תגובת סוף השבוע המובטחת חם מהתנור
שלום שלך ידידי! מה שלומך?!?!?!?!?!?!??! בקשר למסורת, אני כמובן, וכך גם ציינתי, הקצנתי בנושא קבר יוסף וכו´... מסורת זה דבר נחמד ויפה, אך לא כשהדבר יוצא מכל פרופורציות, כל שכן ממשיך להיות נחלת מעטים (שוב, בגלל מסורת). המציאות של היום אינה המציאות של אתמול, נאמר. כמו כן הקידמה. יש מסורת ויש קידמה ואם נישאר ונקיים מסורות בלי פתיחות, נדשדש במקום ולא נתקדם... ראה למשל את הזרם הרפורמי הדתי היפהפה שקם... על זה אני מדבר! לא צריך להישאר במקום! צריך לזרום עם השינויים, להתקדם, להתפתח... ועל זה דברתי! בזמן כה חשוב, בו כדוה"א מתקדם לעבר תנודה חדשה, בזמן שעל מנת להגיע לתנודה זו יש להשיג מסה קריטית של עובדי אור אני חושב שרייקי, שצריכה להיות האנרגיה הראשונה (בגלל עדנותה ונגישותה והאפשרות להעבירה מאחד לשני ללא צורך בלימוד ותרגול ממושך כמו מדיטציה וכו´) שתינתן לאדם הפונה לדרך רוחנית/אנרגטית כלשהי לא צריכה להיות מעוקבת בגלל מחירים מרקיעי שחקים. מה עוד, שיש מקום אף להעבירה בחינם (ה"חינם" הזה נשמע כ"כ לא טוב לצד ה"רייקי", לא? כל המסחרה הזו...) או תמורת מחיר סימלי או עבור תרומה למעוטי יכולת, לקשי יום, לאסירים וכו´... בנוגע לרייקי מאסטר - אני לא אומר שלא צריך לשלם, עד רבה! זו חובה בהחלט! כסף זה גם אנרגיה, מכאן שיש חילופי אנרגיות... אני יודע שבני-אדם לא מעריכים מה שלא התאמצו עבורו או נקנה בכסף וכאן בא נושא התשלום. ישנן כמובן עוד מספר סיבות בעניין "למה צריך וחובה לשלם ולקבל תמורה", אך לא אכנס לזה, אני מניח שזה ברור... הדבר אליו אני מתנגד זה מחירה הגבוה של סדנת ה"מאסטר". לא היה, אין ולא יהיה הצדקה למחיר כ"כ גבוה. נקודה. בקשר לקונדליני (ד"א, אתה יודע שקונדליני פירושו טבור בהודית?) – עפ"י זיכרוני הקונדליני בספרה של הנ"ל, היה בפרק נפרד, כמעין נספח, היא לא ציינה שזה רייקי ולא קישרה. מה שכן היא ציינה הוא שע"י עירור הקונדליני אנו יכולים להגביר את זרימת האנרגיה דרכנו ולהתנקות שכן הקונדליני, בהתעלו במעלה גופנו, דרך הצ´קרות ,פותח חסימות, מנקה ומגדיל את אנרגיית הגוף. דבר שאני מסכים איתו לגמרי! ברגע שאתה לא נקי, כל נסיון לעירור הקונדליני עשוי להיות קשה ואף מסוכן/כואב וכאן באים תרגילים ע"מ לעורר אותו (אני חושב שהיא אף העירה כי הדבר ייקח זמן). בקשר למהות התרגילים, אפקטיביותם וכו´, לא אוכל לומר אם הם אכן פועלים או לא, אך אני יודע שיש שם איזורים (גם האינטימיים ביותר) שהינם נקודות אנרגטיות חזקות (ביו-אנרגיה). חוץ מזה, שווה לנסות, לא? זה לא כואב, אין מה להפסיד... מקסימום...:> בקשר לאנשים שאתה פוגש בדרכך, זה מאוד אישי ולא שייך, אני פגשתי אנשים שרצחו, אז מה? זו הדרך... כל מטפל והמטופלים שמתחברים אליו... תמיד אפשר לומר "לא" או "דרך טיפול זו לא נראית לי", אם המטופל (אני יכול להבין שהוא טיפל רק בנשים?) בחר בדרך זו אזי זו הבחירה שלו... למטופל יש שיקול דעת משלו ואם הוא הסכים לשיטת טיפול זו (על סמך מה? ספר שהמטפל הציג?). זה נשמע בהחלט מטומטם אבל לך תדע... כל עוד הדבר נעשה בהסכמה... בספר לא נכתב (עד כמה שזיכרוני מרשה לי לא לטעות) על הקשר בין דרכי טיפול ברייקי בשילוב עירור קונדליני (ע"י המטפל ולא באופן פרטי) ומין או אקט מיני-משהו... אשמח באם תצטט את המובאה שעליה ביסס אותו מטפל את משנתו ודרך טיפולו... יש דרכים רבות להעלאת הקונדליני (כן, גם טנטרה) ואם היא באה לטיפול בשביל לעורר בין השאר את הקונדליני באמצעות מין, שיבושם לה, מה אומר? שתהנה... בקשר לסמלים – כנראה שהבנת אותי לא נכונה, אכן, התכוונתי לכך שהסמלים המסורתיים הם אשר מתוקנים במידת הצורך ע"י מדריכנו... בודאי תסכים איתי, שמאחר והעולם עומד לפני תנודה חדשה ויש שינויי אנרגיה, אזי יש צורך בהתאמת הסמלים או חלק מהם לשינויי האנרגיה, וכאן באה המחברת והציגה שינויים קלים שלטענתה נתקבלו בתיקשור. אני איני בדקתי את הנושא לעומקו, איני יכול לדעת שכן איני פתוח מספיק ע"מ להרגיש את השוני בציור הסמלים השונים בדרך החדשה, אך ני פתוח לכך. מה שכן, פאראפסיכולוג ידוע שרואה וקורא את ההילה (ואגב גם מתקשר) על כל רבדיה (עבר, קרמה, פיזי, אתרי וכו´) טוען שיש צורך להשתמש בסמל הראשון בשני הכיוונים, עם ונגד סיבוב השעון (אחד פותח ואחד סוגר). בהזדמנות אשאל אותו על הסמלים אם יש בהם שינוי... בהקשר האילמים, הפיסחים וכו´ – לידיים יש חשיבות, בהחלט, אל תוציא את דברי מהקשרם. אני מאמין גדול בידיים אך הידיים הם כלי נוח (ובמובן מסויים אף סימבולי-משהו) להעברת האנרגיה שכן הם צינור ישיר למדי המתחבר ישירות לגוף המטופל, וכאן בא ומשתלב נושא המגע (ועליו לא ארחיב, אני מניח שהוא ברור לך) שאותו אני אוהב כ"כ ועבורי הוא חלק נכבד ובלתי נפרד מהטיפול (וזו הסיבה שאני לא אוהב לעשות רייקי/הילינג מרחוק, אלא במקרים של עזרה ראשונה ואז אני משתמש בביו-אנרגיה שבה אין מגע כלל). כמובן שלכל כלל יש את היוצא מהכלל, אך כלל זה באתי והעלתי אותו רק לשם המחשת העובדה (הבלתי-ניתנת לעירעור!) כי למוח יש את התפקיד החשוב ביותר ואילו הידיים הם כלי עזר (שימושי אם כי בעדיפות שניה). ציטוט מתגובתך: "”נתינת הסמלים לאדם שלא נחנך אין בה כל נזק" כתבת. האומנם? בא ניתן לסתם אנשים מהרחוב להחליף את החבלן משטרה בפירוק מטען חבלה רב עוצמה... אין בזה כל נזק...". קיצוני ולא במקום, אין כל קשר, ברייקי אין אפשרות לנזק ולגרימת זנק כלשהו ואין צורך בלימוד (לימוד, לא חניכה!) פשוט מניחים ידיים ו... כמובן שהדרכה בצד החניכה עוזרת... דבר שני, סמלים אלו הם סמלים אנרגטיים מובהקים, כלומר, בעצם ציורם אנו מפעילים כוח מסויים. אם תציירם על דף נייר, תוכל (באם אתה רגיש) להרגיש את האנרגייה הפורצת מן הדף [מניסיון – נתתי למס´ נשים העוסקות בתחום ורגישות באופן קיצוני לעיתים לאנרגיה את סמל ה"אנטאקרנה" (סמל המאסטר הטיבטי, שתיהן, תוכך שניות אחדות, לאחר שהניחו יד מעל הסמל טענו שהסמל כאילו ניקב בגופן חור מקצה אל קצה בצ´קרת הלב]. גם בביו-אנרגיה, ניתן לצייר "ציורי וודו" שמטרתם לשלוח אנרגיה למטופל עבור בעיה ספציפית (מדהים!) במקום טיפול של 24 שעות, הציור עושה ת´עבודה... מעביר באופן רציף אנרגיה למטופל. מה שאני טוען שאכן, החניכה פותחת אותך לאנרגייה ספציפית זו אך גם ציור על הסמלים על הידיים עשוי (ואני מאמין שהוא עושה זאת) לגרום לזרימה ו/או למשיכת אנרגייה יקומית זו לעבר המטפל ואולי אף ממנו למטופל. הייתי רוצה ולחזור על התיאוריה שלי שבאיזשהו מקום, טקס החניכה הוא מעין אוטוסוגסטיה, תת-מודעי הבא להפעיל את כוחותיו הרדומים של מוחנו ולגרום לנו להאמין שקיבלנו עכשיו יכולת להעביר אנרגיה... שווה בחינה... (שוב, חוזר על טענת תרופת הפלסיבו...). בקשר לפיסקה האחרונה בנושא החרבת עולמות, אין בידינו כיום הסוד להחרבה ולשינוי סדרי בריאה (לאחר קריעת ים-סוף ניטלו הידע והיכולת לשנות סדרי בריאה ולמעשה משה היה האחרון שיכל לשנות סדרים אלו). אוכל להפנותך לספרון מאת זאב אבירז "אני רפאל המלאך" קובץ מס´ 5 שם הוא מסביר על מהות הסמלים (ע"ב שמות האל) כוחן וצירופן ע"מ לשנות סדרים אך ברמת הפרט והאדם עצמו. יש נכון בטענה ש"חיים ומוות ביד הלשון" אך לא בתחום הרייקי וברייקי עסקינן... כל היופי ברייקי שאי אפשר לגרום לנזק, מקסימום לא להועיל. אנו לא שולטים באנרגיה זו... מחכה לתשובתך! שלך באהבה – אני. נ.ב. הייתי רוצה שתרחיב על טענתך כי מקור העברית בסמלי הרייקי (לא מקבל זאת כרגע, אך שומר על פתיחות, כאמור) מעניין!
