hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
קודם כל, ברור שזה לא נקרא "בטלן" אם אני לומד 
זה דבר ראשון. ואני אגיד לכם עוד משהו. חשבתי על זה הרבה, ועלה לי רעיון מעניין. מה אם, גם אנשים שלא עובדים, ולא רק לא עובדים אלא גם לא לומדים (כי לא לעבוד אבל ללמוד זה לא נקרא בטלן), מה אם, אנשים כאלו, הם גם כן סוג של "עובדים", בעצם צרכנותם, אם הם רק מספיק צורכים?
כי כאילו, מה אני אומר? כלכלה לא מורכבת רק מיצירת ערך. כלכלה היא מעגל המורכב מיצירת ערך, בזבוז ערך וקבלת ערך. מה אם, צרכנים שאינם עובדים ואינם לומדים, הם לא בטלנים, כי העבודה שלהם היא "צרכנים"? והעבודה שלהם היא לצרוך? מה, זאת לא סוג של תרומה לכלכלה ולמשק? כי זאת כן. כספם של הצרכנים גם כן מניע את הכלכלה, מפרנס אנשים, יוצר צמיחה וכדומה'.
זה בוודאות נכון. השאלה היא האם אפשר להגיד שלצרוך זאת עבודה, וצרכנות זאת עבודה. זה מה שאני עוד לא סגור עליו. אם כן, אז אני לא רק לא בטלן כי אני "למדן", מה שיוצר ויוצק עוד ועוד ערך אל תוכי ומגדיל את ההון האנושי הגלום בי, מה שיאפשר לי בשלב מאוחר יותר להיות עובד יותר ויותר מוצלח התורם יותר ויותר ערך לכאשר אעבוד לבסוף, אלא מה אם נוסף על זה, אני גם לא בטלן כי אני צרכן?
לא נעים לי להגיד, מה גם שזה נוגד את כל האופי שלי ואני הכי לא בן-אדם כזה, אבל לאחר שהמומחה לקנונית הסדר העולמי אמר לי "צא לעבוד" ו"בטלן", בנוכחות עדים וכאשר אני מוכר בשמי נוסף על הכול, אז בעיקרון, אז ככה: כל חודש אני מקבל ומבזבז דמי כיס בסך 3,000 שקל מההורים. הכסף הזה מפרנס חנויות, מסעדות, קניונים, נהגי מוניות, ועוד. הכסף הזה משלם חשבונות משכנתא, חשמל, מים, גז וארנונה של אנשים. הכסף הזה שם לחם על השולחן שלהם. מה? זה לא משהו? מה, אני לא תורם את חלקי? מה, אני לא תורם לכלכלה?
בוודאות כן, ואני עושה זאת כמעט באותו סדר הגודל של הערך שיוצרים, ולכן מקבלים בחזרה בתור משכורת, לשם ההשוואה, סטודנטים שבהיותם סטודנטים, עובדים בחצי משרה, מי מבניהם שעובד. כי כאילו...כמה שכר מקבל מי שעובד בשכר מינימום בחצי משרה? 3,500, נכון? משהו כזה? וכמה אני מוציא בחודש? 3,000 שקל בדמי כיס? שזה כמעט אותו הדבר? אז מה המומחה רוצה ממני? איזה שטויות הוא מדבר.
התרומה הכפולה שלי לחברה, למדינה ולמשק, בהיותי סטודנט האוגר בתוכו הון אנושי לקראת חיים יצרניים יותר משל הרוב, ובצרכנותי כמעט באותם הסכומים של הערך שיוצרים, ולכן מקבלים בתור שכר, סטודנטים העובדים בחצי משרה, היא עובדה בלתי ניתנת לערעור. השאלה האמיתית היחידה, היא שאלה של סמנטיקה. השאלה האמיתית היחידה, היא האם אני לא מובטל רק בזכות תרומתי בהיותי סטודנט, כי להיות סטודנט זה משהו שעולה בחשיבותו כמעט עד לכדי לעבוד, או שאני יכול שלא להיחשב למובטל גם בזכות תרומתי בהיותי צרכן, כי אני צורך משמעותית וצורך באלפים רק עם הדמי כיס, לא כולל מה שההורים מוציאים עליי, ואז אולי גם הצרכנות, ביכולתנו לקרוא לה סוג של עבודה, ואז העבודה שלי היא סטודנט, וצרכן. ואז, אני לא רק לא בטלן כי אני סטודנט, אלא גם כי אני צרכן, ואז המומחה טעה לא פעם, אלא פעמיים. מה דעתכם? יש מצב?
שוב פעם, התרומה שלי היא הן כפולה והן משמעותית ובלתי מבוטלת לא משנה איך נסתכל על זה או נהפוך את זה. אני רק תוהה באשר לסמנטיקה של הדברים
זה דבר ראשון. ואני אגיד לכם עוד משהו. חשבתי על זה הרבה, ועלה לי רעיון מעניין. מה אם, גם אנשים שלא עובדים, ולא רק לא עובדים אלא גם לא לומדים (כי לא לעבוד אבל ללמוד זה לא נקרא בטלן), מה אם, אנשים כאלו, הם גם כן סוג של "עובדים", בעצם צרכנותם, אם הם רק מספיק צורכים?
כי כאילו, מה אני אומר? כלכלה לא מורכבת רק מיצירת ערך. כלכלה היא מעגל המורכב מיצירת ערך, בזבוז ערך וקבלת ערך. מה אם, צרכנים שאינם עובדים ואינם לומדים, הם לא בטלנים, כי העבודה שלהם היא "צרכנים"? והעבודה שלהם היא לצרוך? מה, זאת לא סוג של תרומה לכלכלה ולמשק? כי זאת כן. כספם של הצרכנים גם כן מניע את הכלכלה, מפרנס אנשים, יוצר צמיחה וכדומה'.
זה בוודאות נכון. השאלה היא האם אפשר להגיד שלצרוך זאת עבודה, וצרכנות זאת עבודה. זה מה שאני עוד לא סגור עליו. אם כן, אז אני לא רק לא בטלן כי אני "למדן", מה שיוצר ויוצק עוד ועוד ערך אל תוכי ומגדיל את ההון האנושי הגלום בי, מה שיאפשר לי בשלב מאוחר יותר להיות עובד יותר ויותר מוצלח התורם יותר ויותר ערך לכאשר אעבוד לבסוף, אלא מה אם נוסף על זה, אני גם לא בטלן כי אני צרכן?
לא נעים לי להגיד, מה גם שזה נוגד את כל האופי שלי ואני הכי לא בן-אדם כזה, אבל לאחר שהמומחה לקנונית הסדר העולמי אמר לי "צא לעבוד" ו"בטלן", בנוכחות עדים וכאשר אני מוכר בשמי נוסף על הכול, אז בעיקרון, אז ככה: כל חודש אני מקבל ומבזבז דמי כיס בסך 3,000 שקל מההורים. הכסף הזה מפרנס חנויות, מסעדות, קניונים, נהגי מוניות, ועוד. הכסף הזה משלם חשבונות משכנתא, חשמל, מים, גז וארנונה של אנשים. הכסף הזה שם לחם על השולחן שלהם. מה? זה לא משהו? מה, אני לא תורם את חלקי? מה, אני לא תורם לכלכלה?
בוודאות כן, ואני עושה זאת כמעט באותו סדר הגודל של הערך שיוצרים, ולכן מקבלים בחזרה בתור משכורת, לשם ההשוואה, סטודנטים שבהיותם סטודנטים, עובדים בחצי משרה, מי מבניהם שעובד. כי כאילו...כמה שכר מקבל מי שעובד בשכר מינימום בחצי משרה? 3,500, נכון? משהו כזה? וכמה אני מוציא בחודש? 3,000 שקל בדמי כיס? שזה כמעט אותו הדבר? אז מה המומחה רוצה ממני? איזה שטויות הוא מדבר.
התרומה הכפולה שלי לחברה, למדינה ולמשק, בהיותי סטודנט האוגר בתוכו הון אנושי לקראת חיים יצרניים יותר משל הרוב, ובצרכנותי כמעט באותם הסכומים של הערך שיוצרים, ולכן מקבלים בתור שכר, סטודנטים העובדים בחצי משרה, היא עובדה בלתי ניתנת לערעור. השאלה האמיתית היחידה, היא שאלה של סמנטיקה. השאלה האמיתית היחידה, היא האם אני לא מובטל רק בזכות תרומתי בהיותי סטודנט, כי להיות סטודנט זה משהו שעולה בחשיבותו כמעט עד לכדי לעבוד, או שאני יכול שלא להיחשב למובטל גם בזכות תרומתי בהיותי צרכן, כי אני צורך משמעותית וצורך באלפים רק עם הדמי כיס, לא כולל מה שההורים מוציאים עליי, ואז אולי גם הצרכנות, ביכולתנו לקרוא לה סוג של עבודה, ואז העבודה שלי היא סטודנט, וצרכן. ואז, אני לא רק לא בטלן כי אני סטודנט, אלא גם כי אני צרכן, ואז המומחה טעה לא פעם, אלא פעמיים. מה דעתכם? יש מצב?
שוב פעם, התרומה שלי היא הן כפולה והן משמעותית ובלתי מבוטלת לא משנה איך נסתכל על זה או נהפוך את זה. אני רק תוהה באשר לסמנטיקה של הדברים
