המלצות!

בהחלט

ואני חושב שצריך לראות את היצירה בשלמותה לפחות פעם אחת כמו שצריך, עם ריכוז מלא ותשומת לב ופתיחות, כמו שצריך לחוות כל יצירה בשביל להבין אותה כראוי. אבל אחרי שראיתי את זה כמה וכמה פעמים, אני לא מרגיש שום צורך להקשיב לחלק השני. האפקט הרצוי הושג, ואני מתייחס לחלק השלישי במלוא כובד הראש, בהתאם ל"הכנה" של הפרקים הקודמים. לזה התכוונתי.
 

cwazi

New member
אתה לא מוצא

את היצירה כולה מייגעת, ובסופה הרגשה שכל טיפת ריכוז נסחטה ממך?
 
לא

החלק היחיד שמייגע אותי הוא החלק השני. כשאני מאזין לחלק הראשון ואחריו מיד לחלק השלישי, אני לא מפסיק ליהנות לרגע. אולי כדאי לציין שלפני היצירה הזאת, חרשתי על עוד כמה יצירות מינימליסטיות, כך שאני בא עם רקע נוח להאזין ולקבל את הסגנון הזה.
 

cwazi

New member
דווקא אני מכיר

יצירות נוספות של סטייב רייך (תהלים, drumming and early works), וגם פיליפ גלאס(למרות שהוא לא נראה לי הכנה טובה), ומייגע לא בהכרח אומר לא מהנה, אבל עצם כך שגם השמיעה וגם הראיה מוצפים, זה מצליח לסחוט ממני כל טיפה ריכוז שיש לי(וזה גם לטובה), יכול להיות שזה רק אני גם (אני מהילדים המאובחנים). בכל מקרה אני בהחלט מסכים שזו יצירה נפלאה, ואני מאוד נהנה ממנה, למרות הרשמים השונים שיש לי ממנה.
 
מצוין, הסכמה כלבבי

גם אותי זה סוחט, אבל רק במובן חיובי, כמו שסקס סוחט, וכמו שחשיבה מאומצת סוחטת.
 
למעלה