המלצה על ספרים המסופרים בגוף ראשון

[יונתן א2]

המלצה על ספרים המסופרים בגוף ראשון

היי,
אשמח להמלצות על ספרים שמסופרים בגוף ראשון (מכל הסוגים, ילדים, נוער, רומנים, פנטזיה וכו'...)

 

[את והב בסופה]

יורסנאר זכרונות אדריאנוס, גרייבס אני קלאודיוס,הלר אלהים יודע

 

[ihtiyar]

גוף ראשון -

יש רבים וטובים.
מצטרף לשלושת המומלצים של את והב בסופה (ומוסיף לאני קלאודיוס של גרייבס גם את הרוזן בליזריוס).
אלוף המספרים בגוף ראשון, לדעתי, הוא דוסטוייבסקי: המהמר, כתבים מן המחתרת (כתבים מן המרתף בתרגום הקודם), רשימות חורף על רשמי קיץ, המתבגר (עול ימים בתרגום הקודם), לילות לבנים, ניטוצ'קה, הכפר סטפאנצ'יקובו ותושביו...סביר ששכחתי כמה.
עגנון - בדמי ימיה
קנוט המסון - רעב
מיקה ולטארי - שאנהת המצרי, הרומאי, המלאך השחור
שלום עליכם - טֶביֶה החולב (או טוביה החולב, או טביה החלבן בתרגומים אחרים)
אומברטו אקו - המטוטלת של פוקו
סטיב טולץ - שבריר (ספר מטורלל, אבל קריא ומסתיר בתוכו תובנות לא רעות כלל)
מ. קוטזי - תור הברזל
אדולפו קסארס - ההמצאה של מורל (ספר מוזר בתוכנו ובכתיבתו, אבל אם צולחים אותו הוא מצויין ומותיר חותם לזמן רב)
אכסל מונתה - מגילת סן-מיקלה
כריסטה וולף - מדיאה - קולות (מצויין לדעתי), קסנדרה (טוב)
צבי הרמן - זכרונות חניבעל
אורהן פאמוק - המבצר הלבן (כתוב בגוף ראשון, אבל כמו בעוד ספרים של פאמוק, הוא מתעתע בקוראיו ולא ברורה זהותו של המספר)
אדגר אלן פו - חלק נכבד מסיפוריו כתובים בגוף ראשון
שטפן צוויג - אמוק (ריצת אמוק בתרגום אחר)
מאכס פריש - הומו פאבר
בנג'מין הייל - האבולוציה של ברונו ליטלמור (הכותב בגוף ראשון הוא שימפנזה. לקראת הסוף הספר מתפזר, אבל בכל זאת שווה את המאמץ)
כאמור, יש עוד רבים וטובים, ועוד רבים ופחות טובים...

 

[יונתן א2]

הספרים הטובים ביותר בגוף ראשון בשלושת העשורים האחרונים

תודה, מהם , לדעתך, הספרים הטובים ביותר שנכתבו בגוף ראשון בשלושת העשורים האחרונים

 

[ihtiyar]

1. קראתי רק אחוז זעום מהספרים שיצאו לאור בשלושת העשורים האחרונים.
2. בנוסף (לא רק בספרים), לכל אחד מאיתנו יש העדפות שונות - וגם הן מִשתנות תדיר.

היות וביקשת ספרים מ-30 השנים האחרונות, הרשימה שכתבתי למעלה הצטמצמה לארבעה-חמישה ספרים, שגם ממנה ניפיתי קודם ספרים בגוף ראשון שעליהם לא הייתי ממליץ, כמו הרהור על קילוף שעועית או אחוזת דג'אני.
מה נותר? המטוטלת של פוקו הוא "מבצע" אינטלקטואלי מומלץ. המבצר הלבן קריא (עם מעט חריקות תרגומיות) ומהנה שבסופו שאל את עצמך: מי בעצם מספר את הסיפור?
לגבי כל האחרים: ואידך זיל גמור...

 

[עוזביםלקצת]

לא בדיוק אבל בערך..

זכרונות אחרי מותי של יאיר לפיד נכתב כאוטוביוגרפיה של אביו טומי לפיד.
ועוד: לחיות כדי לספר של גבריאל גרסיה מרקס.

 

[shaulreznik]

סרגיי דובלטוב, "“השמורה"

הרומן כלול בספר "המזוודה"