המוסר???
אם אין אל אזי אף אחד לא ח-י-י-ב כלום לאף אחד. אין אסור ומותר, ומכאן שאין מוסר. TARO מסכים איתי למרות שהוא דתי ואני אתאיסט-אגנוסטי שאם אין אל אזי אין ערך למוסר יותר משיש לתנ"ך או לקוראן או סתם לספר "חולית" לצורך העניין. אף אחד לא "חייב" שום דבר לאף אחד ואין שום סיבה לא לעשות מעשים "רעים". המוסר הוא המצאה ותו לו. המצאה מוצלחת כן, אבל האם היא משקפת את המציאות? נכון הוא שהאמונה, ואני מדגיש האמונה, במוסר עזרה לאנושות לנגיע להישגים אבל כך גם עוד דברים (למשל הנצרות לאירופאים) והם לא בהכרח נכונים. המוסר אולי רצוי, אולי אף הכרחי, אך הוא לא "אמיתי" או "נכון" כמו שהדתות השונות לא נכונות. העובדה שהמוסר על גווניו השונים תרמה רבות להשרדות ושגשוג האנושות, אך העם זה עושה אותו לנכון או אמיתי? אני לא בא כאן להתווכח עם הדתיים שביניכם משום שאם הם צודקים ויש אל אזי יש מוסר, הויכוח איתם הוא ויכוח שונה (האם קיים אל, ויותר חשוב, איזה מן אל). אני רק יוצא כנגד האתאיסטים שמאמינים במוסר - הם טוענים שהמוסר "נובע מבפנים" ושאר טענות לא רציונליות שכאלה. שאלה במוסר: אם אין אל, מדוע, ואני מבקש שאלה רציונלית אסור לי לרצוח מישהו. אני לא שואל מדוע החברה לא מקבלת את זה, אני גם לא הייתי מקבל רצח, אבל זה לא הסבר, אלו אינטרסים - לחברה יש אינטרס שלא לקבל רציחות כי זה פוגע בה (יותר מדויק הוא שהפרטים המרכיבים את החברה לא יקבלו רציחות משום שאסירת רציחות מגנה עליהם אישית [ואני לא שונה מהם]). אני מחפש תשובה "מוסרית", נטולת אינטרסים - אם יכולתי לרצוח מישהו והייתי מרוויח מזה רווח כספי כלשהו ויכולתי במאה אחוז ולצאת מזה ללא שום פגע (לא הייתי מסתכן, לא היה נפגע מעמדי בחברה, לא היו נוקפים אותי יסורי מצפון [יסורי מצפון, אם אין אל, הם תוצאה של החיונך שקיבלת, לא תוצאה של דבר לא רציונלי או כח עליון כמו המוסר, כי כבר אמרנו שאין אל}), מדוע לי לא לעשות את זה? איזה מן מוסר יאסור עליי את זה? הרי אין אל... נ.ב: מצטער שאני מפרסם את זה כדיון בנוסף לכתגובה אבל לדעתי עוד אנשים יתעניינו. ומצטער ששלחתי את זה קודם פעמיים זה היה בגלל תקלה קטנה ובכלל לא בכוונה. אין לי שום כוונה להיות ספאמר, אתכם שוב הסליחה.
אם אין אל אזי אף אחד לא ח-י-י-ב כלום לאף אחד. אין אסור ומותר, ומכאן שאין מוסר. TARO מסכים איתי למרות שהוא דתי ואני אתאיסט-אגנוסטי שאם אין אל אזי אין ערך למוסר יותר משיש לתנ"ך או לקוראן או סתם לספר "חולית" לצורך העניין. אף אחד לא "חייב" שום דבר לאף אחד ואין שום סיבה לא לעשות מעשים "רעים". המוסר הוא המצאה ותו לו. המצאה מוצלחת כן, אבל האם היא משקפת את המציאות? נכון הוא שהאמונה, ואני מדגיש האמונה, במוסר עזרה לאנושות לנגיע להישגים אבל כך גם עוד דברים (למשל הנצרות לאירופאים) והם לא בהכרח נכונים. המוסר אולי רצוי, אולי אף הכרחי, אך הוא לא "אמיתי" או "נכון" כמו שהדתות השונות לא נכונות. העובדה שהמוסר על גווניו השונים תרמה רבות להשרדות ושגשוג האנושות, אך העם זה עושה אותו לנכון או אמיתי? אני לא בא כאן להתווכח עם הדתיים שביניכם משום שאם הם צודקים ויש אל אזי יש מוסר, הויכוח איתם הוא ויכוח שונה (האם קיים אל, ויותר חשוב, איזה מן אל). אני רק יוצא כנגד האתאיסטים שמאמינים במוסר - הם טוענים שהמוסר "נובע מבפנים" ושאר טענות לא רציונליות שכאלה. שאלה במוסר: אם אין אל, מדוע, ואני מבקש שאלה רציונלית אסור לי לרצוח מישהו. אני לא שואל מדוע החברה לא מקבלת את זה, אני גם לא הייתי מקבל רצח, אבל זה לא הסבר, אלו אינטרסים - לחברה יש אינטרס שלא לקבל רציחות כי זה פוגע בה (יותר מדויק הוא שהפרטים המרכיבים את החברה לא יקבלו רציחות משום שאסירת רציחות מגנה עליהם אישית [ואני לא שונה מהם]). אני מחפש תשובה "מוסרית", נטולת אינטרסים - אם יכולתי לרצוח מישהו והייתי מרוויח מזה רווח כספי כלשהו ויכולתי במאה אחוז ולצאת מזה ללא שום פגע (לא הייתי מסתכן, לא היה נפגע מעמדי בחברה, לא היו נוקפים אותי יסורי מצפון [יסורי מצפון, אם אין אל, הם תוצאה של החיונך שקיבלת, לא תוצאה של דבר לא רציונלי או כח עליון כמו המוסר, כי כבר אמרנו שאין אל}), מדוע לי לא לעשות את זה? איזה מן מוסר יאסור עליי את זה? הרי אין אל... נ.ב: מצטער שאני מפרסם את זה כדיון בנוסף לכתגובה אבל לדעתי עוד אנשים יתעניינו. ומצטער ששלחתי את זה קודם פעמיים זה היה בגלל תקלה קטנה ובכלל לא בכוונה. אין לי שום כוונה להיות ספאמר, אתכם שוב הסליחה.
וכן, אני מכיר מן הסתם את הסלנג הזה.