המלצה - ויפסנה

[yatsek]

המלצה - ויפסנה

עשיתי קורס ויפסנה לפני כשלוש שנים, ובהרבה מובנים חיי השתנו (לטובה). אני ממליץ בחום. זה לא המקום למי שמחפש "ישויות גבוהות" התחברות ל"מאגר חוכמה אוניבסלית"(מבלי לזלזל - לי אין מושג מה זה אומר) או דברים מהסוג הזה. זו טכניקה בה אתה מתבקש לסמוך רק על נסיונך ולא להאמין בדבר מלבד מה שהוכחת לעצמך (ובכלל זה למורה שלך או לכתבים למיניהם). הקורס ניתן בחינם ורק בסופו מי שרוצה יכול לתרום על מנת לאפשר לתלמיד נוסף לעשות את הקורס (אפשר גם לא לתרום בכלל ואף אחד לא יגיד לך כלום - אני ניסיתי). אני חייב להזהיר שהקורס הראשון קשה מאוד (לפחות לי היה מאוד קשה). התוצאה שווה (בעיני). אשמח להשיב על כל שאלה נוספת (אם אני יודע את התשובה). כמו-כן אולי עדיף שמתעניינים יקבלו את התשובה מהאתר הרשמי בישראל www.il.khamma.org

 

[drall]

יש לי שאלה שמשום מה אני מעדיף לשאול

האם אינך סבור שכל הקשיים והאיסורים שכרוכים בקורס הראשון של הויפאסנה אינם גורמים לתלמיד להתבלבל בין העיקר והטפל? כלומר האם הוא לא יכול להניח שמדיטציה כרוכה בהכרח בהתנזרות , שתיקה וחיים בתוך תחום חממתי סגור? דרול

 

[אינקה]

מדיטציה על לחץ חברתי?

רעיון מדהים!

 

[מלוואח]

אם

התנזרות , שתיקה וחיים בתוך תחום חממתי סגור הם בעינך האפל, מה העיקר ? וביננו האם יש בכלל צורך ב"קורס ויפסנה" או ב"קורסים אחרים של מדיטציה..." מלוואח, שואה ומשתאה

 

[drall]

כאילו דה

מדיטציה היא העיקר לא?

 

[Boogieman]

תשובה לדרול

לי זה לא גרם בילבול, להיפך,כל הדברים שאסור היה לעשות מאוד עזרו מבחינות מסויימות,חוסר הצורך לחשוב מה להגיד כל הזמן מנקה את הראש מצויין. אבל באמת יש מקום לטעות גם מזה וגם מכל מני דברים שהגואנקה הזה אומר אבל אף אחד לא חייב לקנות כל מה שמוכרים לו. מה שאני באמת לא מבין זה למה הם חושבים שהבנאדם צריך להיות רעב בשביל לעשות מ´,אני העברתי שם שעתיים ביום בפנטזיות על אוכל.

 

[drall]

התשובה שלך היא בערך

"לי זה לא גרם בילבול אבל בעצם זה כן." ולגבי הרעב , נו אם יש לך סנדוויץ´ אז תשתמש בו ותמשיך הלאה ואם אין לך אז אתה יכול לנצל את תחושת הרעב כדי למקסם את המדיטציה שלך. את זה אתה יכול לעשות על ידי כך ש"תכרטס" ובכך תשתלט על האנרגיות השיתופניות שהמוח שלך מקרין כתוצאה מהרצון לאכול. כמובן שאת כל זה לא סיפרו לך בויפאסנה כי לדוסים המסכנים שם אין שמץ של מושג בעיניינים הללו. דרול

 

[Boogieman]

אם רק היה לי סנדוויץ´

אז הייתי שמח להשתמש בו,מדיטציית אוכל,אחלה רעיון... לגבי הקטע השני,אני כבר רץ להביא מילון.

 

[drall]

אכן אחלה רעיון

והוא גם בכלל לא חדש. כשלמדתי בפונה היו נקוטות בידינו שלוש מדיטציות: eating meditaion, sleeping meditation ו cloth shopping meditaion. אני לא יודע עד כמה הן היו אפקטיביות בראיה הכוללת אבל לגבי הפופולאריות לא היו להן מתחרים באשראם. גם אכילה יכולה להיות מדיטציה , אבל אתה לא אוכל בשביל המדיטציה ולכן הכי טוב להתעלם מהקביעה הזאת שבדרך כלל היא סיסמא ריקה מתוכן וטוטאליות. וחוץ מזה. אתה לא צריך להביא מילון בוגי. אני עדיין פה. אממה , אני רוצה רק להזכיר ולהזהיר שאין לי שום כוונה לכתוב מדריך השרדות לויפאסנה של גוואנקה. מי שהסגנון לא מוצא חן בעיניו , עדיף שילך ויחפש סגנונות אחרים ולא ישתמש בעצות שלי כדי לפלס לעצמו דרך לתוך הקורס הבעייתי הזה. אתה צריך להבין קודם כל שהויפאסנה ,עד כמה שהיא סטטית ,אף פעם לא התיימרה להיות טכניקה פאסיבית לגמרי. העירנות היא פעילות ואם אתה כבר עובר להתבוננות ספציפית על הנשימה או על התחושות בגוף ,אז למעשה אתה עורך מסיבה של סמבה. לא קיים כאן העיקרון של "חוסר המעש הפועל" של הטאו אלא משהו שדומה יותר לתנוחות יוגה נפשיות. בהמשך לכך התפתחו שתי טכניקות ויפאסנה אקטיביות בזמן שעבדתי עם טיוהאר בשנים 97 ו98. הטכניקה האחת היא צייד אסוציאציות. וזה פשוט כך. מעקב אחרי המחשבה מתוך ניסיון להבין מה הביא לאותה המחשבה. אם אתה מוצא את עצמך מהרהר במורה שלך מכיתה ג´, אתה יכול להזכר בכך שחשבת עליה בגלל שהיא העיפה אותך מהכיתה בגלל שישנת ועל זה חשבת בגלל שנזכרת שאתה רוצה לישון ואילו זה הגיע מכך שמישהו לידך פיהק. כך אתה מגיע למקור המחשבות בקלות רבה מאוד. שעה שעתיים לוקח לך להשיג מה שאצל גוואנקה לא היית משיג בעשרה ימים. השיטה השניה היא ה"כירטוס", או בשמה הרישמי "מדיטציית מכונת הכרטיסים." התיאוריה מאחוריה היא שפעולת המיינד נועדה כדי להשיג לעצמו אנרגיה. את האנרגיה הזאת הוא משיג על ידי יצירת תסריטי תרחישים אופטימליים , מציאת בעיות בתוכם, מציאת פיתרון לבעיות וחוזר חלילה. הפיתרון לכך הוא להציג בפני המיינד מין "כרטיס" שבו נמצא הפיתרון האידיאלי לבעיה. זה גורם לכך שהמיינד יחפש בעיות אחרות שגם אותן אתה מכרטס ואז באיזה שלב ימאס לו והוא ישתוק. ואז כמובן , אנרגיה גולמית נכנסת לתוך הואקום והמדיטציה מתרחשת וכן הלאה. לדוגמא , הרעב שלך. כשהמיינד שלך מתחיל לפנטז על כריך סאבווי וסבן אפ אתה פשוט מדמיין סיטואציה בה אתה מכרסם כזה כריך , שותה ,מעשן ורווה נחת. אז אתה שואל את המיינד , "טוב ועכשיו מה?" בסופו של דבר תגמרנה לו התשובות. אבל כל פעם שכרטוס מתרחש, גם באדם מתרחשת תנועה אנרגטית כיוון שהמיינד יוצא מהנתיב הקרמתי שלו. כך נוצרת טרנספורמציה. דרול

 

[אינקה]

"טוב ומה עכשיו?"

ל"טכניקה" הזאת קורא פטאנג´אלי המצב בו "התאווה הגוברת לאובייקטים מופנית כלפי עצמה"

 

[drall]

נכון , זה באמת דומה.

 

[drall]

אלא שתאווה היא אך ורק דוגמא

 

[אינקה]

צריך להכיר את הסוטרות

כדי לדעת שהן משתמשות במילה "תאווה" לצורך הכפייתי של המיינד לדבוק באובייקטים שלו.

 

[yatsek]

תודה לכולם על התגובות

 

[yatsek]

אני הייתי נזהר ממה שדרול אומר

אין בכותרת להביע כל דעה באשר לאופי המדיטציות שהוא מתאר (כרטוסים אנגריות וכו´). לא ניסיתי אף אחת ואין לי מושג אם הן טובות יותר או פחות מויפסאנה על פי גואינקה. בדבר אחד אני בטוח - זה לא אותו דבר. השימוש במינוח "טכניקות ויפסאנה" עלול להטעות מי שאינו מצוי בפרטי הטכניקה (לא שאני איזה מסטר גדול), כי מה שדרול מתאר הוא ויפאסנה למתקדמים או משהו שפשוט עוד לא הגעת לחוות. האמת היא שחוץ מהשם אין הרבה קשר בין מספר טכניקות הנקראות "ויפסאנה" (אני לדוגמה מכיר עוד מדיטציה הקרויה כך ובה משתמשים שבוע רק בחלק הימני של הגוף). אשר לעד כמה מדטציית ויפאסנה על פי גואינקה עוזרת (והשם לא בא כדי להאדיר את גואינקה אלא כדי לזהות אותה משאר המדיטציות בעלות אותו שם) - אני יכול רק להעיד שלי היא מאוד עזרה ולהזמין כל אחד לנסות ברצינות בעצמו.

 

[Boogieman]

יש עוד דרכים

אין פא משהו להתמודד איתו,אפשר פשוט להמשיך לפנטז על אוכל[או כל דבר אחר] עד שזה נמאס ואז לחזור למדיטציה. אין בזה שום דבר רע בתנאי שאתה חוזר לעצמך בלי להתבאס. לגבי מדיטצית אוכל,אין שום בעיה בזה שאתה לא אוכל בשביל המ´,להיפך, שילוב המ´ בפעילויות שוטפות,לדעתי,יותר יעיל,אז המ´ לא לפעילות מאומצת שאתה עושה בזמן מסוים אלא למצב טבעי. יש איזה סיפור שהולך ככה. היו 2 תלמידים במנזר שהיו עושים מדיטציה בהליכה, אבל הם רצו לעשן [אפילו שגואנקה לא מרשה] הם החליטו,כל אחד בנפרד,לבקש רשות מהמאסטר. למחרת האחד עישן והשני לא,השני אמר"וואלה אתמול הלכתי למאסטר והוא לא הרשה לי לעשן,איך הוא הרשה לך"? הראשון שאל "מה שאלת אותו"? "מה זאת אומרת,שאלתי אם מותר לי לעשן בזמן שאני עושה מדיטציה" "טוב"אמר הראשון"אני שאלתי אם מותר לי לעשות מדיטציה בזמן שאני מעשן". בפעם הבאה,מדיטצית נרגילה

 

[Boogieman]

יש עוד דרכים

אין פא משהו להתמודד איתו,אפשר פשוט להמשיך לפנטז על אוכל[או כל דבר אחר] עד שזה נמאס ואז לחזור למדיטציה. אין בזה שום דבר רע בתנאי שאתה חוזר לעצמך בלי להתבאס. לגבי מדיטצית אוכל,אין שום בעיה בזה שאתה לא אוכל בשביל המ´,להיפך, שילוב המ´ בפעילויות שוטפות,לדעתי,יותר יעיל,אז המ´ לא לפעילות מאומצת שאתה עושה בזמן מסוים אלא למצב טבעי. יש איזה סיפור שהולך ככה. היו 2 תלמידים במנזר שהיו עושים מדיטציה בהליכה, אבל הם רצו לעשן [אפילו שגואנקה לא מרשה] הם החליטו,כל אחד בנפרד,לבקש רשות מהמאסטר. למחרת האחד עישן והשני לא,השני אמר"וואלה אתמול הלכתי למאסטר והוא לא הרשה לי לעשן,איך הוא הרשה לך"? הראשון שאל "מה שאלת אותו"? "מה זאת אומרת,שאלתי אם מותר לי לעשן בזמן שאני עושה מדיטציה" "טוב"אמר הראשון"אני שאלתי אם מותר לי לעשות מדיטציה בזמן שאני מעשן". בפעם הבאה,מדיטצית נרגילה

 

[yatsek]

אני לא הייתי רעב

אחד הדברים המפחידים בקורס (לפני שאתה עושה אותו) הוא עניין האוכל. באופן מפתיע אני לא הייתי רעב כלל (וגם האוכל היה פיצוץ). באופן עוד יותר מפתיע עד אליך גם כל מי שדיברתי איתו (חוץ ממך) הרגיש אותו דבר. עניין האוכל לדעתי מקורו בכך שמאוד קשה לתרגל מדיטציה אחרי שאתה אוכל. לכן גם ההפסקות הארוכות אחרי האוכל. בכל אופן אם היית רעב אני מניח שזה בטח לא הפריע לך למהלך הקורס - להפך זה נתן לך משהו להתמודד איתו...

 

[yatsek]

התשובה לדעתי

1. אני מתנצל על ההמתנה. 2. אני לא מתיימר להיות מבין מספיק בכדי להיות בעל דעה נחרצת. 3. בכל זאת - הנה דעתי - משאלתך אני מבין שאתה מבין ששתיקה התנזרות וחיים בתוך תחום חממתי סגור אינם חלק מדרך החיים אותה מנסה הויפסאנה ללמד במהלך הקורס. עם זאת, שלושת אלו הינם כלים חשובים על מנת להצליח להתרכז בעצמך במהלך הקורס. אנו מבזבזים חיים שלמים בהגבה לגירויים חיצוניים. עד שעשיתי את הקורס אפילו לא הבנתי עד כמה. כוחו של ההרגל הוא שאם היו גירויים חיצוניים (דיבור, כתיבה, קריאה, ואפילו אוכל או שינה ללא הגבלה) נגישים במהלך הקורס הייתי בוודאי מתרכז בהם ולא בעצמי (שהלא זו המטרה שלשמה הגעתי לשם). במהלך הקורס אתה מתבקש לעצב לעצמך את אמונותיך ודעותיך כפי שאתה מבין ומוכיח לעצמך ולא בהתאם ל"ערכים הנלמדים". גם איני זוכר כל הדגשה על שתיקה והתנזרות כהמלצה לדרך החיים הראויה. ביום העשירי של הקורס כולם מדברים, כך ששתיקה בוודאי אינה נראית כערך.

 

[אינקה]

כדי שתבין מה הולך פה:

תאר לך שאתה בא לאנשים מבוגרים ומתחיל לדבר איתם על ילד שמתחיל ללכת. אתה מציע להשתמש בהליכון לילדים. אחרים מציעים לחכות שהילד יתחיל ללכת בעצמו. יש מי שטוען נחרצות נגד ההליכון. יש מי שבעד לעזור לילד בידיים. מה שחשוב הוא א. שלילד לא יגרם נזק מהמרצה לא טבעית של התהליך ב. שלא יפתח תלות ויצטרך את ההליכון כדי ללכת בעתיד וכשאתה כבר יודע ללכת, הסיפור כולו כבר לא רלוונטי.