הביצה, התרנגולת ורומא(!)
1. למועדון, שהפעילים בו עושים עבודת קודש (ולא רק במלחמה בביטוח, חשוב ככל שזה חשוב), יש מעט מדי חברים מכדי להוות גוף מיצג במובן הפורמלי של המילה. מכיוון שלרוב רוכבי כלי הרכב הדו גלגליים בישראל אינטרסים דומים, המועדון כולל נוכחות מסיבית של רוכבים כאלו... ןמכאן פעולתו היצוגית. 2. ללא חברים, המועדון לא יכול להוות גוף משפיע. נקודה. תארי לעצמך איך נשמעת תשובה כמו "בערך 1000" לשאלה "מה מספר החברים במועדון?" (יש למעלה מ-70000 כלי רכב דו גלדליים בישראל, וכ-12000 מהם הם אופנועים בנפחים מעל 50 סמ"ק - אבל גם קטנועים הם כלי רכב דו-גלגליים!) 3. למרות האמור לעי"ל, המועדון ופעיליו היה גורם משפיע בקביעת תעריפי הביטוח. על הסכם החציה שמעת? עד כמה שאני מבין, הכוונה היתה להעלות את שיעור הביטוח אף למעלה מההעלאה הנוכחית. כל כמה שהתעריף הנוכחי מפלצתי, מעוות ובלתי צודק, משורה ארוכה של סיבות, לא ניתן לבטל את העבודה שביצע המועדון (ופעילים בתוכו). 4. למרבה המזל, נראה שלמרות שהתוצאות קשות, ההתיחסות של הגורמים הרלוונטיים אינה שלילית לשוק הרכב הדו גלגלי באופן גורף, וניתן עדיין למצוא אוזן קשובה (פחות או יותר). 5. ביחס למועדון - השאלה צריכה להיות "מה אני עשיתי לטובת האינטרסים שלי, ומה אני מוכן להשקיע לשם כך". אם התשובה היא "אני אשב על הגדר, וישחקו הנערים לפני", המלצתי היא שיהיה לך המשך יום נעים, וסע(י) בזהירות. אם התשובה היא "הרני להתיצב כחייל במערכה" - תבורכי, יש הרבה שעוד צריך לעשות... ואם זמנך אינו מאפשר לך פעילות (מה אפשר לעשות, חלקנו סטודנטים\מפרנסים\וכו´) - ובכל מקרה - המועדון זקוק לחברים, ולתקציב, כדי להגן על האינטרסים שלך, שלי, של כולנו. השאלה "מה המועדון עשה עבורי" מתעלמת מ-"מה עשיתי למען עצמי" או-"מה אני מוכן לעשות למען האינטרסים שלי". אני הצטרפתי למועדון למען קידום האינטרסים שלי - לא על מנת להנשים הנשמה מלאכותית גוף כלשהוא. והאינטרסים שלי לא יוכלו להענות בעזרת הפעולה האישית שלי בלבד. המועדון הוא לדידי הגוף דרכו ניתן יהיה לענות לאינטרסים האלו. איך אומר השיר? "אני ואת(ה) נשנה את העולם!"