המלצה על ספר...

[kagome10]

כן.

אולי אני מגדירה "מבוסס" כעשיר? לדעתי רוב האנשים שחיים בעיר הזאת עשירים. הם נוסעים לחול לפחות פעם בשנה, שני ההורים עובדים, יש להם שתי מכוניות, הילדים הולכים להרבה חוגים.

הקשר לאלימות פשוט, איפה שיש כס אפשר להשקיע אותו במערכת החינוך ולהקטין את כמות האלימות.
את על באמת אל יודעת שיש קשר בין עוני לאלימות?

 

[תרסיס נגד יתושים]

גדלתי במושב עשיר ונתקלתי בהמון אלימות מינית

של ילדים בתקופת היסודי. ילדים שאוננו מולי עם הקלמר שלי, ילד שרדף אחריי עם מטאטא (אני זוכרת מקרה כזה גם בכיתה ב' וגם בכיתה ו') ואיים "לתקוע לי", ילד שמשך לי את החולצה וכששאלתי מה הוא עושה אמר "מפשיט אותך", ילד שנגע בי במקומות אינטימיים עוד בגן בניגוד לרצוני, ועוד המון אלימות לא-מינית כמו זריקת אבנים. אני לא יודעת אם לי פשוט היה חוסר מזל משווע כי אני באמת סבלתי יותר מרוב החברות שלי, אבל זה דבר נפוץ להחריד. ואכן אולי אין עיר שהיא במובהק עשירה, אבל המקום שגדלתי בו, שאינו עיר, ידוע כ"טחון", וכל הילדים בבית הספר מגיעים ממשפחות מאד מבוססות. ובכל זאת. יכול להיות שלך באמת היה מזל?

 

[kagome10]

אולי צריך איזון?

כשיש עוני יש אלימות. כשיש עודף כסף גם אז יש אלימות, אולי עקומת אי האלימות היא גאוסיאן?

אני לא מדברת רק על אלימות כלפיי, אלא על אלימות במקומות שבהם הייתי. בעיקר התיכון.

וזה לא שלא היה בכלל אלימות. היו מכות, והיו כמה נערים שנתפסו עם אלכוהות בטיול שנתי. אבל באופן כללי האווירה הייתה בטוחה.

 

[נונה17]

ביישובים מבוססים יש המון אלימות

לפעמים אפילו יותר מיישובים פחות מבוססים ובצורה מסוכנת לא פחות. יש כר פורה לילדים חסרי גבולות לחלוטין שההורים קונים את אהבתם בכסף לעשות מה שהם רוצים, והכסף של אבא ואמא יתקן.

 

[Old Girl]

אין דבר כזה עודף כסף

אפילו המחסור בכסף הוא יחסי, למרות שיש איזשהו גבול תחתון שאחריו לא מתאפשר קיום סביר. אבל עודף כסף? אולי אצל אנשי האלפיון, אצל אנשים מהיישוב אין דבר כזה "עודף", יש התנהלות כספית פחות טובה ויותר טובה. מכירה אנשים שלא מרוויחים כל כך הרבה אבל מוציאים כסף בצורה ראוותנית, לא חינוכית ולא מחושבת, ולצדם אנשים שמרוויחים יותר אבל מתנהלים בתבונה.

 

[י טרומפלדור]

לא רמה, אבל בהחלט אופי.

האלימות מקבלת פנים שונות אצל שכבות אוכלוסיה שונות.
מה שמוזר הוא שלדעתי דווקא אלימות מינית קיימת בכל השכבות, גם אם ביטוייה שונים.

 

[mital0sanity]

קראתי,

והיו חלקים מעולים, אבל רוב הספר היה מעורפל ונורא בלבל אותי, תפניות מוזרות, דמויות לא עקביות... אולי זאת רק אני. בכל אופן התכוונתי לקרוא אותו שוב כדי לנסות להבין אותו יותר.
היו קטעים שהיו שווים את כל הספר, ועדיין, הוא היה יכול להיעשות בצורה הרבה יותר טובה לדעתי.

 

[potion]

מסכימה עם זה

כלומר: אני גם חושבת שהיה אפשר עוד לשפר את הסיגנון והניסוח. עם זאת, יש שם עלילה, ורגשות ודברים שמאוד מאוד קרובים למציאות והכי חשוב, יש שם אמירה. חלקים גדולים מבוססים על המציאות כפי שאני הכרתי אותה... וכל המקומות זה ממש אחד לאחד. והכי חשוב זה, שאין הרבה נשים צעירות שמעיזות להוציא ספר על נושאים שנויים במחלוקת ולהעביר ביקורת על החברה, על האלימות שבה ועל הגברים.
במציאות שבה רוב האנשים חושבים איך לעשות כסף (ומספרות לא רואים יותר מידי כסף), מעטים האנשים שפונים לתחום הזה. בכלל יש היום פחות ופחות אנשים שהולכים ללמוד מדעי הרוח, משום שזה "מיותר" בעיניהם.
הספר הזה מראה כמה זה ממש לא מיותר. וכמה כסף, זה לא ממש הדבר הכי חשוב בחיים.

 

[mital0sanity]

מסכימה.

בעיקר עם הפסקה האחרונה בנוגע לספרות, בתור אחת שכותבת בעצמה.
גם אני זוכרת שבנים (וגם בנות לפעמים, דרך אגב) משכו לי בשיער, הציצו לי מתחת לחצאית וכד' כשהייתי ילדה וכל מה שהמבוגרים עשו זה לשבת בצד ולחייך בנוסטלגיה. באופן כללי, אני זוכרת שהייתי באה המון לגננת בטענה שמרביצים לי - וזה לא שהייתי ילדה לא אהובה שהרביצו לה יותר, פשוט הייתי רגישה מאוד ועל כל דבר רצתי לגננת - וכל מה שהיא הייתה עושה זה לבדוק את הפצע לרגע ולשלוח אותי חזרה לשחק, מקסימום להגיד "נו נו נו" לא רציני וחסר משמעות לילד המכה.