NuckBunnies
New member
המלצות
כן כן, עוד פעם אני ממליץ. איזה בעסה לנו. * היו-הייתה להקת בנים בריטית, פייב שמה. פייב היו להקת בנים קצת יותר אדג´ית ממקבילותיה בתחום (ווסטלייף, לדוגמא), ושילבו הרבה אלמנטים של היפ הופ ואף קצת רוק יחד עם קצת פאנק לתוך כור היתוך פופי מהוקצע. בתרגום לעברית, לא כוס התה שלי, אבל עדיין מקצועי ונחמד. אחד מהגורמים המרכזיים להצלחה בשילוביישן זה היה ג´יי, הג´ינג´י ראפר לא רע בכלל וחבר בחבורה, שלפני שהיה בפייב היה חבר בהרכב ראפ. ואז פייב התפרקו. טרגדיה? לא. אפילו לא כל כך עצוב לי. וואטס מיי מודרפאקינג פויינט? כמו לאחר כל פירוק להקת בנים מצליחה, במקום קריירה אחת אנחנו מקבלים 5 וואנביס כוכבים, ומעטים מהם אשכרה מצליחים להפוך ליותר מנדנוד קל וזמני בMTV. והיום אני מזפזפ בטלויזיה ויוצא לי לראות MTV, וראו איזה פלא - The Fridge, תוכנית חמודה שמביאה כל שבוע אמנים לתוכנית, הביאה השבוע את אייבס, חבר בלהקת הבנים הנ"ל (לשעבר). מסתבר שאייבס היה עסוק, וחוץ מלשחק בפליסטישן 2 שמונה שעות ביום הוא אף הפך לתקליטן והקליט אלבום. את האלבום הוא תיאר כמשלב הרבה טעמים מוסיקלים, רגאי, אר אנ בי, היפ הופ וכו´. ואני שמעתי רגאי ואמרתי "שניה... רגאי? פופ? פייב? הא?" וראו איזה פלא - שמו את הסינגל החדש שלו. ואיך הסינגל? טוב בצורה מפתיע. משלב רגאי יחד עם אר אנ בי, והאדג´יות הגרובית של פייב עדיין נוכחת באוויר. שיר קייצי לא רע בכלל, ומומלץ לשמוע, אם רק כדי לראות שמכל רע עדיין יכול לצאת (קצת) טוב. Abs - What You Got * אני פעם כתבתי ביקורת על הדיסק החדש של הנפטונס (או נרד, איך שבא לכם). שנאתי אותו. הוא ממחזר עצמו, נוסחתי וסתמי לחלוטין. עזבו שכל הסמפלים הם בדיוק אותם סמפלים וכל שיר נשמע כמו רימיקס לא מוצלח של הקודם, הנפטונס מתגלים כמה שהם; נוסחה. אמנם נוסחה טובה, מקורית יחסית ומעניינת, אבל נוסחה. והחומר הכי טוב שלהם הוא כאשר משלבים אותם עם האמנים אותם הם מפיקים, אשר משלבים את האלמנט המקורי בתוך הנוסחה. אבל הם, ללא אמנים אחרים, הם אותה נוסחה, שיר אחר שיר. ואני נורא אוהב את הנפטונס, אל תבינו אותי לא נכון - רק מסתבר שלא כשהם לבדם. אז מסתבר ששמעתי את גירסת האלבום שלהם ("In Search Of..." שמו, אגב) לפני שגנזו אותה והקליטו אותה מחדש עם גיטרות רוק וכלים חיים. ומה זה הוסיף? לא הרבה. עוד קצת רעש, פחות משעמם, אבל זהו בערך. דרעק זה דרעק, לא משנה כמה דיסטורשן תוסיפו לו. לדוגמא, הסינגל הנוכחי שלהם - "Rock Star". סתם. פשוט סתם. אז מה הם עושים כאן, בהודעה מלאת המלצות זו? ובכן, מתוך אלבומם באמת לא קשה להבחין בפנינה האמתית, השיר המקורי ממנו הנוסחה שוכפלה לכל האלבום. הוא השיר הכי מרענן ומקורי באלבום, שמתמצת את סוד קיסמם של הנפטונס, ומבקרה משמש גם כהמנון חירמונים בעל קליפ כחול במיוחד. -זה- השיר היחיד שצריכים שלהם. כל השאר הם בערך אותו דבר, רק הרבה פחות טוב. N.E.R.D. - Lapdance * שמעתי את האלבום הסולו של Will I Am, מההרכב הרגרובי המשובח Black Eyed Peas (שהוציאו אלבום ראשון מעולה, ואלבום שני שאיכזב תחילה אבל אחר כך סחף אותי לגמרי). ובכן - בלאק אייד פיס אף פעם לא היו ראפרים מדהימים. טובים? כן. ליריקס מעניינים ומבדרים, בהחלט. אבל ההפקה תמיד הייתה התחום המעולה שלהם, הגרוביות והגוד ווייבס המטורפים שלהם תמיד היו מוקד המשיכה. באלבום זה מתגלה ויל אי אם כראפר בסדר גמור, אבל הראפ הוא לא האטרקציה - הדיסק מלא בקטעי אינסטרומנטל מקסימים וכובשים, כאלו שגורמים לבן אדם לשבת ופשוט לחייך קצת עם עצמו. הנה כמה שירים מומלצים, רק כדי שתטעמו מהאלבום, אותו מומלץ לשמוע בשמיעה אחת, וניתן להוריד משרתי #היפ, נראה לי. Will I Am -Ev Rebahdee Will I Am - Possessions Will I Am - I Am Will I Am - Control Tower * וסתם שיר של הרכב חמוד ביותר, בשיר מעולה. שפלג יפרט
7L And Esortic - Speaking Real Words * סופרים המליץ עליה (ליתר דיוק ירד על כל אמני האר אנ בי הקיימים ואמר שהיא הכי טובה. המליץ) בחום רב. אז הורדתי את האלבום. לא הבנתי יותר מדי מה הוא רוצה מהחיים שליץ כלומר, בסדר, אבל לא מדהים. ואז, לפני כשבוע הייתי בבקו"ם, מחכה בתור (מה עוד אפשר לעשות בבקו"ם?). אז שמתי את האלבום שלה, והקשבתי. פעם ראשונה שממש ממש הקשבתי. וקלטתי - פאקינג שיט. אר אנ בי רך, נעים, מלטף, מלא ג´אזיות ונשמה. אני אמנם לא מתכוון לרדת על דיאנג´לו או לוריין היל, אבל להמליץ? בהחלט. אגב, אנחנו מדברים על Amel Larrieux. והנה השיר הכי טוב שלה, למרות שמומלץ להוריד את כל האלבום ולשים כשאתם במיטה (ולא בהכרח לבד). Amel Larrieux - INI * ונעבור לכמה דברים פחות היפ הופיים. אז Lamb הם הרכב אמביינטי אלקטרוני, שקט, אפלולי, וכובש. מומלץ לכל אוהבי הקלסיקה ומועמד לשיר האהבה הטוב ביותר אי פעם של אייר, All I Need. Lamb- Gabriel Lamb - Little Things Lamb - One ולרגל "השיר הראשון שאשכרה אהבתי" של סיסטם אוף אה דאון (System Of A Down), הרכב הניו-מטאל אהוב על לא קצת מאנשי הפורום, Ariels, הנה כמה שירים מאלבום הרוק האהוב עלי אי פעם, Lateralus מאת Tool. אלבום כבד זה מאופיין... אממ... קשה לאפיין. כמו רכבת הרים ריגשית, משובץ ברגעי שקט ארוכים, עליות וירידות, אינסטרומנטלים כובשים ואחד מהמתופפים הכי טובים אי פעם. סוחט, קשה, ארוך, וכמעט פאקינג מושלם. לתיאור יותר מדוייק מומלץ לבדוק בארכיונים של מומה איפה שכתבו על האלבום ביקורת שנותנת מושג יותר טוב לגביו. וכמובן, כמה שירים (היותר נורמלים ביחד לאלבום, שבוא ממוצא הטראקים הוא 8 דקות בערך): Tool - The Grudge Tool - Lateralus Tool - Schism NuckBunnies שכתב מספיק לעכשיו, או ככה לפחות אצבעותיו הדואבות מרמזות לו
כן כן, עוד פעם אני ממליץ. איזה בעסה לנו. * היו-הייתה להקת בנים בריטית, פייב שמה. פייב היו להקת בנים קצת יותר אדג´ית ממקבילותיה בתחום (ווסטלייף, לדוגמא), ושילבו הרבה אלמנטים של היפ הופ ואף קצת רוק יחד עם קצת פאנק לתוך כור היתוך פופי מהוקצע. בתרגום לעברית, לא כוס התה שלי, אבל עדיין מקצועי ונחמד. אחד מהגורמים המרכזיים להצלחה בשילוביישן זה היה ג´יי, הג´ינג´י ראפר לא רע בכלל וחבר בחבורה, שלפני שהיה בפייב היה חבר בהרכב ראפ. ואז פייב התפרקו. טרגדיה? לא. אפילו לא כל כך עצוב לי. וואטס מיי מודרפאקינג פויינט? כמו לאחר כל פירוק להקת בנים מצליחה, במקום קריירה אחת אנחנו מקבלים 5 וואנביס כוכבים, ומעטים מהם אשכרה מצליחים להפוך ליותר מנדנוד קל וזמני בMTV. והיום אני מזפזפ בטלויזיה ויוצא לי לראות MTV, וראו איזה פלא - The Fridge, תוכנית חמודה שמביאה כל שבוע אמנים לתוכנית, הביאה השבוע את אייבס, חבר בלהקת הבנים הנ"ל (לשעבר). מסתבר שאייבס היה עסוק, וחוץ מלשחק בפליסטישן 2 שמונה שעות ביום הוא אף הפך לתקליטן והקליט אלבום. את האלבום הוא תיאר כמשלב הרבה טעמים מוסיקלים, רגאי, אר אנ בי, היפ הופ וכו´. ואני שמעתי רגאי ואמרתי "שניה... רגאי? פופ? פייב? הא?" וראו איזה פלא - שמו את הסינגל החדש שלו. ואיך הסינגל? טוב בצורה מפתיע. משלב רגאי יחד עם אר אנ בי, והאדג´יות הגרובית של פייב עדיין נוכחת באוויר. שיר קייצי לא רע בכלל, ומומלץ לשמוע, אם רק כדי לראות שמכל רע עדיין יכול לצאת (קצת) טוב. Abs - What You Got * אני פעם כתבתי ביקורת על הדיסק החדש של הנפטונס (או נרד, איך שבא לכם). שנאתי אותו. הוא ממחזר עצמו, נוסחתי וסתמי לחלוטין. עזבו שכל הסמפלים הם בדיוק אותם סמפלים וכל שיר נשמע כמו רימיקס לא מוצלח של הקודם, הנפטונס מתגלים כמה שהם; נוסחה. אמנם נוסחה טובה, מקורית יחסית ומעניינת, אבל נוסחה. והחומר הכי טוב שלהם הוא כאשר משלבים אותם עם האמנים אותם הם מפיקים, אשר משלבים את האלמנט המקורי בתוך הנוסחה. אבל הם, ללא אמנים אחרים, הם אותה נוסחה, שיר אחר שיר. ואני נורא אוהב את הנפטונס, אל תבינו אותי לא נכון - רק מסתבר שלא כשהם לבדם. אז מסתבר ששמעתי את גירסת האלבום שלהם ("In Search Of..." שמו, אגב) לפני שגנזו אותה והקליטו אותה מחדש עם גיטרות רוק וכלים חיים. ומה זה הוסיף? לא הרבה. עוד קצת רעש, פחות משעמם, אבל זהו בערך. דרעק זה דרעק, לא משנה כמה דיסטורשן תוסיפו לו. לדוגמא, הסינגל הנוכחי שלהם - "Rock Star". סתם. פשוט סתם. אז מה הם עושים כאן, בהודעה מלאת המלצות זו? ובכן, מתוך אלבומם באמת לא קשה להבחין בפנינה האמתית, השיר המקורי ממנו הנוסחה שוכפלה לכל האלבום. הוא השיר הכי מרענן ומקורי באלבום, שמתמצת את סוד קיסמם של הנפטונס, ומבקרה משמש גם כהמנון חירמונים בעל קליפ כחול במיוחד. -זה- השיר היחיד שצריכים שלהם. כל השאר הם בערך אותו דבר, רק הרבה פחות טוב. N.E.R.D. - Lapdance * שמעתי את האלבום הסולו של Will I Am, מההרכב הרגרובי המשובח Black Eyed Peas (שהוציאו אלבום ראשון מעולה, ואלבום שני שאיכזב תחילה אבל אחר כך סחף אותי לגמרי). ובכן - בלאק אייד פיס אף פעם לא היו ראפרים מדהימים. טובים? כן. ליריקס מעניינים ומבדרים, בהחלט. אבל ההפקה תמיד הייתה התחום המעולה שלהם, הגרוביות והגוד ווייבס המטורפים שלהם תמיד היו מוקד המשיכה. באלבום זה מתגלה ויל אי אם כראפר בסדר גמור, אבל הראפ הוא לא האטרקציה - הדיסק מלא בקטעי אינסטרומנטל מקסימים וכובשים, כאלו שגורמים לבן אדם לשבת ופשוט לחייך קצת עם עצמו. הנה כמה שירים מומלצים, רק כדי שתטעמו מהאלבום, אותו מומלץ לשמוע בשמיעה אחת, וניתן להוריד משרתי #היפ, נראה לי. Will I Am -Ev Rebahdee Will I Am - Possessions Will I Am - I Am Will I Am - Control Tower * וסתם שיר של הרכב חמוד ביותר, בשיר מעולה. שפלג יפרט
