NuckBunnies
New member
המלצות? המלצות!
אז מה אני אגיד לכם? שבוע קל לא היה. אבל המלצות יהיו, רק בגלל שלעבוד חצי שעה על הודעה שנקברת תוך שעה תחת הודעות חסרות משמעות עושה לי את זה. ברצינות. אז תקראו לי מזוכיסט. אגב, הודעה זו מוקדשת לנודל. למה? ככה. ונעבור להמלצות, או ליתר דיוק: ברבוריו-חסרי-הפואנטה-של-תמהוני על מוסיקה: * הייתי בחישגוזים. היה טוב. מה זה טוב? לא היה חידוש גדול. כולם פחות או יותר הלכו על בטוח - "להיטים" (עד כמה שיש כזה דבר להיט בסצנה שלנו) לצד סינגלים חדשים. אבל מה? הרמה. ההופעה. הסטייל. במהלך המופע עברתי בין שני פרצופים: פרצוף חצי מעולף מחום/עייפות, וחיוך תמהוני. ובמהלך המופע, בייחוד בהופעה של מומי, מחשבה עברה במוחי: "זה היפ הופ. זה נשמה, זה אמיתי, זה כאן. -זה- היפ הופ" ואין לכם מושג מה זה אומר בשבילי. אנחנו כאן. ופאק איט, שווה להקשיב. כל כך שווה להקשיב. * במהלך המופע לירון חילק עותקים של האוסף Chocolate מהליקון. אז כאשר הוא אמר שיתן עותק למי שיביא לו ראשון קבלה על תרומה לפתחון לב, החלטתי לתפוס שתי ציפורים במכה אחת (או משו בסגנון): גם לזרוק על לירון עצם מפלדה, וגם לקבל דיסק. אז זרקתי עליו את המחזיק מפתחות מפתחון לב, וקיבלתי את הדיסק. סבבס לי. אז מה יש בדיסק? 18 שירים, רובם מוכרים לכל אדם עם ידע והתמצאות בסיסית בהיפ הופ ואר אנ בי. האלבום משלב בצורה מעולה בין להיטי ענק (Nelly - Ride Wit Me) יחד עם שירים שקטים יותר (India Arie - Brown Skin), בין שירים חדשים לבין קצת יותר ישנים. העריכה מעולה, השירים זורמים אחד אל השני בצורה כמעט מושלמת, ואם זה היה מיקס טייפ (השירים היו "מתערבבים" ועוברים ללא הפסקה אחד אל השני) אז זה היה דיסק אידיאלי לשים אחרי מסיבה, להירגע קצת. כמו כן, הדיסק מתחיל בשירים קצת יותר קצביים (יחסית), כמו בטראק הפותח Mary J. Blige - Family Affair המשובח עם קו הבאס והכינורות הטיפה בומבסטיים מבית ההפקות של ד"ר דרה, או בטראק העוקב אחריו, Ms. Dynamite - It Takes More, ועובר לאיטו אל סוף האלבום שנגמר בשירי נשמה שקטים כמו India Arie - Brown Skin ושיר הסוגר המ-ד-ה-י-ם (אחד משירי האהבה הגדולים ביותר בכל הזמנים, לטעמי) D´Angelo - Untitled (How Does It Feel). ברור שהושקעה לא קצת מחשבה על העריכה, השירים הנבחרים והסדר ביניהם, כך שלא יווצר סתם אוסף שירים עם מכנה משותף, אלא מעיין "מסע" מוסיקלי, עם התחלה אמצע וסוף. אולם יש כמה שירים, שלמרות שמשתלבים טוב באלבום, שכשירים יחידים קצת לוקים בחסר (ולא, אני לא מדבר על Nelly - Ride Wit Me הפופי, היות שאני דווקא חושב שיש לו מלודיות חמודות ביותר), כגון הרימיקס הקיצבי של Wyclef Jean - Gone Till November. לידו, אגב, מופיע הרימיקס ה-ממש- טוב שמרענן את הלהיט החרוש ביותר בשנה האחרונה, Eve - Who´s That Girl (C.L.A.S. Remix). אז מה גזר הדין? אם לא הייתי מקבל את הדיסק החינם, לא הייתי קונה אותו, בעיקר בגלל שיש לי את רוב השירים (או את הטובים ליתר דיוק) כבר בבית, אבל מומלץ לפחות להסתכל קצת על הפלייליסט כדי לראות עבודת עריכה מושקעת. ומה הלאה? אני בעד אוסף שחור למיטה. קצת שירים מחרמנים, סקסיים, שיכתיבו את הקצב המתאים (ולמי שלא מחזיק 74 דקות - זבש"ך). מתחילים, אגב, באחד מהשירים הכי סקסיים ששמעתי India Arie - Brown Skin. יהיה משובח. * אם תעברו בשנקין בזמן הקרוב, תחפשו באחת מחנויות המוסיקה המשובחות ברחוב (קרמבו, האוזן השלישית) את Junkers, מגזין חינמי (ע"ע -חינם-), שבו ממליצים די ג´ייס על מוסיקה חדשה ומשובחת. כמובן ברוב המגזין מתרכז במוסיקה אלקטרונית (לא שזה רע, אבל זה לא הפורום המתאים...), אבל יש גם מדור היפ הופ ואף מדור דאב/רגאי, ויותר מכך - בגיליון הראשון יש טור מאת צ´ולו על תרבות הרגאי. בין הדי ג´ייז המבקרים: אייל רוב, אורי שוחט ועוד. בכל מקרה, אחד ממבקרי המוסיקה השחורה האהובים עלי, אייל רוב, ממליץ באותו גיליון על טראק טיפה אקספרימנטלי משובח, ומלא אווירה יחודית, עליו משובץ ראפ זורם ויפה ביפאנית. מומלץ! Five Deez - Sexual For Elizabeth * מוזר איך שלא פעם, דואטים מוציאים את הכי טוב מאמן. אם זה בגלל ה"תחרות", אם זה בגלל שאם שתי אמנים מאחדים את כישרונם יוצא הטוב משני הצדדים, לא פעם אני חושב שיש אמנים שצריכים להוציא אלבום שלם רק של דואטים. אני אישית מעדיף לחשוב שהמפגש בין שני כשרונות, בין שני נשמות כל כך גדולות יוצרות מוסיקה כל כך נפלאה בגלל הכימיה, החיבור, הקסם של כל אחד מהאמנים שמנהל אינטראקציה עם השני, רוקד על פני הטראק, והתוצאה - וואו! פעם לא אהבתי את קומון. אבל התרגלתי, ועכשיו אני חושב שהוא בדרך כלל משובח. אבל קשה להיות יותר משובח, יותר אינטיליגנטי, יותר רגיש ומרגש מאשר בדואט המדהים שלו עם לוריין היל. ראבאק, תקשיבו למילים. תקשיבו לנשמה. אתם יודעים מה? פשוט תקשיבו. Common Featuring Lauryn Hill - Retrospect For Life ורק כדי להמחיש את הנקודה, שקומון מעולה בדואטים, תורידו עוד דואט בינו לבין מיסי גריי (שעוד פעם, אני מחבב בסולו, אבל כל כך מעדיף כאשר מצרפים אליה כישרון נוסף): Common Featuring Macy Gray - Getto Heaven (Remix) * אני מאוכזב מעצמי. שתי אמנים שאני ממש ממש (אבל -ממש-) לא סובל, יחד, עושים מוסיקה טובה. אולי זה בגלל מה שכתבתי מקודם, אבל מה לעשות, האינסטרומנטל מקפיץ וגרובי. אפילו השירה לא כל כך רעה. אני מדבר על Mariah Carey And Mystikal - Don´t Stop כלומר, מריה קרי חמודה עם הרמוניות מלטפות (מה לעשות, ככה זה כשיש לך את הקול הכי חזק ע"פ גינס), ואפילו מיסטיקל, איש ה"שייק דאט אס" לא מצליח להרוס את הגוד וייבס על השיר. כמעט, אבל לא. * ומתחשק לי כמה שירי אהבה, ברוח האוסף Chocolate עליו דיברנו קודם, אבל בוא ננסה מחוץ לעולם ההיפ הופ. כל השירים הנ"ל מרגשים, איכותיים, ופחות או יותר קלסיים בשבילי. ולצורך הבהרה: זה לא רשימת שירי האהבה הטובים ביותר, אלא סתם כמה שירי אהבה שאני ממש אוהב ובמקרה מתחשק לי לשמוע עכשיו. Air - All I Need Air - Playground Love Bjork - All Is Full Of Love Zero 7 - Destraction Skunk Anansie - Infidelity (Only You) Garbage - Milk Fiona Apple - Love Ridden Fiona Apple - Paper Bag וזהו, מספיק לעכשיו. תתחילו להוריד. המלצתי על שירים טובים. באמת! לא מאמינים? תורידו ותשמעו בעצמכם. מישהו אמר מילכוד 22? NuckBunnies שבשעה 4 וחצי בבוקר אומר שטויות? ללא ספק.
אז מה אני אגיד לכם? שבוע קל לא היה. אבל המלצות יהיו, רק בגלל שלעבוד חצי שעה על הודעה שנקברת תוך שעה תחת הודעות חסרות משמעות עושה לי את זה. ברצינות. אז תקראו לי מזוכיסט. אגב, הודעה זו מוקדשת לנודל. למה? ככה. ונעבור להמלצות, או ליתר דיוק: ברבוריו-חסרי-הפואנטה-של-תמהוני על מוסיקה: * הייתי בחישגוזים. היה טוב. מה זה טוב? לא היה חידוש גדול. כולם פחות או יותר הלכו על בטוח - "להיטים" (עד כמה שיש כזה דבר להיט בסצנה שלנו) לצד סינגלים חדשים. אבל מה? הרמה. ההופעה. הסטייל. במהלך המופע עברתי בין שני פרצופים: פרצוף חצי מעולף מחום/עייפות, וחיוך תמהוני. ובמהלך המופע, בייחוד בהופעה של מומי, מחשבה עברה במוחי: "זה היפ הופ. זה נשמה, זה אמיתי, זה כאן. -זה- היפ הופ" ואין לכם מושג מה זה אומר בשבילי. אנחנו כאן. ופאק איט, שווה להקשיב. כל כך שווה להקשיב. * במהלך המופע לירון חילק עותקים של האוסף Chocolate מהליקון. אז כאשר הוא אמר שיתן עותק למי שיביא לו ראשון קבלה על תרומה לפתחון לב, החלטתי לתפוס שתי ציפורים במכה אחת (או משו בסגנון): גם לזרוק על לירון עצם מפלדה, וגם לקבל דיסק. אז זרקתי עליו את המחזיק מפתחות מפתחון לב, וקיבלתי את הדיסק. סבבס לי. אז מה יש בדיסק? 18 שירים, רובם מוכרים לכל אדם עם ידע והתמצאות בסיסית בהיפ הופ ואר אנ בי. האלבום משלב בצורה מעולה בין להיטי ענק (Nelly - Ride Wit Me) יחד עם שירים שקטים יותר (India Arie - Brown Skin), בין שירים חדשים לבין קצת יותר ישנים. העריכה מעולה, השירים זורמים אחד אל השני בצורה כמעט מושלמת, ואם זה היה מיקס טייפ (השירים היו "מתערבבים" ועוברים ללא הפסקה אחד אל השני) אז זה היה דיסק אידיאלי לשים אחרי מסיבה, להירגע קצת. כמו כן, הדיסק מתחיל בשירים קצת יותר קצביים (יחסית), כמו בטראק הפותח Mary J. Blige - Family Affair המשובח עם קו הבאס והכינורות הטיפה בומבסטיים מבית ההפקות של ד"ר דרה, או בטראק העוקב אחריו, Ms. Dynamite - It Takes More, ועובר לאיטו אל סוף האלבום שנגמר בשירי נשמה שקטים כמו India Arie - Brown Skin ושיר הסוגר המ-ד-ה-י-ם (אחד משירי האהבה הגדולים ביותר בכל הזמנים, לטעמי) D´Angelo - Untitled (How Does It Feel). ברור שהושקעה לא קצת מחשבה על העריכה, השירים הנבחרים והסדר ביניהם, כך שלא יווצר סתם אוסף שירים עם מכנה משותף, אלא מעיין "מסע" מוסיקלי, עם התחלה אמצע וסוף. אולם יש כמה שירים, שלמרות שמשתלבים טוב באלבום, שכשירים יחידים קצת לוקים בחסר (ולא, אני לא מדבר על Nelly - Ride Wit Me הפופי, היות שאני דווקא חושב שיש לו מלודיות חמודות ביותר), כגון הרימיקס הקיצבי של Wyclef Jean - Gone Till November. לידו, אגב, מופיע הרימיקס ה-ממש- טוב שמרענן את הלהיט החרוש ביותר בשנה האחרונה, Eve - Who´s That Girl (C.L.A.S. Remix). אז מה גזר הדין? אם לא הייתי מקבל את הדיסק החינם, לא הייתי קונה אותו, בעיקר בגלל שיש לי את רוב השירים (או את הטובים ליתר דיוק) כבר בבית, אבל מומלץ לפחות להסתכל קצת על הפלייליסט כדי לראות עבודת עריכה מושקעת. ומה הלאה? אני בעד אוסף שחור למיטה. קצת שירים מחרמנים, סקסיים, שיכתיבו את הקצב המתאים (ולמי שלא מחזיק 74 דקות - זבש"ך). מתחילים, אגב, באחד מהשירים הכי סקסיים ששמעתי India Arie - Brown Skin. יהיה משובח. * אם תעברו בשנקין בזמן הקרוב, תחפשו באחת מחנויות המוסיקה המשובחות ברחוב (קרמבו, האוזן השלישית) את Junkers, מגזין חינמי (ע"ע -חינם-), שבו ממליצים די ג´ייס על מוסיקה חדשה ומשובחת. כמובן ברוב המגזין מתרכז במוסיקה אלקטרונית (לא שזה רע, אבל זה לא הפורום המתאים...), אבל יש גם מדור היפ הופ ואף מדור דאב/רגאי, ויותר מכך - בגיליון הראשון יש טור מאת צ´ולו על תרבות הרגאי. בין הדי ג´ייז המבקרים: אייל רוב, אורי שוחט ועוד. בכל מקרה, אחד ממבקרי המוסיקה השחורה האהובים עלי, אייל רוב, ממליץ באותו גיליון על טראק טיפה אקספרימנטלי משובח, ומלא אווירה יחודית, עליו משובץ ראפ זורם ויפה ביפאנית. מומלץ! Five Deez - Sexual For Elizabeth * מוזר איך שלא פעם, דואטים מוציאים את הכי טוב מאמן. אם זה בגלל ה"תחרות", אם זה בגלל שאם שתי אמנים מאחדים את כישרונם יוצא הטוב משני הצדדים, לא פעם אני חושב שיש אמנים שצריכים להוציא אלבום שלם רק של דואטים. אני אישית מעדיף לחשוב שהמפגש בין שני כשרונות, בין שני נשמות כל כך גדולות יוצרות מוסיקה כל כך נפלאה בגלל הכימיה, החיבור, הקסם של כל אחד מהאמנים שמנהל אינטראקציה עם השני, רוקד על פני הטראק, והתוצאה - וואו! פעם לא אהבתי את קומון. אבל התרגלתי, ועכשיו אני חושב שהוא בדרך כלל משובח. אבל קשה להיות יותר משובח, יותר אינטיליגנטי, יותר רגיש ומרגש מאשר בדואט המדהים שלו עם לוריין היל. ראבאק, תקשיבו למילים. תקשיבו לנשמה. אתם יודעים מה? פשוט תקשיבו. Common Featuring Lauryn Hill - Retrospect For Life ורק כדי להמחיש את הנקודה, שקומון מעולה בדואטים, תורידו עוד דואט בינו לבין מיסי גריי (שעוד פעם, אני מחבב בסולו, אבל כל כך מעדיף כאשר מצרפים אליה כישרון נוסף): Common Featuring Macy Gray - Getto Heaven (Remix) * אני מאוכזב מעצמי. שתי אמנים שאני ממש ממש (אבל -ממש-) לא סובל, יחד, עושים מוסיקה טובה. אולי זה בגלל מה שכתבתי מקודם, אבל מה לעשות, האינסטרומנטל מקפיץ וגרובי. אפילו השירה לא כל כך רעה. אני מדבר על Mariah Carey And Mystikal - Don´t Stop כלומר, מריה קרי חמודה עם הרמוניות מלטפות (מה לעשות, ככה זה כשיש לך את הקול הכי חזק ע"פ גינס), ואפילו מיסטיקל, איש ה"שייק דאט אס" לא מצליח להרוס את הגוד וייבס על השיר. כמעט, אבל לא. * ומתחשק לי כמה שירי אהבה, ברוח האוסף Chocolate עליו דיברנו קודם, אבל בוא ננסה מחוץ לעולם ההיפ הופ. כל השירים הנ"ל מרגשים, איכותיים, ופחות או יותר קלסיים בשבילי. ולצורך הבהרה: זה לא רשימת שירי האהבה הטובים ביותר, אלא סתם כמה שירי אהבה שאני ממש אוהב ובמקרה מתחשק לי לשמוע עכשיו. Air - All I Need Air - Playground Love Bjork - All Is Full Of Love Zero 7 - Destraction Skunk Anansie - Infidelity (Only You) Garbage - Milk Fiona Apple - Love Ridden Fiona Apple - Paper Bag וזהו, מספיק לעכשיו. תתחילו להוריד. המלצתי על שירים טובים. באמת! לא מאמינים? תורידו ותשמעו בעצמכם. מישהו אמר מילכוד 22? NuckBunnies שבשעה 4 וחצי בבוקר אומר שטויות? ללא ספק.
) חוצמזה אני גם מקפיץ המלצות טובות ככה...