להסבר המטאפיזי
ידוע שלאדם יש אור רמ"ח ,
והמרחק של המקום והזמן מאותו אדם ראשון הוא מרחק השס"ה ,
ומהסביבה יש מאור של ברזל ,
לאנש ממוצע במציאות יש את אור הרמ"ח בכמות כמו שלוש טיפות בלב , ושאר הגוף הוא מאורות שס"ה וברזל .
ועל בסיס זה , כל עוד ההגיון נמצא באורות שס"ה וברזל , הוא תמיד מפספס (מנע בנך מההגיון)
לעומת זאת אפשר לנסות לבנות הגיון או להתחבר אליו ע"י העלאת האור של הרמ"ח מהלב לראש ואז ליישב את הדעת ,
ואז ההגיון יהיה בול , אחרת ההגיון כל הזמן תפוס במרחב כלשהוא ותמיד יפספס את הזולת .
וכן ההפך אם רק נלך עם תובנת הלב , וננסה להיצמד לאור הרמ"ח שבלב , יהיה לנו בעיות של מיקוד ודיוק שיבוא כבילבול רגשי
ואי יציבות נפשית ונתחבר להכל רק שום דבר לא יהיה זה , ורק לפרקים ברגעי חיבור נחווה את זה .
אז צריך קצת מכל דבר ברמה הזו של הדברים אותו שביל זהב מפורסם , ולדייק קצת מהמוח וקצת מהלב ,
ולפתח מוח של הלב , עד שמגיע לחיבורים של מוח לב זה לאור הרמ"ח במוח .
ואז נזכה ...
עד אז ...הרבה סולבנות ואהבת חינם בדרך האישית המתפתחת .
דוד