שלום yalinam,
אענה לך על השאלה השניה. הטוראט אינו בעיה נפשית, ואינו סימפטום של "משהו נפשי". עם זאת, כמו כל דבר שנובע ממערכת העצבים, טיקים נוטים להחמיר בזמני משבר נפשי / לחץ / מתח. זאת בדומה לתופעות פיזיות אחרות, כמו הזעה, נשימה וכאבי בטן, שמחמירים אצל אנשים ששרויים בלחץ או במתח (ללא קשר לטוראט). אצל חלק מהאנשים, הטוראט מתפרץ עקב טראומה (למשל: מות הורה, תאונת דרכים, וכדומה). זאת כמו מחלות כרוניות אחרות, למשל אולקוס וסרטן. (שים לב, שהמחלות הללו אינן מחלות נפשיות, אולם יש להן נטיה להתפרץ כאשר מערכת העצבים חלשה). השאלה שלך, שודאי נשאלה בתמימות, מזכירה לי משהו... כשהייתי בנפאל, טיילתי עם "פורטר" מקומי. הפורטר נקע את הרגל, וניגש לרופא באחד הכפרים בהם עצרנו. הרופא בדק את הרגל ממושכות, ולבסוף הודיע לפורטר: "השדים השתלטו עליך, ולכן הרגל כואבת". באותו כפר היה גם בחור ישראלי, שהיה חובש בצבא, ובמישוש קצר של הקרסול הודיע לפורטר שהוא נקע את הרגל. אולם הרופא בשלו... "מדובר בבעיה שנובעת מכך שהשדים השתלטו עליך"... ברור שבעוד מספר שנים, הרופאים בנפאל יידעו שנקע בקרסול לא נובע מהשתלטות של שד על הבנאדם. אני מאוד מקווה, שכמו שרוב האנשים בישראל יודעים היום שנקע ברגל אינו נובע מ"שד שהשתלט על הבנאדם", ככה יידעו בעתיד, שטוראט אינו נובע מ"בעיה נפשית". אמנם יותר קל לראות עצם שבורה מאשר עודף דופאמין במוח, אבל אני סומכת על האינטליגנציה של האנשים. בעתיד, כאשר המודעות תגבר, כבר לא נצטרך לענות על שאלות כאלו...