נסיכת*המוות!
New member
המממ...
טב הרגע חזרתי מהלג´נדרי- בוקר... ואני ממש שונאת את עצמי... למרות שנהנתי אני שונאת את עצמי הפרתי הבטחה מתוך זה שהייתי שיכורה...
אני לא נוהגת להפר הבטחות ואני כל כך לא יודעת מה לעשות עם עצמי כי הבטחתי את זה למשהי שאני אוהבת... ולא קיימתי... הייתי שיכורה והחברה הכי טובה שלי שכחה שהבטחתי את זה למשהי... טוב לא משנה אתן לא תבינו בכל מקרה קטע קטן: יש בי הר של עצבות, פעם הוא היה גבעה קטנה אך כל פעם מישהו בא וזורק לתוכה עוד עצב והגבעה שלי תפסה גובה… והחלה לתפוח ועכשיו, הגבעה הקטנה שלי גדלה והיא הפכה להר. ההר כבר גבוה ועוד מעט העצב ישתלט על כולי, הוא יהרוס אותי ויחריב אותי מבפנים. את הגבעה הקטנה יותר קל לפרק, יותר קל להוריד ממנה את שכבות העצב שעליה. אך עכשיו, כשהגבעה שלי היא הר שכבות גדולות וותיקות של עצב טמונות בו בלי יכולת לזוז בלי יכולת להוציא את העצב ואני חושבת מה היה אילו הייתי רק מפרקת את הגבעה שלי קצת יותר מוקדם, אולי הייתי מצליחה להציל את עצמי אולי הר העצבות לא היה תופס מקום כל כך גדול בי אבל הגבעה גדלה… ואיתה גם אני ועכשיו אין יותר גבעה ואני לאט, לאט נעלמת…
דניאל
טב הרגע חזרתי מהלג´נדרי- בוקר... ואני ממש שונאת את עצמי... למרות שנהנתי אני שונאת את עצמי הפרתי הבטחה מתוך זה שהייתי שיכורה...
אני לא נוהגת להפר הבטחות ואני כל כך לא יודעת מה לעשות עם עצמי כי הבטחתי את זה למשהי שאני אוהבת... ולא קיימתי... הייתי שיכורה והחברה הכי טובה שלי שכחה שהבטחתי את זה למשהי... טוב לא משנה אתן לא תבינו בכל מקרה קטע קטן: יש בי הר של עצבות, פעם הוא היה גבעה קטנה אך כל פעם מישהו בא וזורק לתוכה עוד עצב והגבעה שלי תפסה גובה… והחלה לתפוח ועכשיו, הגבעה הקטנה שלי גדלה והיא הפכה להר. ההר כבר גבוה ועוד מעט העצב ישתלט על כולי, הוא יהרוס אותי ויחריב אותי מבפנים. את הגבעה הקטנה יותר קל לפרק, יותר קל להוריד ממנה את שכבות העצב שעליה. אך עכשיו, כשהגבעה שלי היא הר שכבות גדולות וותיקות של עצב טמונות בו בלי יכולת לזוז בלי יכולת להוציא את העצב ואני חושבת מה היה אילו הייתי רק מפרקת את הגבעה שלי קצת יותר מוקדם, אולי הייתי מצליחה להציל את עצמי אולי הר העצבות לא היה תופס מקום כל כך גדול בי אבל הגבעה גדלה… ואיתה גם אני ועכשיו אין יותר גבעה ואני לאט, לאט נעלמת…
