המלצה

[kaner91]

המלצה

לאור הוויכוחים בפורום אודות טיבה של היהדות, אני ממליץ על הרצאה (ועל כתביו באופן כללי) של חוקר יהדות מעניין מאוד.
דניאל בויראן (Boyarin), שגישתו לדת היהודית ולפרקסיס הדתי בכלל היא מרתקת ומרעננת, אורג באופן אחראי בין היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה וכמובן המון יהדות.
ההרצאה הספציפית הזאת היא בחינה של הגדרתה של היהדות כדת דרך בחינה של הקונספט של 'דת' במערב והיחסים של יהודים ונוצרים בתחילת דרכה של הנצרות.

https://www.youtube.com/watch?v=9iL3NZrxp28 ;;

 

[iricky]

הצעה

אולי תכתוב עליו ועל גישתו כמה מילים בשפה קלה, היינו בעברית. אני מתקשה לשמוע הרצאות באנגלית, ואולי יש כאן עוד חברים שמתקשים.

 

[בר אiריין]

ישמע חכם ויוסיף לקח

 

[בר אiריין]

שתי רשויות

 

[בר אiריין]

ועוד אחד

 

[iricky]

תודה, אבל ביקשתי כמה מילים, לא דוקטורטים.

כבר אין בי כוח לדוקטורטים. אבל בטוחני שימצא מי שיפיק מהם תועלת.

 

[u r i el]

דפדפן כרום לא פותח לי קבצים אלו.

גם אצלכם ?
באינטרנט אקספלורר הדבר אפשרי.

 

[iricky]

אצלי הוא פותח

 

[u r i el]

זכית.

אולי יימצא כאן יודע ח"ן שיסכים לעזור לי.

 

[בר אiריין]

בויארין

הוא מהחוקרים הגדולים של היהדות לטעמי. בויארין הוא שקבע שמבחינה רעיונית, הנצרות קדמה ליהדות. כמובן שהוא לא דן כאן על קדימה היסטורית, משום שגישתו היא א היסטורית ביודעין. [ראה את הפרק הנהדר בספרו על המכילתא, על מדרש והיסטוריה.] אמנם הוא מתייחס להיבטים ההיסטוריים של היהדות, אך רק כדי לשלול אותם. למעשה, כבר בכתביו המוקדמים הוא שם לעצמו מטרה לחלוק על הגישות ההיסטוריות של החוקרים מהדור הישן [אורבאך, בער וכד']. אגב, אני גאה להצהיר שאנו בקשר ומתכתבים במיילים על ענייני יהדות. זה אדם שניתן ללמוד ממנו הרבה. אדם גדול.

 

[kaner91]

 

[אשר אטדגי]

בויארין.. הוא תלמיד חכם שיש בו דעת

רק שהוא רואה את כל היהדות כמכלול שלם והרמוני - בעוד שאנו יודעים (ואני מטעים את המילה יודעים), שהן לפי הכמות, והן לפי האיכות , עד לפני כמאה וחמשים שנה - היהדות הייתה יהדות ההלכה והיא בלבד. ב-4-3 דורות אחרונים, יש שינוי בזה. אבל שינוי זה אינו יכול לשנות את האמת ההיסטורית האמפירית - שהיהדות נתנה משקל עודף להלכה, על כל ענפיה, ומעטים מבניה שהתעסקו בענפים אחרים שנבעו ממנה, הן בפועל והן במעשה- וזה כולל את תורת הקבלה.

עד לפני 150 שנה לא מושג בכלל של אנשי הגות רבניים - אלא במקרה הטוב - שילוב של השניים. ראשית הלכה, ואחר כך הגות. לעולם לא במעמד שווה.

לכן, היום לשוות ליהדות ההיסטורית איזו מן הרמוניה של תורה אחת - שבה הגות והלכה היו בעלי משקל זהה - שזוהי כמעט נקודת הבסיס שלו בספרו החשוב Sparks of the logos: essays in rabbinic hermeneutics זוהי לא ראייה נכונה של המציאות ההיסטורית, וסוג של אידאליזציה על גבול הרומנטיקה.

לגבי הרעיון הנוצרי הקדום - בויארין לא היה הראשון שטען זאת, קלווין קדם לו ב-550 שנה ומאות אחריו. (בלי קשר - רפרוף בחלקים רחבים בפרקי אבות יגלה את האסנס הרעיוני הנוצרי).

 

[אשר אטדגי]

ואגב, בר אוריין

אני רואה הרבה מדבריך מכוונים לדבריו.. או מדבריו המכוונים בדבריך, ואפשר שאתה מסכים הרבה עם הגותו זו, כך ניכר על כל פנים בפרקסיס של הגותך שלך)

 

[בר אiריין]

אני מתפלא

שאחרי מספיק דיונים שניהלנו בנושא אתה כותב לי דבר כזה. הרי גישתי לא רק שאינה דומה לגישתו אלא היא מנוגדת לגישתו בתכלית. זה שיש נקודות השקה בין דבריי לדבריו זה מחויב המציאות מתוקף עיסוקנו באותם טקסטים ובאותם רעיונות או השקפות. הרי תמצא מקבילות לדבריי גם אצל אוגוסטינוס, אקווינס או קירקגור, והרי כמייצגי הגישה הנוצרית הם שנואי נפשי. הנצרות מבחילה אותי, ולא רק מבחינה פילוסופית או דרך הניתוח, אלא גם ברפלקס עצמו - כמו שאתה רואה חולדה וחש שבא לך להקיא. והנה עם זאת, מצאתי אצל אותם הוגים פנינים. אחרי שאתה שוטף את זה היטב, ומבשם מעט כדי לסלק את הריח המסריח, אפשר בהחלט להנות מזיוון.

 

[אשר אטדגי]

שבוע טוב

כך נוצר אצלי הרושם על כל פנים, וסביר שטעיתי בהבנתך, כפי שקורה לא אחת. הבעיה בי, ואינה בך. (המסה המופלאה שלך על האירוטיזציה הקיימת ביחס האדם המאמין אל האל - הייתה נראית לי בויארניזם במיטבו). אני נוטל את האשמה, ולא על דרך המליצה והסרקזם, בהבנת דבריך כשגגתי המוחלטת.

 

[kaner91]

לפחות בהרצאה הנוכחית

הוא מדבר על כך שהקדימות של הנצרות ליהדות איננה מונחת באימוץ של רעיון כזה או אחר (אם כי ברור שהיו אימוצים כאלו) אלא בעצם תיוגה של היהדות כדת.
הנוצרים הראשונים, כך הוא טוען, היו חייבים לכונן מושג חדש שיבטא את מערכת היחסים שלהם עם שאר היהודים (פה הוא גם מכניס שיקולים פילוסופים)

 

[אשר אטדגי]

צריך להבין שמבחינה היסטורית כינונה של הדת היהודית

ובייחוד אופייה - החל מהמאה השלישית לפנה"ס ועד למאה הראשונה והשנייה - הייתה סוגה בויכוחים רבים אודות מהות ההלכה (ודוק. לא הסמכות ההלכתית). וויכוחים אלו היו פנים יהודיים - אני באמת רואה את חוני המעגל וחנינא בן דוסא "אחוקים" של ישוע הרבה יותר מאשר אחוקים של תנאים רבים בני דורם- מבחינת השקפת הרעיונית אודות ההלכה היהודית.

הוויכוח ההלכתי האם עושה תפילתו קבע או תחנונים - אינו ויכוח בהלכה היהודית, אלא הוא תוצר מחלוקת מהי היהדות ההלכתית בכלל.

ווריאציות שונות עדיין השתוללו בשנים שלאחר מכן, עד שהגיע ר' עקיבא - וניתן לומר שהוא, שהיה אקסטריטוריאלי ליהדות חז"לית זו - קיבע באופן מוחלט - את כינונה ותשתיתה של יהדות ההלכה - היא היהדות - על גזרות , תקנות, דרשות, שהפאתוס ההלכתי נעדר מהן באופן קטיגורי!

ברור לך שאני כאן עשיתי הכללות גסות ובהמיות, ומדובר בסקירה שטחית ורדודה, וכו' וכו'.. אבל את עיקרי הדברים לנדון דידן - הבאתי.

 

[בר אiריין]

על מה אתה מדבר?

שיטתו של רבי עקיבא היא התגלמות הפאתוס במלוא הדרו. ואיני מתכוון רק להגות אלא לנגעים ואהלות.

 

[אשר אטדגי]

פאתוס, מאי קמ"ל?

כדי שלא אכשל שוב בהבנתך, בוא ונגדיר מהו פאתוס, נסכים על הגדרתו, ואז נדבר אודותיו בהקשר של ר' עקיבא.
נקודת הבהרה חשובה: באם הינך חושב כי אני חושב שעבודת אלוהים פאתטית, מבחינת אקספירמנט דתי כלשהו, אפילו מטפיזי (בין בעבודת ה' היומיומית המבוטאה במצוות ובין ביחסו הקוגנטיבי של האדם המאמין אל ה'), אם הינך חושב כי אני חושב ש"שיטת" ר' עקיבא נעדרת אקספירמנט כזה - אבהיר מייד: לא, ובאל"ף רבתי!
חז"ל, ור' עקיבא בתוכם וכ"מכוננם", לא קיבלו את הגישה הרדיקלית הזו בשום פנים. לא הם, ולא אחריהם (למעט אולי הרמב"ם, וגם זה בצע"ר) עד לפני 3-4 דורות, בו קמו הוגים שניסו לתת להם אינטרפטציה כזו במחשבתם.
אני מאותם אלו שסבורים - וכתבתי לך בעבר זאת - כי חז"ל, ראשונים כאחרונים, לא חשבו כלל על המושג טרנסצדנטיות במונחים קאנטיאניים אמרסונים ואחרים - עבורם מושג הטרנסצנדנטיות (אגב, גם באומות העולם) היה למעשה (לרדיקלים שבהם) מטאפיזיקה לא ניסיונית. ואני לא נגרר כדעת מספר הוגים בדורות האחרונים (וזה כולל את המהר"יל) לייחס להם מושגים אלו בהגותם שלהם - משום שזה עיוות מקראות בתכלית.

 

[בר אiריין]

זה כלל לא רלוונטי

בויארין אינו אומר דבר מה על "יהדות" אלא על טקסטים שעומדים לבחינה. המטרות שלו שונות מאלו של "הוגי דעות ביהדות". מכל מקום, צורת הקריאה שהוא מציע למדרש היא פלא גדול. הוא הצליח לחשוף מטמונים שאלפי שנים נעלמו מעין כל חי. ואין הכי נמי: אם במהלך ההיסטוריה לא הבחינו בכך, אזי שהוא בא ולימד דעת את העם.