Gali Yehuda
New member
המון בהצלחה!!! ועוד...
חנהל`ה יקירתי, ראשית רוצה לאחל המון בהצלחה!!!! ויתר על כן להביע את התפעלותי מהמרץ (טפו כפול 3 לפחות) ומפעילות בלתי פוסקת - כה לחי יקירתי!!! ביקשת שאכתוב, אז הנה קצת מהרהורי ליבי, והדגש הוא על הירהורי ליבי ומקווה שהאמור לא יפגע או יגרע - אך אם ... ינגע מקווה כי לטובה. לאחרונה ישנה נקודה שמטרידה את מנוחתי בתחילה סברתי שזהו מצב אישי שלי בלבד אך רגע לאחר מכן לכשיצאתי מהקונכיה שלי על מנת להתבונן באחי ובאחיותי - בני ישראל - גיליתי כי כולנו שם (ותכף אגיע לשם). כאדם בכלל וכאישה בפרט, יודעת להראות את הפגיעות שלי בסביבתם של אותם אנשים עימם מרגישה כמו שמרגישה עם עצמי בעיקר. יחד עם זאת לעיתים נקלעת לסביבת אנשים עימם נמצאת במצב של ``הישרדות`` קרי בעת מפגש עם אנשים חדשים - כאשר נמצאת במצב בו ``נדרשת להוכיח את הקבלות שלי`` (כעצמאית), כאשר צריכה לרתום מערכת שלמה להשגת יעדים שייטיבו את מצב הכלל. כאשר ניצבת מול אנשים מבוגרים ממני המרגישים מאויימים קמעה על ידי אפיקי ניהול אינטואיטיבי שבוחרת לעיתים וכד`. באותם מצבים נמנעת באופן חד שמשעי - ולצערי אף לא מודע - מהפגנת הפגיעות. לקח לי זמן להבין שבגין כך אנשים חשים מאויימים בסביבתי כי כשלא משדרת את ה``פגיעות`` אנשים קולטים רק את החלקים העוצמתיים יותר ונרתעים, שכן מכירים בחולשות שלהם לעומת מה שמציגה כלפי חוץ. לקח לי גם זמן להבין שאנו כעם לא יודעים להפגין את הפגיעות הזו ולכן גם ``מושכים אש`` משאר אומות העולם. (מתנצלת באם נשמע קצת כוללני ושטחי, אך בעת שנוברים ברעיון מגלים עוד פאזות רבות ומענינות...). יש לנו את כל הסיבות להיות ``שם``(בפאזאת ההשרדות), מצב המלחמה התמידי שלנו, הצורך להצטדק (שנובע מעצם הפגנת הכח ``חזקים מול חלשים``), השואה, והתנאים עימם הורינו נאלצו להתמודד וזה מה שראינו בבית. הכל נכון! אבל להיות שם משמעו להיות צודקים ולא חכמים! עדיין נמצאת בתהליך של לנסות ולתקן את הפגם הזה באופיי, למזלי נתברכתי בידי ההוא שם למעלה בחברים מדהימים. אנשים נפלאים אשר כל אחד מהם מהווה עבורי מלאך טוב ומיטיב בחיי (ודואגת לומר להם את זה בכל הזדמנות אפשרית)בעזרת אותם אנשים הבנתי מספר דברים חשובים על עצמי כאדם, ראשית (מבלי לערב כעס או רגשות אשם בתהליך) המודל של הורי אינו נכון עבורי, וכי עלי להיות מודעת מתי עושה בו שימוש לא מודע וכאשר עושה כן, עוצרת ומתקנת בה בעת. כנ``ל לגבי הסביבה בה גדלתי, מעבר לכך מנסה לזהות מכנים משותפים ב``נפילות שלי`` ואט אט אוספת קצות חוטים עד שמגיעה לשורש הבעיה ואז מתקנת. אחת הדרכים הנפלאות שלמדתי בתוך תהליך זה הוא לא לפחד ללמד את הידע שלי -להעביר אותו הלאה. הפלא ופלא ככל שעשיתי כך 3 דברים מיוחדים קרו: (1)אנשים החלו להרגיש טוב יותר ולהפתח לרעיונות מהפכניים שמציגה ויתרה מזאת אפשר תיקשורת בגובהה עיניים עם כולם! (לעיתים קרובות למדתי ושיניתי דברים בעקבות הערות של אחרים וזה אפשר לשכלל את כל הסיסטמה כולה) (2) כמעט כל הסברי ``הלמה לא`` (שלעניות דעתי מגיעים מתוך התגוננות) השתנו ל``למה כן`` (3) עצמאים סבורים שאם יקנו (יחשפו) את הידע שלהם לא יהיה בהם צורך והחיוניות שלהם תפגם, אז ממש לא - ההפך! את השיעור הזה מנסה לקחת לתוך כל הרובדים בחיי. לתוך הזוגיות, הקריירה, עם ילדים והזולת בכלל. לא תמיד מצליחה אך כאשר עושה כן התחושה מפליאה ומדהימה. התגובות מפתיעות לאורך כל התהליך שכן יוצאת מתוך נקודת הנחה שהשינוי והתהליך הוא שלי ולא מנסה לשנות את זולתי אלא רק להיטיב את עולמי הקט בלבד. וחייבת לציין שהכל מסביב משתנה לטובה (הפוך על הפוך - ראשר מרפה מהשליטה מתוך טוב... היא חוזרת אלי מתוך טוב עוד יותר). חשוב לדעת ולהבין שלא תמיד רק טוב, כי עדיין נמצאת בתהליך למידה, והמשמעות היא שעדיין נפגעת אך מנסה ללמוד את כל מה שיכולה מתוך פגיעות אלו. יש לי כיום יותר שאלות מאשר תשובות (והגדולה שבהן מדוע מלחתכילה נכנסת לסיטואציות קשות עבורי כמו מצבי השרדות וכד`) אך למעשה השאלות הן אלו שבונות לי את כלי המודעות ואת היכולת לקבל את התשובות ולהפוך את חיי שלי ושל אלא שאוהבת לטובים יותר (במידה והם מעונינים). גבירותי הנכבדות יתכן שרובכן ככולכן כבר שם ומיישמות - את מה שאני רק לומדת היום - ואם כך אז הינכן נושאות את דגל הבשורה והשינוי (לפחות בעיני) אך אם נגעתי בלב אחד, הצדקתי את קיומי היום כאדם וכאישה כאחד. מאחלת לכולכן בריאות אושר וטוב ומטוב!
חנהל`ה יקירתי, ראשית רוצה לאחל המון בהצלחה!!!! ויתר על כן להביע את התפעלותי מהמרץ (טפו כפול 3 לפחות) ומפעילות בלתי פוסקת - כה לחי יקירתי!!! ביקשת שאכתוב, אז הנה קצת מהרהורי ליבי, והדגש הוא על הירהורי ליבי ומקווה שהאמור לא יפגע או יגרע - אך אם ... ינגע מקווה כי לטובה. לאחרונה ישנה נקודה שמטרידה את מנוחתי בתחילה סברתי שזהו מצב אישי שלי בלבד אך רגע לאחר מכן לכשיצאתי מהקונכיה שלי על מנת להתבונן באחי ובאחיותי - בני ישראל - גיליתי כי כולנו שם (ותכף אגיע לשם). כאדם בכלל וכאישה בפרט, יודעת להראות את הפגיעות שלי בסביבתם של אותם אנשים עימם מרגישה כמו שמרגישה עם עצמי בעיקר. יחד עם זאת לעיתים נקלעת לסביבת אנשים עימם נמצאת במצב של ``הישרדות`` קרי בעת מפגש עם אנשים חדשים - כאשר נמצאת במצב בו ``נדרשת להוכיח את הקבלות שלי`` (כעצמאית), כאשר צריכה לרתום מערכת שלמה להשגת יעדים שייטיבו את מצב הכלל. כאשר ניצבת מול אנשים מבוגרים ממני המרגישים מאויימים קמעה על ידי אפיקי ניהול אינטואיטיבי שבוחרת לעיתים וכד`. באותם מצבים נמנעת באופן חד שמשעי - ולצערי אף לא מודע - מהפגנת הפגיעות. לקח לי זמן להבין שבגין כך אנשים חשים מאויימים בסביבתי כי כשלא משדרת את ה``פגיעות`` אנשים קולטים רק את החלקים העוצמתיים יותר ונרתעים, שכן מכירים בחולשות שלהם לעומת מה שמציגה כלפי חוץ. לקח לי גם זמן להבין שאנו כעם לא יודעים להפגין את הפגיעות הזו ולכן גם ``מושכים אש`` משאר אומות העולם. (מתנצלת באם נשמע קצת כוללני ושטחי, אך בעת שנוברים ברעיון מגלים עוד פאזות רבות ומענינות...). יש לנו את כל הסיבות להיות ``שם``(בפאזאת ההשרדות), מצב המלחמה התמידי שלנו, הצורך להצטדק (שנובע מעצם הפגנת הכח ``חזקים מול חלשים``), השואה, והתנאים עימם הורינו נאלצו להתמודד וזה מה שראינו בבית. הכל נכון! אבל להיות שם משמעו להיות צודקים ולא חכמים! עדיין נמצאת בתהליך של לנסות ולתקן את הפגם הזה באופיי, למזלי נתברכתי בידי ההוא שם למעלה בחברים מדהימים. אנשים נפלאים אשר כל אחד מהם מהווה עבורי מלאך טוב ומיטיב בחיי (ודואגת לומר להם את זה בכל הזדמנות אפשרית)בעזרת אותם אנשים הבנתי מספר דברים חשובים על עצמי כאדם, ראשית (מבלי לערב כעס או רגשות אשם בתהליך) המודל של הורי אינו נכון עבורי, וכי עלי להיות מודעת מתי עושה בו שימוש לא מודע וכאשר עושה כן, עוצרת ומתקנת בה בעת. כנ``ל לגבי הסביבה בה גדלתי, מעבר לכך מנסה לזהות מכנים משותפים ב``נפילות שלי`` ואט אט אוספת קצות חוטים עד שמגיעה לשורש הבעיה ואז מתקנת. אחת הדרכים הנפלאות שלמדתי בתוך תהליך זה הוא לא לפחד ללמד את הידע שלי -להעביר אותו הלאה. הפלא ופלא ככל שעשיתי כך 3 דברים מיוחדים קרו: (1)אנשים החלו להרגיש טוב יותר ולהפתח לרעיונות מהפכניים שמציגה ויתרה מזאת אפשר תיקשורת בגובהה עיניים עם כולם! (לעיתים קרובות למדתי ושיניתי דברים בעקבות הערות של אחרים וזה אפשר לשכלל את כל הסיסטמה כולה) (2) כמעט כל הסברי ``הלמה לא`` (שלעניות דעתי מגיעים מתוך התגוננות) השתנו ל``למה כן`` (3) עצמאים סבורים שאם יקנו (יחשפו) את הידע שלהם לא יהיה בהם צורך והחיוניות שלהם תפגם, אז ממש לא - ההפך! את השיעור הזה מנסה לקחת לתוך כל הרובדים בחיי. לתוך הזוגיות, הקריירה, עם ילדים והזולת בכלל. לא תמיד מצליחה אך כאשר עושה כן התחושה מפליאה ומדהימה. התגובות מפתיעות לאורך כל התהליך שכן יוצאת מתוך נקודת הנחה שהשינוי והתהליך הוא שלי ולא מנסה לשנות את זולתי אלא רק להיטיב את עולמי הקט בלבד. וחייבת לציין שהכל מסביב משתנה לטובה (הפוך על הפוך - ראשר מרפה מהשליטה מתוך טוב... היא חוזרת אלי מתוך טוב עוד יותר). חשוב לדעת ולהבין שלא תמיד רק טוב, כי עדיין נמצאת בתהליך למידה, והמשמעות היא שעדיין נפגעת אך מנסה ללמוד את כל מה שיכולה מתוך פגיעות אלו. יש לי כיום יותר שאלות מאשר תשובות (והגדולה שבהן מדוע מלחתכילה נכנסת לסיטואציות קשות עבורי כמו מצבי השרדות וכד`) אך למעשה השאלות הן אלו שבונות לי את כלי המודעות ואת היכולת לקבל את התשובות ולהפוך את חיי שלי ושל אלא שאוהבת לטובים יותר (במידה והם מעונינים). גבירותי הנכבדות יתכן שרובכן ככולכן כבר שם ומיישמות - את מה שאני רק לומדת היום - ואם כך אז הינכן נושאות את דגל הבשורה והשינוי (לפחות בעיני) אך אם נגעתי בלב אחד, הצדקתי את קיומי היום כאדם וכאישה כאחד. מאחלת לכולכן בריאות אושר וטוב ומטוב!