המלצות.

[oded 19]

המלצות.

הייתי רוצה המלצות וקצת מידע על הלהקות הבאות: happy family gong soft machine ו טראפיק.

 

[epitaph]

היית יכול לשאול אותי באייסיקיו...

Soft Machine, הליין אף הראשוני שלה יצא מתוך The Wilde Flowers (מהם יצאו גם קראוון) וכולל בעצם את רוברט וויאט על התופים ושירה, קווין איירס על באס ושירה ומייק ראתלדג' על הקלידים, בשלבים המאוד מוקדמים שלהם גם דיוויד אלן מגונג היה חבר בלהקה. כל חבר'ה יוצאי מחוז הקנטרברי, ובאלבומים היותר מאוחרים שלהם אפשר למצוא גם את אלן הולדסוורת'. תכלס אלבומים מומלצים שלהם אלה שלושת הראשונים, את הראשון והשני אפשר למצוא בימינו בדיסק אחד, פסיכדליה מעולה בשירים קצרים יחסית, לא יותר מדי קשר לפרוג לדעתי בשלב הזה. השלישי, שקרוי פשוט Third מציג כאן ארבעה יצירות ארוכות, יותר פרוגיות באופיין שכל אחד מהם כתב חבר אחר בהרכב, רצוי לציין שבהרכב הזה איירס פרש והוחלף בהוג' הופר והצטרף גם סקסופוניסט שאת שמו אני לא זוכר כרגע. באלבומים שלאחר מכן הם גם הופכים יותר ויותר לפיוז'ן. Traffic, התחילה כפרוייקט סולו של סטיב ווינווד (גיטריסט וקלידן בחסד עליון לדעתי) שאסף סביבו כמה חברים והקים את טראפיק, בעיקרון הם לוקחים את ההשפעה העיקרית שלהם מהביטלס ויחד עם ההשפעה הזאת מוסיפים הרבה דברים משל עצמם, האקלקטיות שולטת באלבום הראשון שלהם, בנוסף לכלי נגינה הרגילים אפשר למצוא כאן גם מלוטרון (זו שנת 67, זה עוד לא כזה ברור באותה תקופה), סיטאר, קולות של ילדים ועוד. החומר עצמו הוא פסיכודלי עם הרבה השפעות של פולק, בלוז וג'אז יחד עם מוזיקת עולם בחלק מהשירים, בעיקר הודית. האלבום הראשון, Dear Mr. Fantasy מאוד מומלץ. כמו כן John Barlicorn Must Die, האלבום השלישי שלהם גם מאוד מומלץ, כאן הם די זונחים את מוזיקת העולם, אבל ההשפעות הרבות האחרות עדיין נשארות.

 

[Rubycon]

אם הייתי מניאק

הייתי אומר עכשיו "הוג' הופר! ואתה אומר שאותי לא מבינים" אבל אני לא שונא אף אחד ולא מתערב כצד שלישי בעניינים של שני צדדים. Goes around comes around. תחשוב על זה.

 

[סיני לוי]

למה מניאק?

אפשר פשוט להגיד שמבטאים את השם "HUE" ולא הוג' וזהו, בלי להיות מניאק. ובקשר להפי פמלי, גם אותי הביקורת ב"מתקדם" סיקרנה, קניתי את הדיסק עוד שהייתי "צ'ונג פרורסיבי"(לא שאני רומז שאתה כזה...) והאלבום הזה נפל עליי כמו הרימת לבנים. לא ידעתי איך להגיב. לקח לי 3 חודשים עד שהצלחתי לשמוע אותו בלי לצאת עם כאב ראש. כשסוף סןף הבנתי את הדיסק לגמרי, אחרי כמעט חצי שנה(!), הוא נהיה האלבום האהוב עלי. היום יש לי אותו שנה וחצי ואני עדיין שומע אותו מידי פעם, אבל הטראומה...הטראומה... בקיצור, אם שמעת ואהבת "ריו" ומגמה כבר אז לך על זה. אם לא, אז תתחיל עם ריו נגיש יותר כמו ארט ברז ואפילו יוניברס זירו וגם מאגמה כמובן. אז אחרי זה תקנה הפי פמלי. ד"א אם תרצה להוריד את הטרילוגיה של מאגמה(DVD) תגיד לי ואני אשלח לך במסרים...

 

[epitaph]

אתה לא מנייאק, אתה פשוט פלצן.

 

[שיר דויטש]

פלצניאק

 

[epitaph]

עוד מילה ללקסיקון?

 

[Metheny]

זה לא פלצגיאט ?

 

[epitaph]

לא אם הופכים את זה לחלק מהשפה

לפחות הפורומית...

 

[epitaph]

וד"א...

לא הבנתי למה בדיוק אתה מתכוון בקטע הזה, ולא זכור לי שאי פעם אמרתי שאני שונא אותך.

 

[Rubycon]

למה שתבין? מה אתה מחדש פה?

אני מעדיף אותך בתור אויב. אתה אנטגוניסט, חסר סובלנות, אופורטוניסט, דוחף את האף, אוהב לעשות רעש, וכל אלו נובעים מהיותך אידיוט. לזה בדיוק התכוונתי בקטע הזה, ובדיעבד לא הייתי צריך לצפות ממך להבין את זה.

 

[epitaph]

טוב נו...

אתה לא תקבל אותי בתור אויב כי אני, ההיפך ממך כך נראה, לא לוקח את הפורומים ברצינות התהומית שאתה כנראה לוקח אותם. אני גם לא נעלב מכל מה שאתה אומר כאן, כי תכלס, אתה לא ממש מכיר אותי ובכל מקרה דעתך לא נחשבת וכנראה שגם לא תחשב הרבה אצלי אם אני כן אכיר אותך. אני עדיין לא מבין מה אתה רוצה ממני, ואני מניח שגם הרבה אחרים בפורום הזה לא מבינים אותך כרגע, אגב אותו הדבר קרה כשניסית לכתוב רק באנגלית ולהוכיח אלוהים-יודע-מה (סוג של פלצנות אולי?). אולי אם תסביר מה עשיתי לך או בכלל לפורום מעבר להשתלחויות מפגרות וגם די מעוררות רחמים סטייל "אם הייתי רשע הייתי אומר לך שכותבים "הו" ולא "הוג'", נו נו נו!!!", אז אבין מה עשיתי כאן.

 

[Rubycon]

touchee

הפלת לי את הסוס, מה נותר לי להגיד. דגל לבן, אני נתון לרחמיך.

 

[epitaph]

../images/Emo178.gif

רובי, מותק, עצה ידידותית, תקטין את המינון של צריכת החשיש ותימנע מסמים כבדים, ההזיות האלה שיש לך, לא נראה לי שהן טובות לבריאות. בינתיים, בגלל שאתה עדיין חי בסרט אני אשחק למענך את התפקיד, "אני חונן אותך, אתה תזכה לראות עוד זריחה". טוב?

 

[MajorWinters]

פרשנות ספרותית

מחד גיסא "...אבל אני לא שונא אף אחד..." ומאידך גיסא "אני מעדיף אותך בתור אויב" עוד יש לומר כי מתוך שיחות עם עדי, הוא אדם ידידותי, בעל סבלנות רבה ואוזן קשבת, שיודע בדיוק מה הוא אוהב ומה הוא לא אוהב, שומר את עניינו לעצמו ואת ענייני לעצמי, לא מופנם ועם זאת שקט וסימפטי. כל אלו נובעים מהיותו בחור מגניב. ובדיעבד, אם לא ציפית שהוא יבין, לא היית צריך לכתוב את זה... אבל אתה בטח נהנה להרגיש נעלה...

 

[Liorking]

טראפיק

נחמד לשמוע על עוד מישהו שמתעניין בטראפיק, חשבתי שהלהקה הזו שכוחה. אני ממליץ על Dear mr. Fantasy, בהתחלה הוא יישמע לך קצת מוזר, אבל לקראת השירים האחרונים הוא נשמע טוב, עדיין מוזר. גם John Barleycorn אלבום טוב, אם אתה מחפש משהו יותר פרוגרסיבי, למרות שהצליל שם לא כ"כ מפותח, יש יותר מדי אורגן פסיכדלי ומעט מדי גיטרות. הורדתי עכשיו את Low Spark Of High Heeled Boys, שמעתי בינתיים חלק.

 

[epitaph]

Low Spark of High Heeled Boys

לדעתי יחד עם שני האחרים שציינת הם השלישיה היותר טובה של טראפיק, אולי זה בגלל שהוא הראשון שלהם שהיה לי. ואיזו להקה שכוחה? יש מספיק אנשים שאני מכיר שמכירים ומוקירים אותה.

 

[Liorking]

כנראה לא שמתי לב

לא ראיתי הרבה אזכורים של טראפיק, גם לא בפורום אגדות רוק. גם במה הם פרצו דרך? מה היה הייחוד שלהם?

 

[epitaph]

היו פה ושם...

גם בפורום תרבות פסיכודלית אם אני לא טועה. בקשר לפריצת דרך, לדעתי לפחות הם פשוט לקחו את הביטלס צעד אחד קדימה, וידעו לערבב את כל מה שהזכרתי מקודם בצורה מאוד מוצלחת.

 

[Liorking]

Low Spark of High Heeled Boys

כבר הספקתי לשמוע את האלבום, מעולה. הצליל פה הרבה יותר מפותח מאשר ב-John Barleycorn ויש קטעי ג'אם סשן מעולים. אהבתי את Low Sparks, Many a Mile to Freedom, Light Up or Leave Me Alone אבל גם את Rock & Roll Stew, Rainmaker.