בואי נעשה סדר...
1. צודקת בקשר לספונטניות של תוכנת מסרים, אבל חמותי לא גלשנית אינטרנט ובטח לא תוכניות מסרים, רק בעבודתה יש לה מיילים והיא עושה בזה שימוש מאוד קונקרטי ולא מעבר, כך שהצעתך אינה רלוונטית. 2. אני לא חושב לרגע שתקשורת כזו באמצעות מיילים היא ראויה, צר לי אם זה מה שהשתמע. וקצת כרונולוגיה: במשך כ- 7 שנים ניהלנו קשר איתה (עם עליות וירידות) בלי שום קשר למיילים ומכתבים. מראשית הכרותינו וגם בתקופות הטובות של הקשר איתה היא כמעט לא מדברת איתי וגם כשהיא עושה זאת זה ממש ענייני וקר ולעולם לא היה שום ביטוי של רגש. ובלי יצר ביקורת רק כדי לסבר את האוזן: היא משתדלת תמיד להתעלם מקיומי אפילו בנוכחותי היא פונה ומסתכלת ומתעניינת רק באישתי.(אא"כ יש לה ביקורת כלפיי). ומי שחושבת שזה לא נורא להרגיש דחוי וטפל לאחר, תעיין בבקשה בתיאורים של "טרום כלה" ביחס להרגשותיה מיחס שכזה... היא מיטיבה לתאר את התחושה הקשה מאוד הזו. אז לפני 8 חודשים ניתקנו בעקבות מה שקרה אז. (כנ"ל) לפני 4 חודשים היא פנתה אלינו במכתב בדואר. לפני חודש וחצי פניתי אליה במייל בתגובה שגררה תכתובת שהצגתי לפניכן, ושכבר הסקתי והצגתי את שגיאותיי בה. בסיכומו של דבר: החלטנו לשלוח לה מייל אחד !!! (לא דיונים במייל !!) בו נתאר את רצוננו הכן בשלום, ואזכיר שבו גם כתבנו שאנחנו מוכנים ברצון לשוחח עימה בטלפון. אנחנו לא באופוריית שלום, ויודעים בדיוק מי היא ולא מצפים לשנותה, ואין כאן איזה חזרה לעבר מזהיר.. אופי היחסים איתה הוא קר (ולא רק איתנו- היא כזו -כמו שהבחינה פרצלה) אך למרות זאת אנו מנסים להגיע לשלום מינימלי מינורי שמחד יספק אותה ומאידך לא יעיק עלינו. אז אין כאן מקום להתמרחויות של חום או להבעת געגועים או ערגה לאיזו אהבה... וגם הרבה פחות מזה. ניסחנו יחד משהוא ענייני שפחות או יותר תואם את שרצינו להשיג (ובכל ניסוח אפשר למצוא סיבות לבקר) כשהמסר העיקרי- רצוננו בשלום- ברור. וכן נזהרתי לתקן את הנוסח כי ראיתי וראיתן מה קורה כשאני כותב בספונטניות- האמוציות מהעבר צפות... מרגע זה, לדעתנו, הכדור בידה- כל האופציות פתוחות בפניה. אנו מכירים אותה, ההססנות הראשונית שלה די צפויה מראש, כך היא הגיבה גם בפעם הראשונה שפניתי אליה במייל, אז בטח אחרי כל מה שהיה.. ואנחנו מקבלים את זה בהבנה. אבל יחד עם זאת היא טרחה מיד כשקיבלה את המייל להודיע דרך גיסתי שהיא קיבלה את המייל רק שלא הספיקה להגיב- מה שמחזק את שצפינו - שהיא רוצה בשלום ולא רוצה שיתקבל הרושם שהיא דוחה את היד המושטת. אז מסקנתנו היא שדרוש לה זמן לבחור כיצד היא מגיבה (כפי שהיא אמרה בעבר, וכנראה שנוספת לכך הידיעה שלה שעומד מולה אדם שמשתמש באסטרטגיה- ידיעה שלא היתה מטשטת ע"י שום ניסוח אחר, כי זו עובדה של חלק מאופיי..והיא ערה לכך תמיד. הסטטוס כרגע: היא כבר הוכיחה שרוצה בשלום ולא רוצה להיות זאת שדוחה אותו, צריך לתת לה לבחור את הדרך שלה להגיב, ובינתיים להמתין בסבלנות. מי שרוצה להעיר או להאיר משהוא, בשמחה ובברכה. ולמי ש.. אז אני אומר מראש "נאמן לדרכי לא להיגרר להתנצחויות וביקורות אישיות", לא אגיב, סורי.