המכור

[ה-ח-ר-א!(חוזר)]

המכור

אני מכור. זה פשוט. אני עכשיו צריך להשלים חומר לעבודה ואני נמצא פה דוחה את הקץ. מאז ומתמיד האינטרנט דחה לי הכל בחיים. פעם זה היה טלוויזיה, אחרי זה בחורות ואז אינטרנט. אני בחור של התמכרויות. הניק המוזר שלי זה כי אני כותב בפרומים אחרים וזה פשוט נדבק אליי (כמו שחרא נדבק ל..) וזהו. אני לא ממש צריך לעשות את מבחן המכורים כי אני יודע שאני מכור. כל יום, כל היום. משש, ממתי שבא לי. החיים שלי מתכופפים בשביל האינטרנט האינטרנט משעבד אותי מלכלך אותי. מכאיס לי בידיים, כואב לי הגב, הורס לי את החברויות, את העבודה החדשה שהתחלתי עכשיו. הוא עושה אותי עייף במשך כל היום. והוא אפילו לא מתגמל אותי, הוא הפסק לסדר לי בחורות, הוא סתם נלחם בי, והוא מנצח. אני לא יכול להיכנס רק לחצי שעה, חצי שעה נהפכת לשעתיים . אני מודע, אני מרגיש, אני רואה שזה עובר אבל לא יכול לקום , לא יכול להילחם. האינטרנט אצלי נמצא בסלון, אני חשוף לכל מי שעובר לידי ובכל זאת אני עושה את הדברים הכי פרטיים על המסך, שוב דבר לא מפריע לי לא להתחבר גם הרבה מאוד לחצים של החברה` הסובבת אותי. קרה לי כבר שביטלתי תוכניות שידעתי בברור שישבו לי עונג רק כדי להיות מול המחשב. הייתי- ``עייף``,``חולה``,``חסר כוח``,``חסר מצב רוח`` רק כדי להיות עם הבייבי שלי. זה נראה מוזר שדווקא באינטרנט יש פורום לטיפול בהתמכרות. זה כמו ללכת לסוחר הסמים שלך שיעזור לך להיגמל. אבל במחשבה שנייה זו כנראה הדרך היחידה, כי בגל זאת, הגעתי לכאן. עיזרו לי. אפשר להגיד משהו כמו זה? אתם יכולים באמת לעזור. ערן. אני כמובן אחזור מחר, כמו בכל יום לראות את תשובתכם.

 

[_snufkin_]

להיגמל מאינטרנט-

המדריך השלם: מחקרים מקיפים שביצעתי בנידון מראים, שההתמכרות לאינטרנט מתחלקת לשלושה שלבים פעילים: בהייה במסך, תקתוק על המקלדת, הזזת העכבר. בשיטתנו החדשה אנו נלמד להתמודד שלב שלב עם כל אחת מהתופעות בנפרד. קודם כל, הבהייה במסך. הבהייה במסך מתחלקת לשני חלקים: א. הבהייה, ב. המסך. אנו נלמד לתעל את רצונותינו לנתיב חיובי, בכך שננצל את סעיף א` על מנת להתמודד עם סעיף ב`. בהיותך באמצע סעיף א` (דהיינו: בהייה) נסה לסובב את ראשך ב45 עד 90 מעלות. זכור להמשיך לבהות במשך ביצוע פעולה זו, אחרת התת מודע שלך עוד ישים לב שאתה בוהה בדבר הלא נכון. לאחר שתשלים את הסיבוב, תיווכח לדעת שסעיף ב` (דהיינו: במסך) הפסיק להיות מושא פעולת הבהייה. חייך:נגמלת! שלב שני: המקלדת. לטיפול בבעיה נפוצה זו, עליך לשנן 3 פעמים ביום את הסיסמא ``הדיליט מוחק את הבנאדם`` עד אשר תרגיש נועז מספיק בשביל להשליך את החפץ חסר האופי הזה דרך החלון ולעבור לנגינה על קלרינט. שלב שלישי: העכבר. מחקרים מהפכניים הוכיחו שלעכבר יש שני קצוות: זה עם הכפתור, המוכר יותר לרוב המכורים, וזה עם הזנב, שממנו נוהגים משום מה להתעלם. ברגע שפותרים את בעיית הקצה השני (אפשר להיעזר בכלי מחודד) הופך העכבר לרוב לנייד יותר ממה שהיה קודם, ועתה תוכל להסתירו במעמקי חליפתך המהודרת ולשאת אותו איתך לכל מקום שתחפוץ, מה שיצמצם בסופו של דבר בצורה משמעותית את בעיית אי ההגעה לעבודה. (בעיות בעבודה? לערן, איש המכירות המשגשג?) כמובן ששלושת השלבים האלה פחות או יותר שקולים מבחינת אפקטיביותם לנטילת חפץ קהה וחבטה במחשב שלך עד אובדן חושים (של אחד מכם), אבל בכל תוכנית שמכבדת את עצמה צריכים להיות 3 שלבים, אז שיהיה. בהצלחהלכם מכורים יקרים, יהי ביליבילי בעזרכם. סנופקין, שמוכנה להתנדב לניסוי מוכנה להתנדב לניסוי מוכנה להתנדב לניסוי מוכנה להתנדב לניסוי

 

[e-magine]

חופש הביטוי בפורומים - מדריך מקוצר

דקארט (זה שאמר אני חושב משמע אני קיים) אמר שהוא מוכן לתת את טיפת דמו האחרונה למען חופש הביטוי של האחר, גם אם דעתו של האחר פסולה וראויה לגינוי. אני אישית לא אציל כמו דקארט, ואת טיפת דמי האחרונה אשמור למטרה יותר מועילה בעיניי. מכל מקום, מאד לא אהבתי את מה שכתבת. אני לא יודע מה גרם לך להכנס לפה ולשים ללעג את בעייתם של החברים בפורום הזה. אני רוצה להאמין שעשית זאת מתוך אי הבנה של הבעיה, ולא מתוך רוע. אני שואל את עצמי אם היית מרשה לעצמך להכנס לפורום תמיכה בקורבנות אונס ולשים את דבריהם ללעג. אני מאד מקווה שלא. אם את מעוניינת לכתוב בפורום זה, אנא כבדי את כלליו ואת הבאים בשעריו.

 

[_snufkin_]

אוי.

באמת שרק ניסיתי להיות משעשעת. אבל הניסיון מראה שרוב הפעמים שבהם אני מנסה להיות משעשעת גורמים לאנשים להפעיל נגדי כוח פיזי מתון, אז אני אפסיק. בסך הכל, אני די מכירה את בעיית ההתמכרות לאינטרנט, וזאת הסיבה שהגעתי לפורום הזה מההתחלה. (הממם.. האם יכול להיות שהפניה לסרקאזם היא בעצם בריחה מהתמודדות עם הבעיה *האמיתית* שלי?). סביר להניח שלא הייתי משאירה פה בכלל הודעה, אם לא הייתי פוגשת את ערן בהודעה אומללה שזועקת ``בבקשה תספרו איזו בדיחה טובה!``. בכל מקרה, ההשוואה לקורבנות אונס עשתה לי באמת רע כי לא ממש תיארתי לעצמי שזה כזה גרוע. אז אני מבקשת בזאת סליחה מכל משתתפי הפורום המכורים, ומאחלת לכם שהפורום יהפוך לציה ושממה במהרה בימינו (זה בטח הפורום היחיד שבו אפשר למדוד את מצב ההתקדמות של המטופלים לפי היעדר ההודעות שלהם). עלו והצליחו, אני את נפשי מלטתי. סנופקין

 

[e-magine]

אוקיי סנופקין,

הבנתי שלא הייתה לך כוונה זדונית ולכן לא מחקתי את הודעתך המקורית. תודה לאיחולים, אני חושב, בכל מקרה הפורום איננו נעול בפני אנשים שאינם מכורים, כל מי שרוצה להביע דעה מבלי לפגוע בזולת, או פשוט לתמוך או ליעץ, מוזמן.

 

[סרפד]

אותי ההודעה שלך הצחיקה

אני חושבת שאנשים פה קצת רגישים כי כבר ספגנו כאן לא מעט לעג וזלזול. יש הבדל גדול בין התייחסות הומוריסטית של אדם שסובל מאותה בעיה או לפחות מבין או אמפתי ביחס אליה לבין התייחסות הומוריסטית של אדם שבא ``מבחוץ`` בכוונה לשים אותך ללעג, ודי קשה להבחין בין השניים כאן בגלל ביקוריהם הבלתי רצויים של אנשים מן הטיפוס השני. אז נראה לי שהיתה פה אי הבנה קטנה ושיהיה נחמד אם תמשיכי לבקר בכל זאת. ולפחות אני מבטיחה שלא לנקוט נגדך בשיטת הטלטולים.

 

[נוגעת - לא נוגעת]

ההתמכרות לרשת היא...

בריחה ממשהו אחר, או נסיון להתעלם מבעייה אחרת. והתנזרות בכוח אינה מובילה לתוצאות חיוביות, נהפוך הוא. מי שמתנזר בכוח ולא טיפל בשורש הבעייה - ברגע של שבירה - יחזור שוב ובמשנה מרץ. כמו בתהליך המוכר כל כך של הרזייה - שאותם אנשים עושים ולבסוף עולים במשקל למצב יותר גרוע מאשר היו בו קודם. (כשעושים דיאטת הרזייה ``בכוח`` ואסור לאכול כל מיני דברים. בסוף - או ברגע של שבירה - חוזרים לאכול - ובגדול... ומשמינים יותר מאשר נקודת ההתחלה.) וכמו בדיאטה נכונה, שאמורה להחזיק את המשקל המועדף לכשיגיע.. צריך להתחיל עם שינוי בראש. ובאנולוגיה - ברשת - ראשית חוכמה צריכה להיות - זיהוי הסיבה להתמכרות. אני מאמינה שיש כזו לכל אחד ואחת מאיתנו. ובכל מקרה הסיבה אינדיבידואלית. שעמום זה, לטעמי, סוג של סמפטום למשהו בלתי פתור באדם. כך ששעמום היא סיבת משנה. לא שורש הבעייה. שעמום עשוי לנבוע מכך שאדם לא מזהה מה הוא לא עושה נכון עם עצמו ולכן הוא לא עושה למען עצמו דבר... לגבי שורש הבעייה - הצבתי לנגד עיני דוגמאות של אנשים שאני מכירה.... ושבהם זיהיתי את הסיבות. אני מניחה שיש עוד המון סיבות... שרש בעייה יכול להיות * העדר פתאומי של בן זוג (כמו התאלמנות) * בעיות סמויות בזוגיות * מצב של שחיקה בעבודה * כל מיני בעיות ביצירת קשר עם אנשים * משהו שאין מצליחים להביא לידי ביטוי ומכרסם מבפנים, * ואולי גם... משהו כפייתי במבנה האישיות. בודאי יש עוד המון סיבות. אצלי באופן אישי זה היה שילוב של מצב שחיקה בעבודה ובעיות סמויות בזוגיות. כאשר התחלנו לטפל בבעיות הסמויות של הזוגיות ולהעלות אותן אל פני השטח... - ראו זה פלא... הרשת הרבה פחות מושכת אותי! ועכשיו אני בקטע של לטפל בעבודה... אז ערן... העצה היחידה, שאני יודעת לייעץ לך, היא מתוך נסיון איש אמפירי. זהה את הסיבות.

 

[e-magine]

מסכים לכל מילה של נוגעת!

 

[e-magine]

שלום ערן

באמת יש לך ניק מקסים. מההודעה שלך הבנתי שלא בדיוק קראת מה שכותבים בפורום הזה. אולי אתה חושב שעושים פה קסמים, מה זה בדיוק ``עזרו לי להיגמל?`` ואם אנחנו סוחרי סמים, למה אתה בא אלינו ומבקש שנעזור לך?

 

[ה-ח-ר-א!(חוזר)]

אני רוצה עזרה מקצועית.

למרות שהבנתי שאתם לא מספקים כזו עזרה. אני בסך הכל רוצה קצת הקשבה.

 

[שירז**]

ערן תקבל את מה שצריך

אולי נפנה אותך לאיש מקצוע???... חברי הפורום הם הכי טובים בהקשבה ,,,הגעת למקום הנכון אתה יכול לשתף לדבר כמה שאתה מרגיש צורך נשמח לעזור עד כמה שניתן

 

[e-magine]

ערן, זהו פורום תמיכה

תקבל כאן הקשבה, תמיכה וגם הבנה. נכון אין כאן טיפול מקצועי. אני בעצמי חיפשתי ועדיין מחפש פסיכולוגים הסבורים שיש להם מומחיות וניסיון בנושא הזה, כמו כן חיפשתי קבוצות תמיכה מציאותיות לנושא ועדיין לא מצאתי. לשירז מידע על קבוצה טיפולית והיא הבטיחה לתת לנו פרטים, אך סבורני כי מצבך אינו כל כך קשה כשל אותם מטופלים ששירז תארה. אשמח אם תעשה את הבדיקה העצמית ותשתף אותנו בתוצאות. כמובן אתה לא חייב.