המילה "מככב"

ounce

New member
המילה "מככב"

שלום יקיריי,

1. כיצד עלינו לבטא את המילה "מככב"? למשל, במשפט: בראד פיט מככב בסרט טרויה.
מדובר בבניין פיעל, אחד מהבניינים הדגושים, אך נשמע לי צורם להגיד mehakev.

2. על אילו ספרים אתם ממליצים ללמידת תורת ההגה ועוד חומרי לימוד לשוניים שהושמטו מבחינות הבגרות?

תודה וחג שמח!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לגבי מככב

1. אכן, מבחינה תקנית עקרונית יש להגות מְכַכֵּב וכך אני הוגה באופן אישי. זה מוזר קצת בהתחלה אבל מתרגלים; מכיוון שיש רצף של כ"ף אחת רפה ואחת דגושה זה בסדר; אבל כִּכֵּב אני כבר לא הוגה, זה נשמע לי נורא.
עם זאת, במצעד כלשהו ששודר לפני כמה שנים בערוץ "הוט בידור ישראלי" לקחו את דן כנר לקריין והוא אכן הגה כִּכֵּב... אבל הוא דן כנר, והוא בתפקיד; טרם נתקלתי באדם נוסף שהוגה כך. כמו כן יש גם דעה שבשורשים גזורי שם אין טעם להיצמד להגייה המוכתבת עפ"י הבניין, וכך נוצר גם בידול בין "התחבֿר" (נהיה חבר) ל"התחבּר" (נהיה מחובר). לסיכום, את התאוריה ואת המעשה אתה כבר יודע; מכאן ואילך הבחירה בידיך.

2. מה המטרה?
כשלמדתי (באוניברסיטה) לקורס תורת ההגה והתקשיתי קצת עם הדפים שקיבלנו, נעזרתי בחוברות של האוניברסיטה הפתוחה. כמו כן קיימים בשוק ספרים נוספים שעוסקים בתחום, למשל" תורת ההגה והצורות של לשון המקרא" מאת יהושע בלאו בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, אבל זה פחות ספר לימוד ואני חוששת שהוא עלול להיות כבד למי שאינו בעל ידע אקדמי. ספר אקדמי נוסף הוא "פרקים בפונטיקה וברישום פונטי" מאת אשר לאופר בהוצאת מאגנס.
 

ounce

New member
תודה

1. מה האקדמיה ללשון העברית אומרת על הבידול בין "התחבר" ל"התחבּר"? האם גם כאן מדובר בבחירה מתוך נוחיות וצריך להגות את שתיהן באותו אופן?

2. המטרה היא לחזק את כישוריי העברית שלי, הן בכתב והן בדיבור. מעבר לרצוני ללמוד את תורת ההגה, אני תוהה כיצד אוכל לחזק את העברית לאור העובדה שאין לי זמן לקרוא ספרים.
אני תלמיד תיכון ועומד לקראת כתיבת חיבור הן בבגרות והן בפסיכומטרי, ואני מוכרח לנצח את הפרק הזה. מעבר למטרה הזאת, חשוב לי מאוד לדעת עברית כמה שיותר טוב, וכידוע, החומר לבגרות כלל לא מספיק. היש לך עצות בנושא?

3. כשכתבתי לך בסעיף 1 "האם גם כאן מדובר...?" יכולתי להחליף את זה ב"הגם כאן מדובר...?". מהם הכללים בנוגע ל-ה' הזאת?

תודה רבה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בשמחה


1. לא יודעת, עד כה לא ידוע לי שהיא אמרה משהו בנושא; תצטרך לשאול אותה...
תוכל לשלוח שאלה באתר האינטרנט שלה (אני מניחה שייקח קצת זמן לקבל תשובה מאחר שאנחנו לקראת חופש פסח).

2. תורת ההגה היא תחום מחקר בלשני, מטרת הספרים הנ"ל היא להקנות ידע אקדמי, לא מעשי. במילים אחרות, קריאתם תקנה לך ידע מעניין בתחום הלשון והבלשנות, אך לא תעזור לך "לחזק את כישוריי העברית" מבחינה מעשית. אין קשר בין ידע בתורת ההגה ליכולת דיבור, קל וחומר לגבי יכולת הבעה בכתב וכתיבת חיבור. כדי לכתוב חיבור מוצלח החומר לבגרות דווקא מספק; בספרי הלימוד יש הסבר תמציתי על הכללים הבסיסיים בכתיבת חיבור (פתיח, סיום, בנייה נכונה של פסקאות סביב רעיון, הכנה של הרעיונות בראשי פרקים לפני תחילת הכתיבה וכו') ומעבר לכך זה בעיקר אימון בכתיבה.

העצה שלי הן לקרוא חיבורים מוצלחים, והכוונה היא לכל חיבור (במובן הכללי של המילה) שנכתב בעברית טובה. קריאת ספרות יפה (רצוי קלאסית, במודרנית יש לא מעט סופרים שכותבים בשפה יותר מדוברת) תחשוף אותך לכתיבה איכותית, לדרכי ניסוח מגוונות ותעשיר את אוצר המילים שלך. מניסיוני מרגישים הבדלים ניכרים ברמה הלשונית בכלל, באוצר המילים וביכולת להשתמש במשלב לשוני גבוה בפרט בין מי שקורא ספרים (וחיבורים אחרים הכתובים היטב) ומי שלא.

3. כן; אתה מתכוון לה"א השאלה. יש ערך קצר בנושא בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/ה"א_השאלה
ומידע על ניקודהּ באתר המומלץ "השפה העברית":
http://www.safa-ivrit.org/nikud/sheela.php
 
למעלה