ההתחלה נכונה, הסוף לא רלוונטי
ראשית, שמות פעולה הם שמות מופשטים, ולכן זו אינה ההבחנה הרלוונטית.
שנית, אין כאן קשר לסביל או פעיל; יש קצת שמות פעולה סבילים, למשל בנפעל (הידבקות, היווצרות, היבלעות) או שמות פעולה לפעלים שהם לא בדיוק פעולה מבחינה סמנטית (הימנעות, היעדרות, התביישות, התייבשות, התרגשות...).
 
אפשר להתווכח עד כמה זו "פעולה" או לא, אבל פעיל זה לא (לא לכל הפחות לא בדיוק). וזה בסדר, כי יש פעלים סבילים ויש גם פעלים שאינם פעילים ואינם סבילים, ויש פעלים שמביעים מצב (או שינוי מצב), וזה לא הקריטריון.
 
הקריטריון לשמות פעולה הוא צורני. שמות פעולה, כמו הפעלים, שקולים בתבניות ייעודיות לכל בניין. בעיקרון כל מה שלא בתבניות האלה אינם שמות פעולה, אף שיש (פה ושם) שמות עצם שמביעים פעולות ומשמעויות דומות לשמות פעולה בתבניות אחרות (משלוח, תספורת, נופֶש, צימאון) ואפשר לשדך אותם לפעלים.
 
לעומת זאת שמות עצם אחרים שאינם שמות פעולה יכולים להיווצר גם בדרך תצוגה של בסיס וצורן. צורן הגזירה הסופי -וּת יוצר שמות מופשטים. בין היתר הוא יכול ליצור את שם המקצוע/העיסוק מתוך בעל המקצוע (נגר >> נגרות, עיתונאי >> עיתונאות, דוגמן >> דוגמנות) והוא יכול ליצור את התכונה מתוך בעל התכונה, כלומר שם התואר (עצלן >> עצלנות, דרמטי >> דרמטיות, ילדותי >> ילדותיות, טיפש >> טיפשות) וכך גם סביל >> סבילות.