נסיכת הכוכב
New member
הממתק לשבת
מוגש אליכם במתנה מבית חב"ד בנגקוק תאילנד
ב"ה
ממתק לפרשת מצורע תשע"ד
משפחתו של שמואל היו משפחה שומרי מצוות, שמואל עצמו היה איש עסקים ממולח וחכם מאוד, יום אחד קיבל הצעה לנהל חברה מאוד גדולה עם שכר גבוה מאוד, החברה היתה ממוקמת באזור לא יהודי וכל העובדים בה לא היו יהודים, להרבה מהעובדים הפריע שהמנהל החדש הוא יהודי, משהחלה התמרמרות בקרב העובדים קרא נשיא החברה לשמואל ואמר לו חד משמעית, "אם אתה רוצה להשאר בתפקיד עליך להמיר את דתך"
לשמואל לא הייתה ברירה. עם כל הקושי להתנצר, לא היה לו קל לאבד משרה כזו. הוא בא הביתה ואמר לאשתו. "מיום ראשון אנחנו מתחילים ללכת עם הילדים לכנסיה".
ככה עברו כמה חודשים טובים ואשתו לא הפסיקה להציק לו, היא כל הזמן אמרה לו: "קשה לי ככה, אני מתגעגעת לשבת, להדליק נרות, קידוש, חגים. כסף זה
לא הכל שמוליק". וככל שהציקה לו כך גברו על שמוליק מיודענו יסורי המצפון,
עד שיום אחד בא לנשיא החברה ואמר לו: ״אני לא יכול להמשיך ככה, כולי מלא יסורים מבפנים, כסף זה לא הכל, אני לא ישן בלילה וגם אשתי לא ישנה, נולדתי יהודי ואני רוצה למות יהודי. אם אתה רוצה שאתפטר, אתפטר מבלי לעשות מזה עניין".
הנשיא הביט עליו בתדהמה ואמר לו. "סמואל לא ידעתי שזה כל כך קשה לך, חשבתי שזה עניין של מה בכך, אתה יודע מה, תישאר אצלנו בעבודה ותהייה יהודי כרצונך. אני אטפל בשאר".
חזר שמוליק הביתה שמח וטוב לב, רץ לאשתו ואמר לה:"צפורה, לא תאמיני, קרה לנו נס! אנחנו חוזרים להיות יהודים, זה בסדר, דיברתי עם המנהל והוא משאיר אותי בעבודה". ציפי הביטה עליו בכעס ואמרה לו. "תגיד לי, אתה השתגעת???"
ושמואל, מביט עליה המום ואומר לה: "אבל חשבתי שזה מה שאת רוצה, על זה כל הזמן בכית לי, את לא רוצה להיות יהודיה בחזרה???" שאל.
ציפי הביטה עליו עצבנית עוד יותר ואמרה לו: "בטח שאני רוצה להיות יהודיה... אבל עכשיו??? שבוע לפני פסח???????"
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על דיני הצרעת, אדם שקיבל נגע בגופו בבגדיו או בקירות ביתו צריך להביא את הכהן שיראה את הנגע ויפסוק האם זו צרעת, אם הנגע בעור בשרו הוא משולח מביתו להסגר מחוץ למחנה שבעה ימים, אם הנגע בבגדיו צריכים לכבס אותם ולראות אם הנגע יורד אך אם הנגע בקירות הבית והנגע לא עבר אחרי תקופת הסגר צריכים לשבור את הקיר ולהחליף את האבנים, חז"ל מספרים לנו שהכנענים היו מטמינים בקירות בתיהם אוצרות וכשהיה בעל הנגע שובר את קירות הבית היה מגלה שם מטמונות ואוצרות,
תארו לעצמכם את אותו יהודי שהכהן מגיע לביתו ואומר לו "צר לי לאכזב אותך אבל אין ברירה עליך לשבור את קירות ביתך" בטח אותו יהודי מנסה להתחנן "אולי תבדוק שוב? אולי נוכל לוותר על הבלגן הזה?" והכהן אומר לו שאין ברירה, הוא שובר את הקיר בחוסר חשק ופתאום מגלה אוצר, הוא בטח פונה לכהן ומבקש שיחפש אם יש עוד נגעים בבית...
כאן מעבירה לנו התורה מסר, בכל מצב אליו אנחנו מגיעים יש טוב טמון ועלינו רק להאמין ולפקוח את עינינו לראות את הטוב ובטח כשאנחנו עושים על פי ציווי התורה גם אם במבט ראשון זה נראה קשה ולא נוח הרי שבסופו של דבר "ויהפוך השם אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך השם אלוקיך"
כולנו עסוקים בימים אלו בהכנות לחג הפסח וזו תקופה שלא קלה לאף אחד אבל כל מי שמתבונן יודע שההשקעה כדאית, מעבר לזה שנחמד להגיע לחג עם בית נקי ומצוחצח הרי שגם מבחינה רוחנית ביעור החמץ החיצוני יסייע בידינו לבער את החמץ הפנימי - את אותם תכונות והנהגות לא טובות שבתוכינו ולהגיע לחירות אמיתית.
שבת שלום והכנות קלות ומועילות לחג.
מוגש אליכם במתנה מבית חב"ד בנגקוק תאילנד
ב"ה
ממתק לפרשת מצורע תשע"ד
משפחתו של שמואל היו משפחה שומרי מצוות, שמואל עצמו היה איש עסקים ממולח וחכם מאוד, יום אחד קיבל הצעה לנהל חברה מאוד גדולה עם שכר גבוה מאוד, החברה היתה ממוקמת באזור לא יהודי וכל העובדים בה לא היו יהודים, להרבה מהעובדים הפריע שהמנהל החדש הוא יהודי, משהחלה התמרמרות בקרב העובדים קרא נשיא החברה לשמואל ואמר לו חד משמעית, "אם אתה רוצה להשאר בתפקיד עליך להמיר את דתך"
לשמואל לא הייתה ברירה. עם כל הקושי להתנצר, לא היה לו קל לאבד משרה כזו. הוא בא הביתה ואמר לאשתו. "מיום ראשון אנחנו מתחילים ללכת עם הילדים לכנסיה".
ככה עברו כמה חודשים טובים ואשתו לא הפסיקה להציק לו, היא כל הזמן אמרה לו: "קשה לי ככה, אני מתגעגעת לשבת, להדליק נרות, קידוש, חגים. כסף זה
לא הכל שמוליק". וככל שהציקה לו כך גברו על שמוליק מיודענו יסורי המצפון,
עד שיום אחד בא לנשיא החברה ואמר לו: ״אני לא יכול להמשיך ככה, כולי מלא יסורים מבפנים, כסף זה לא הכל, אני לא ישן בלילה וגם אשתי לא ישנה, נולדתי יהודי ואני רוצה למות יהודי. אם אתה רוצה שאתפטר, אתפטר מבלי לעשות מזה עניין".
הנשיא הביט עליו בתדהמה ואמר לו. "סמואל לא ידעתי שזה כל כך קשה לך, חשבתי שזה עניין של מה בכך, אתה יודע מה, תישאר אצלנו בעבודה ותהייה יהודי כרצונך. אני אטפל בשאר".
חזר שמוליק הביתה שמח וטוב לב, רץ לאשתו ואמר לה:"צפורה, לא תאמיני, קרה לנו נס! אנחנו חוזרים להיות יהודים, זה בסדר, דיברתי עם המנהל והוא משאיר אותי בעבודה". ציפי הביטה עליו בכעס ואמרה לו. "תגיד לי, אתה השתגעת???"
ושמואל, מביט עליה המום ואומר לה: "אבל חשבתי שזה מה שאת רוצה, על זה כל הזמן בכית לי, את לא רוצה להיות יהודיה בחזרה???" שאל.
ציפי הביטה עליו עצבנית עוד יותר ואמרה לו: "בטח שאני רוצה להיות יהודיה... אבל עכשיו??? שבוע לפני פסח???????"
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על דיני הצרעת, אדם שקיבל נגע בגופו בבגדיו או בקירות ביתו צריך להביא את הכהן שיראה את הנגע ויפסוק האם זו צרעת, אם הנגע בעור בשרו הוא משולח מביתו להסגר מחוץ למחנה שבעה ימים, אם הנגע בבגדיו צריכים לכבס אותם ולראות אם הנגע יורד אך אם הנגע בקירות הבית והנגע לא עבר אחרי תקופת הסגר צריכים לשבור את הקיר ולהחליף את האבנים, חז"ל מספרים לנו שהכנענים היו מטמינים בקירות בתיהם אוצרות וכשהיה בעל הנגע שובר את קירות הבית היה מגלה שם מטמונות ואוצרות,
תארו לעצמכם את אותו יהודי שהכהן מגיע לביתו ואומר לו "צר לי לאכזב אותך אבל אין ברירה עליך לשבור את קירות ביתך" בטח אותו יהודי מנסה להתחנן "אולי תבדוק שוב? אולי נוכל לוותר על הבלגן הזה?" והכהן אומר לו שאין ברירה, הוא שובר את הקיר בחוסר חשק ופתאום מגלה אוצר, הוא בטח פונה לכהן ומבקש שיחפש אם יש עוד נגעים בבית...
כאן מעבירה לנו התורה מסר, בכל מצב אליו אנחנו מגיעים יש טוב טמון ועלינו רק להאמין ולפקוח את עינינו לראות את הטוב ובטח כשאנחנו עושים על פי ציווי התורה גם אם במבט ראשון זה נראה קשה ולא נוח הרי שבסופו של דבר "ויהפוך השם אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך השם אלוקיך"
כולנו עסוקים בימים אלו בהכנות לחג הפסח וזו תקופה שלא קלה לאף אחד אבל כל מי שמתבונן יודע שההשקעה כדאית, מעבר לזה שנחמד להגיע לחג עם בית נקי ומצוחצח הרי שגם מבחינה רוחנית ביעור החמץ החיצוני יסייע בידינו לבער את החמץ הפנימי - את אותם תכונות והנהגות לא טובות שבתוכינו ולהגיע לחירות אמיתית.
שבת שלום והכנות קלות ומועילות לחג.
