המחסלים בע"מ

המחסלים בע"מ

היי.
בכוונתי להשתעשע פעם, פעמיים, שלוש (ואולי כוונה זו תשתנה עוד לפני שאסיים לכתוב הודעה זו), ב"חיסולם" של כל מיני רעיונות חוסמים שגיליתי אצל מתענייני מדיטציה ופְּנים למיניהם.

הרעיון התורן שעל הכוונת, יחוסל תמיד אך ורק בסיוע ובעידוד הקורא/ת המבקש/ת לחסלו בתוכו.
אחרת הוא לא יחוסל כלל אלא אולי אפילו יתחזק, במידה וזה מה שייבחר על-ידי הקורא/ת (לדוגמה, בעזרת הגנה על הרעיון).

הרעיון הראשון שמתחשק לי לסייע בהשתחררות מכבליו הפופולריים הוא "נעלמתי, פוף, אין אני".
מהי כוונתי בכך?
הלא מותר לאדם להיעלם בכל מובן שהוא?
כולל במובנים בונים ומעוררים?
כן, כן, ודאי, אולם לא לכך כוונתי, אלא:

לשאיפה הרעיונית (שדבקה לעתים במחשבותיהם של בני-אדם הנחשפים לה) להגיע ולשהות/להיות במצב שבו "אני לא כאן" או "אין אני", לפעמים אפילו בגרסה של "היי, איזה כיף... נעלמתי לזמן מה ועכשיו חזרתי... אין לי מושג איפה הייתי ומה עשיתי".

אחחח, אני רואה שוב שקשה ואין טעם להסביר כך דברים, בכתב, שלא כחלק מלמידה ותרגול.
לפחות לא שאני יודע איך.
אז אולי רעיון הפינה הזאת איננו כל-כך טוב, אחרי הכל.
חיחי.
אם כי, השרשור ההוא עם הקוסמת, למשל, מעיד על כך שכן אפשרית גם למידה באמצעות הפורום.

הא, בטח שאפשרית!
הרבה דברים אפשריים!
וגם קורים!
בדרכם!
 
אתה תזכור את השרשור הזה לנצח אני רואה


דווקא הרעיון ברור. אבל אין ספק שהתנסות בצד ושכל בצד.
אבל אני תמיד נשאר אני תמיד נשאר אני.
 

רגלים

New member
כל עוד ה"תמיד" הוא "רק עכשיו ברגע זה" זה קל

אולי ה"תמיד" הוא האשליה כאן?
ואולי האשליה היא האני בתור דבר מה שקיים באופן נפרד ומובחן
מסביבתו, נאמר כמו אבן המונחת לה על הדרך? ואולי האני אינו אלא כתם אור
שפנס כלשהו יוצר על קיר, מהבהב לו, כבה ונדלק , כבה ונדלק?
ואולי האני אינו אלא להבה מרצדת? ואולי האני אינו אלא זרימה של מים בנהר?
לא חייבים להכחיש שאין גדות לנהר, שאין נר שבוער,
שאין גוף, שאין מחשבות, שאין תחושות, אבל אולי האני אינו נמצא שם.
ומדוע לחפש בתור אני משהו שמתמיד בקיומו? משהו שנשאר?
אבל אלו רק דיבורים. לא צריך לקחת אותם יותר מדי ברצינות.
 
אני חושבת שהאני זה דבר מופשט

וכל המחשבות והדיבורים זה ביטויים חלקיים ומוגבלים שלו.
אין לו הגדרה שנופלת למשוואה וגם כשמישהו משתנה הוא נשאר הוא.
כי האני שלו ( למרות שביטוייו יכולים להשתנות בדרך ), נשאר הוא
 
ומסכימה איתך האני לא נמצא במחשבות והתחושות

כלומר הוא נמצא תמיד אז הוא מלווה אותם אבל הוא לא המחשבות והתחושות.
ואהבתי את הביטוי שהוא כמו זרם מים או להבה מרצדת. אני חושבת שזה יותר קרוב
להגדרה כי זה מופשט ומשתנה ועדיין גם אם אש תשתנה היא תשאר אש ומים אם ישנו אפיקם
ישארו מים וכך האני נשאר אני
 

רגלים

New member
שינוי וזהות

אש שמשתנה עדיין נשארת אש, אבל האם זו אותה האש?
הזרימה של המים משתנה כל רגע ורגע, בכל רגע היא זרימה, אבל האם היא אותה הזרימה?
אנחנו מסתכלים על אותו היהלום מזוויות שונות, ובכל זווית הוא יראה משהו אחר.
אבל אולי האני אינו היהלום אלא דווקא ההשתקפות שלו?
ואולי בשביל לראות את היהלום (להיות מודע) צריך "לוותר" על האני?
 
צהרים טובים רגליים אני חושבת

שאכן מכל זוית המבט שונה.
הויתור על האני הוא לא באמת ויתור על האני אלא ויתור על איך אנשים תופסים את האני שלהם.
כי כמו שכתבתי האני הוא מופשט ולא מקובע להגדרה כזו או אחרת. ואנשים לומדים דברים מסויימים על עצמם
ונאחזים בהם . ולכן מבחינתם שינוי זה כמו לוותר על האני אבל כמו שכתבת בשביל לראות את היהלום צריך
להיות מסוגל להסכים לוותר על ההשתקפות הנוכחית שלו.
שבת שלום קלת רגליים אתה כותב ממש יפה!
 
למעלה