נסיכת הכוכב
New member
הממתק לשבת
ב"ה
ממתק לשבת פרשת תזריע תשע"ד
מספרים על אחד מגדולי ישראל שחכמתו נודעה בפי כל והיו כמה משונאי ישראל שרצו להוכיח לכולם שהיהודי לא כזה חכם, החליטו שיבואו אליו עם ציפור חיה בידיהם וישאלו אותו אם היא חיה או מתה, אם הוא יגיד שהיא חיה הם ילחצו עליה והיא תמות ויראו לו שהיא מתה ואם הוא יגיד שהיא מתה הם יפתחו את הידיים ויראו לו שהיא חיה,
באו אליו עם הציפור ושאלו "חיה או מתה"? ענה להם היהודי בחכמתו "זה בידיים שלכם אם תרצו היא תחיה ואם תרצו היא תמות..."
פרשת תזריע אותה נקרא השבת, מדברת על דיני טומאתו וטהרתו של האדם, פרשה זו מגיעה בהמשך לפרשיות הקודמות בהן דובר על קרבנות הצומח והחי ועל בעלי החיים הטמאים והטהורים, כשקוראים את הפרשיות הללו מתעוררת השאלה, למה כותבת התורה על האדם רק אחרי שכותבת על הצומח והחי?
אותה שאלה יכולה להישאל גם לגבי כללות בריאת העולם, הקב"ה ברא את האדם אחרי שברא את כל הנבראים והרי האדם הוא תכלית הבריאה ולמה נתן לו להיות אחרון, מסבירים לנו חז"ל שהאדם נברא אחרון כי האדם בנוי משני חלקים גוף ונפש ויש לו בחירה אם ייתן ביטוי בעיקר לנפש אז הוא יהיה נזר הבריאה וכמו מלך שקודם בונים לו ארמון ורק אז מביאים אותו לארמון, אך אם ייבחר לתת ביטוי בעיקר לרצונות הגשמיים של הגוף שלו ולא למלא את תפקידו בעולם אז אומרים לו אתה האחרון בבריאה ואפילו בעלי החיים קדמו לך.
כך גם כאן מזכירה לנו התורה שדיני טומאה וטהרה של האדם נכתבים אחרי דיני הצומח והחי כדי שיזכור תמיד שכמו שהצומח והחי מקיימים את הייעוד שלשמו הגיעו לעולם מבלי לסטות מהכוונה העליונה כך גם על היהודי להיות מחובר לקב"ה ולמלא את התפקיד שלשמו הגיע לעולם וכך יהיה כמו המלך שמגיע לארמון המוכן.
האדם הוא מצד אחד הנברא הכי חשוב בעולם אך מצד שני הוא יכול להיות הכי נמוך ודווקא בגלל היכולת שלו להיות כל כך נמוך הרי שכשהוא מקיים את ייעודו ומוכיח את גדולתו, הוא מגיע למקום הכי גבוה ומביא את העולם אל שלמותו.
בימים אלו של השביתה במשרד החוץ מגיעים אלינו לבית חב"ד מדי יום מטיילים שאבד או נגנב להם הדרכון והם תקועים כאן בתאילנד שלא באשמתם, כל אחד יכול לתאר לעצמו איזו הרגשה רעה זה אחרי חצי שנה של טיול כשהטעם של האוכל של אמא כבר מתרוצץ בדמיון ופתאום מודיעים לך שאתה מעוכב למשך זמן בלתי ידוע, אנשים ממש נשברים, אנחנו כמובן מנסים לעזור להם בכל מה שאפשר אבל בעיקר בתמיכה נפשית ואני אומר להם, המצב כרגע הוא שיש שביתה ואת זה כנראה אנחנו לא נצליח לשנות אבל מה שכן יש לכם, זו הבחירה להחליט איך ייראו הימים או השבועות שיעברו עד שתוכלו לחזור לארץ "וזה בידיים שלכם", אם תרצו הם יהיו ימים של בכי וכאב אך אם תבחרו נכון הימים האלו יהפכו להיות חוויה נוספת ומיוחדת מהטיול.
כמובן בתקווה שהשביתה תיגמר בקרוב לשביעות רצון כל הצדדים...
יהי רצון שנזכור תמיד שהחיים בידיים שלנו ונשכיל לבחור בחיים ה"טובים" והישרים חיים שישלימו את תפקידנו בעולם ויביאו אותנו לגאולה שלימה בקרוב ממש.
שבת שלום
ב"ה
ממתק לשבת פרשת תזריע תשע"ד
מספרים על אחד מגדולי ישראל שחכמתו נודעה בפי כל והיו כמה משונאי ישראל שרצו להוכיח לכולם שהיהודי לא כזה חכם, החליטו שיבואו אליו עם ציפור חיה בידיהם וישאלו אותו אם היא חיה או מתה, אם הוא יגיד שהיא חיה הם ילחצו עליה והיא תמות ויראו לו שהיא מתה ואם הוא יגיד שהיא מתה הם יפתחו את הידיים ויראו לו שהיא חיה,
באו אליו עם הציפור ושאלו "חיה או מתה"? ענה להם היהודי בחכמתו "זה בידיים שלכם אם תרצו היא תחיה ואם תרצו היא תמות..."
פרשת תזריע אותה נקרא השבת, מדברת על דיני טומאתו וטהרתו של האדם, פרשה זו מגיעה בהמשך לפרשיות הקודמות בהן דובר על קרבנות הצומח והחי ועל בעלי החיים הטמאים והטהורים, כשקוראים את הפרשיות הללו מתעוררת השאלה, למה כותבת התורה על האדם רק אחרי שכותבת על הצומח והחי?
אותה שאלה יכולה להישאל גם לגבי כללות בריאת העולם, הקב"ה ברא את האדם אחרי שברא את כל הנבראים והרי האדם הוא תכלית הבריאה ולמה נתן לו להיות אחרון, מסבירים לנו חז"ל שהאדם נברא אחרון כי האדם בנוי משני חלקים גוף ונפש ויש לו בחירה אם ייתן ביטוי בעיקר לנפש אז הוא יהיה נזר הבריאה וכמו מלך שקודם בונים לו ארמון ורק אז מביאים אותו לארמון, אך אם ייבחר לתת ביטוי בעיקר לרצונות הגשמיים של הגוף שלו ולא למלא את תפקידו בעולם אז אומרים לו אתה האחרון בבריאה ואפילו בעלי החיים קדמו לך.
כך גם כאן מזכירה לנו התורה שדיני טומאה וטהרה של האדם נכתבים אחרי דיני הצומח והחי כדי שיזכור תמיד שכמו שהצומח והחי מקיימים את הייעוד שלשמו הגיעו לעולם מבלי לסטות מהכוונה העליונה כך גם על היהודי להיות מחובר לקב"ה ולמלא את התפקיד שלשמו הגיע לעולם וכך יהיה כמו המלך שמגיע לארמון המוכן.
האדם הוא מצד אחד הנברא הכי חשוב בעולם אך מצד שני הוא יכול להיות הכי נמוך ודווקא בגלל היכולת שלו להיות כל כך נמוך הרי שכשהוא מקיים את ייעודו ומוכיח את גדולתו, הוא מגיע למקום הכי גבוה ומביא את העולם אל שלמותו.
בימים אלו של השביתה במשרד החוץ מגיעים אלינו לבית חב"ד מדי יום מטיילים שאבד או נגנב להם הדרכון והם תקועים כאן בתאילנד שלא באשמתם, כל אחד יכול לתאר לעצמו איזו הרגשה רעה זה אחרי חצי שנה של טיול כשהטעם של האוכל של אמא כבר מתרוצץ בדמיון ופתאום מודיעים לך שאתה מעוכב למשך זמן בלתי ידוע, אנשים ממש נשברים, אנחנו כמובן מנסים לעזור להם בכל מה שאפשר אבל בעיקר בתמיכה נפשית ואני אומר להם, המצב כרגע הוא שיש שביתה ואת זה כנראה אנחנו לא נצליח לשנות אבל מה שכן יש לכם, זו הבחירה להחליט איך ייראו הימים או השבועות שיעברו עד שתוכלו לחזור לארץ "וזה בידיים שלכם", אם תרצו הם יהיו ימים של בכי וכאב אך אם תבחרו נכון הימים האלו יהפכו להיות חוויה נוספת ומיוחדת מהטיול.
כמובן בתקווה שהשביתה תיגמר בקרוב לשביעות רצון כל הצדדים...
יהי רצון שנזכור תמיד שהחיים בידיים שלנו ונשכיל לבחור בחיים ה"טובים" והישרים חיים שישלימו את תפקידנו בעולם ויביאו אותנו לגאולה שלימה בקרוב ממש.
שבת שלום
