המוזה ששגורה בחיי...

אורמור

New member
המוזה ששגורה בחיי...

ללא התראה היא נוחתת שורה כשעולה בה רצון עיתים אופפת כמו רוח עיתים חומדת לצון לפעמים כמו דבש ותפוח פעמים כלענה שפלת רוח קושרת קישורים שוזרת מילים אורגת מרקמי הגיגים קולעת צמות של שירים כשאני לרום נוסקת עוד אזי המוזה צבועה בוורוד.. כשצוללת לתחתית הבור אזי גווניה..שחור.. לפעמים בין לבין.. יש לבן ואפור.. אך תמיד תבורך כשתנחת כי צובעת חיי..לו במעט המוזה הזאת ששזורה בחיי ששגורה בי משחר נעורי.. *********************** אור
 

mna

New member
נהדרת H-)

כותבת לה כאן, אישה אחת, גברת. שלה יש פשוט, כתיבה נהדרת. כשנחה המוזה, הנייר מתמלא, וביום כזה, כל הפורום הנאה מלא, מכתיבה ענוגה, רגשית ומעניינת, של אישה חביבה, שבחרוזים, ידיה נותנת.
 
משתתף בצערך.........

יש חומרים ,יש מעוררים המוזה מצוידדת בכל הכלים, ויושבת המשוררת ומחרזת, על הצג מעלה ופתאם מעכלת, שלפני מחשב מקוקל יושבת, ונלקחה מלפני המוזה זאת הבמה, והנה היום רק קול הדממה... היי מתוקה,תקני למחשב אנטיביוטיקה ושימותו כל הוירוסים משביתי יצירתך!
 

אורמור

New member
אל יגון אל צער..

הוירוסים הארורים..לא חונקים את המוזה.. היא שורה כששורה..ושוב כשהמחשב שובת אני מגלה ש...כן יש חיים מחוץ לצג..וחוזרת אליהם.. אך כשהוירוס נקטל..הו`פס נשאבת לכאן.. הו אלוהים תן פרופורציות.. אפילו הכרית לא הכירה אותי אמש כשנחתתי עליה בחצות.. איזו חוויה ראשונית לישון כמו בן אנוש ולא להסתפק בשלוש ארבע שעות.. נו עם או בלי וירוסים..שנהייה בריאים.. שבת שלום אור
 
למעלה