לא מסכימה...
מעבר להבדל של תרבות (מבחינת הכינוי למורה) יש גם הבדל משמעותי כשזה מגיע למערכת החינוך בארץ. חוץ מזה שאנשים בארץ יותר חוצפנים בכלליות, אני חושבת שבבתי הספר זה מורגש הרבה יותר. אני לא אשכח איך בתיכון שלי קיללו, ירקו ומה לא עשו למורים... יש בעייה קשה לדעתי מבחינת כבוד למחנכים בביה"ס בארץ. לי כתלמידה זה התאים- הייתי שוקיסטית ושמתי ז@* על כל מה שקשור לבי"ס. אז אמנם זה כיף ויש מן אווירה כזאת של אנחנו (התלמידים נגדם (המורים, המערכת וכו), וכמו שאור אומר, משאיר הרבה חוויות מצחיקות, אבל אי אפשר להתעלם מהחסרונות ומהתוהו ובואו שיש בתיכונים בארץ. פה אי אפשר להתייחס ככה ללימודים, ובטח שלא למורים. היום כשאני בקנדה, אני רואה כמה חסרונות יש לשיטה הזאת. אנשים בקנדה *מכבדים* את המורים שלהם, את הבי"ס בו הם לומדים ואת הלימודים שלהם. הם רואים בלימודים חשיבות עליונה, ולא יחסירו הזדמנות להתלקלק למורים. הם יראו העתקות באור רע מאוד, וגם ילשינו על מעתיקים (כן, כן!). לכל מי שאני מספרת לו את זה בארץ, אומר ישר "איכס, איזה חננות", גמני חשבתי ככה בהתחלה, אבל זה פשוט צורת מחשבה, שיטה, וערכים שונים. בקיצור, בקנדה לפחות, אני *משוכנעת* שעושים פחות שטויות בבי"ס, אז אני ממש מבינה על מה אור מדבר.