תרגמתי ורשמתי... כשקראתי זלגה לי דמעה מהעין, כל כך מפחיד הלא כולנו (כמעט) הורים אז אולי כדאי לקחת את זה לתת את זה לילד המתבגר שלנו ואחרי שהוא יקרא את זה הוא בטוח ידע מה לעושת עם זה... הלכתי למסיבה, אמא וזכרתי את אשר אמרת אמרת לי לא לשתות, אמא אז שתיתי קולה במקום. הרגשתי גאה בעצמי, אמא בדרך שאמרת אתה יכול לא לשתות ולנהוג, אמא למרות שכמה מחברי אמרו אתה חייב. חשבתי היטב, אמא והצעתך היתה לי הכי נכונה המסיבה לבסוף נגמרה, אמא והחברים נוהרים מחוץ לטווח ראיה. נכנסתי למכונית שלי, אמא בטוח שהגיע הביתה בשלום לא ידעתי מה יקרה, אמא ולא שמץ של מושג עכשיו אני שוכב על המדרכה, אמא ושומע את הפרמדיק אומר הבחור שגרם להרס, שתוי הקול שלו נשמע מרחוק, אמא הדם שלי מסביב כולי, אמא ואני מנסה מאוד שלא לבכות ואני שומע את הפרמדיק אומר, אמא ``אני חושב שהוא הולך למות`` אני בטוח שלבחור לא היה מושג, אמא כשהוא נסע מהר כי הוא בחר בלשתות ולנהוג, אמא ועכשיו אני חייב למות. אז למה אנשים עושים את זה, אמא האם הם יודעים שזה הורס חיים ועכשיו הכאב חותך אותי אמא כמו מאה סכינים שננעצים. תגידי לאחותי שלא תפחד, אמא תגידי לאבא שיהיה אמיץ ושאני הלך לגן עדן, אמא תניחי את הדובי על הקבר שלי. מישהו צריך ללמד אותם, אמא שזה טעות לשתות ולנהוג אולי משהו בוגר אם ראש הורים, אמא ואז הייתי בחיים. הנשימה של מתקצרת, אמא אני מתחיל ממש לפחד אלו רגעי האחרונים, אמא ואני כל כך לא מוכן.... סליחה על העצב.. שיש פה.. אך חשוב לדעת שזה גם קורה וזה חלק מאתנו ועם נדע למנוע את זה .. אולי הכל יהיה לנו אחרת... די עם הקטל בדרכים. שלכם עם דמעה בעין לי28
 

מרי-לו

New member
לי28



אני קוראת את מה שכתבת והדמעות זולגות, והם זולגות כי הסיפור הזה כ``כ מוכר לי: לפני 5 שנים, בנר ראשון של חנוכה, בן-דודי (שהיה קרוב לי מאוד) נהרג בתאונה כזאת, בסה``כ בן 17 ובשבילי הוא יישאר צעיר לנצח. הוא לא נהג - כי לא היה לו רישיון אפילו, הוא גם לא שתה - כי גם לו אמא אמרה לא לשתות, הוא בסה``כ נכנס לרכב של חבר שהחליט שהוא ``גבר`` ורצה להראות לכולם איזה רכב ``קול`` יש לו. התוצאה המזעזעת: שלושה בני 17 הרוגים, והנהג נשאר בחיים. לי, הלוואי והיינו יכולים לחנך את כל בני הנוער הצעירים שלהיות ``גבר`` זה להישאר בחיים. אז לכולנו שתהיה שנה טובה ותשמרו על עצמכם כי חיים רק פעם אחת. מרי-לו
 
תודה לך לי



זהו אחד הקטעים הכי יפה שקראתי כאן. התרגשתי. הצתמררתי. נעצבתי. ודמעתי.. אנשים וילדים בפרט לא לוקחים אחריות לנהיגה שלהם וזה עצוב. יום יום עולים על הכביש נהגים צעירים שעדיין לא בגרו. גם 17 זה עדיין על גבול הטיפש עשרה. חושבים הם שאבא נתן צעצוע חדש-אבל לא זה לא צעצוע זה נשק חי.
 
למעלה