המדריך לאנוס...

המדריך לאנוס...

ונכון יותר: עצות קטנות וחשובות... אם חשבת על מקומך בעולם (החרדי) בו אתה נמצא; אם החל בתוכך תהליך של חקירה אישית על המבנה של החרדיות; אם תבערה פנימית שלא מקבלת את הכפייה החברתית הכול-כך לוחצת בוערת בתוכך; אם ספיקות על קיומו של אלוהים משגיח השגחה פרטית מתחילות להתרוצץ במוחך; אם התורה לא נראית לך אלוהית, ומגוחך בעיניך שחכמים היו חפים מטעויות – ככל הנראה לא תוכל להיפטר מזה לעולם. אתה תלמד, תחקור, תקרא תגר ומרבית הסיכויים שהתשובות שרבניך וחבריך יתנו לך לא ישביע את רצונך, וככל שתכיר את העולם המערבי וערכיו כך יגדל הפער בינך לבין העולם בו אתה נמצא עתה. במילים אחרות, אתה מתחיל תהליך שנכנה אותו "אניסות". שלא תהיה לך טעות, זהו תהליך קשה, בלתי נמנע, שעל רבים משלביו לא תהיה לך שליטה. אתה עומד לעבור דרך רבת מהמורות, מלאת חתחתים, ובהתאם להחלטתך בסופה של הדרך תמצא את עצמך משנה את מעמדך האישי, שינוי מרחיק לכת ומהפכני. אם אתה בתחילת הדרך, כל הדרכה שתקבל עכשיו יכולה לסייע לך. זוהי מטרתו של מסמך זה, לשתף אותך ברכיבים מרכזיים של תהליך האניסות, ובנקודות חשובות שהמחשבה עליהן יכולה להפחית מהקשיים ולסייע להגיע להחלטה הכי נכונה מבחינתך. שיהיה בקלות ובהצלחה!
 
אתה נורמלי!

אחת התחושות הנפוצות בקרב "אנוסים", בשלבים הראשונים של המסע, היא התחושה: "אני לא נורמלי", "יש לי בעיה", וכדו'. זו תחושה שרבים מתקשים להשתחרר ממנה גם בעבור ימים רבים. יש סיבות מספר להיווצרות תחושה זו. בחברה בה נולדנו, ובה מרביתנו עודם נמצאים ב"הימצאות" מסוג כזה או אחר, קשה לקבל את השונה. בכל תחום. סטריאוטיפיות היא תכונה בסיסית בחברה החרדית. כל אחד מתויג בתווית. ספרדים, חוזרים בתשובה, גרושים, יתומים והרשימה ארוכה. כל מי שהוא לא "מיין-סטרים", שהוא זר ולו קמעה, מיד נחתם בחותמת, וכל מעשה שלו יתפרש מיד בהתאם לחותמת בה נחתם. באותו אופן, רק עצום הרבה יותר, נחתמים האנשים שמעיזים להטיל דופי בחברה ובאמונה החרדים אליה נולדו בעל כורחם. הם נחשבים חולי-נפש, אנטיפטיים, בעלי בעיות אישיותיות ומשפחתיות, סתם בעלי תאווה, נחותים, "ריקים" (פוסטעס") וכדו'. כל אחד שגדל בחברה החרדית נחשף במודע ושלא במודע ל"החתמה" וה"הכתמה" הזו, וזה משפיע עליו. זה די טבעי, אם כן, שכשאתה מוצא את עצמך - לא תמיד ברצונך - מטיל דופי בחברה החרדית, מערער על חלק מחוקי התורה, דוחה בשאט נפש את חוקי החברה החרדית – מתעורר בך החשש שמא אתה חולה נפש, שמא יש לך בעיות אישיותיות, שמא אתה רק מחפש תשומת לב ("צומי") או סיפוק תאוות, אולי אתה סתם אדם שכל הווייתו היא "איפכא מסתברא". הסר חשש ודאגה מליבך. לא רק שככל הנראה אין לך שום בעיה, הרי להיפך, אתה אדם מאוד בריא. היכולות לחשוב ולהרהר, להטיל דופי, לעורר ביקורת – הן יכולות חשובות מאוד; ואם אתה מכיל אותן עליך לדעת שאתה נורמלי בהחלט, שיש לתכונות הללו יכולת לקדם אותך היטב בחיים המודרניים. אתה בסדר גמור! תהיה מודע לעובדה שאתה נמצא בחברה מצוינת. כמוך – רבים רבים בתוך העולם החרדי הם אנוסים, דה יורה או דה פקטו. לי אישית מוכרים אנשים שהם תלמידי חכמים גדולים, מצוינים בכל מידה נכונה, מוערכים ונחשבים – שהם אנוסים של ממש. ומספרם גדול ממה שאני יודע. נכון, הרבה פעמים דווקא זעזוע – משפחתי או אישי – הם שמעוררים את האדם לחשוב, אבל גם אם זה מה שהניע אותך לערער על העולם בו נולדת, זה בסדר גמור. זה הדבר הכי טבעי. זכור – אתה אדם, אתה אנושי. יש לך מעלות ויש לך חסרונות. זו לא בושה, זה כל היופי של האנושיות! בחברה בה אתה נמצא כעת אנשים רבים אינם מסוגלים להודות בחסרונות, יש מלחמת הסתרה (מפחד השידוכים וכיו"ב), הכול צריך להיות מושלם, ולא ייתכן שקיימים חסרונות. מסיבה זו, לדוגמה, הליכה לפסיכולוג היא תופעה בבחינת "בל יראה ובל ימצא". מי שהולך לפסיכולוג נחשב כחולה, ומדוע? כי לא ייתכן שיש לו לחרדי חולשות. החש בראשו – יעסוק בתורה! בעולם המודרני מכירים הרבה יותר בעובדה שאנו רק בני אדם. לכולנו חולשות, ומצבים קשים ומתסכלים יכולים לפגוע בתחושותינו ובהרגשתנו. וזה מוביל לנקודה הבאה:
 
אל תהסס לפנות לפסיכולוג

הנפש היא, כך מסתבר, דבר עדין מאוד. תופעות כמו בדידות, טלטלות עזות, חוסר ביטחון עצמי, הסתרה וכדו' – עלולים להשפיע עליה בצורה חזקה ושלילית. מפגש עם פסיכולוג תורם, כך מעידים מרבית האנשים שמקיימים אותו. הוא תורם לתחושה של ביטחון עצמי, ושל השלמה והבנה עצמית. זה משחרר! כל הדברים שאתה נוטה לדחוק ולהעמיס במחסן של הלב, עד שהלה עומד להתפקע, משתחררים בין ארבעת כתלי חדרו של הפסיכולוג, והשחרור הזה חשוב מאוד. זה מסייע לחשוב באופן יותר בהיר על מצבך, להחליט החלטות, לצעוד צעדים, לקחת את גורלך בידיך. יש לזה גם אפקט מרגיע מאוד, וחשוב שתהיה רגוע. בעת לחץ, האדם עלול לנקוט בהתנהגות שגויה! אם אתה מתפרנס היטב, לך על זה. סביר להניח, שאם אתה רווק, היכולת שלך ללכת לפסיכולוג רחוקה מהיות ברת מימוש; אבל לך, לרווק, מיועד כלל הזהב הבא:
 

pokeret

New member
ולעולם אל תלך בשלב כזה

לאיש מקצוע חרדי, לא מאכער וגם לא בעל תארים אוניברסיטאים. עדיף גם לא דתי.
 
אל תתחתן!

כל עוד לא גיבשת השקפת עולם, כל עוד לא החלטת החלטות וביצעת אותן – אסור לך להתחתן. זה לא מוסרי וגם לא כדאי. הרבה מהאנוסים מעידים, שכשהם נישאו, תהליך החקירה והביקורת החל כבר בקרבם, אך בגלל חוסר מודעות, בעקבות הנאיביות שבמחשבה שהם יצליחו להיפטר מ"החיידק החושב" ולחזור להיות "יראי שמים" ומפני החשש והפחד ואי הבהירות – הם נישאו, וסיבכו לעצמם את החיים בצורה אקספוננציאלית. אל תחשוב שנישואין יפתרו את "בעיותיך" האמוניות והאידיאולוגיות. זו טעות מרה, לפחות ביחס למרבית המקרים. לא רק שאתה גורם עוול לאישה שנישאת אתך וסבורה שהיא נישאת עם אדם בעל ערכים כשלה, צריך להיות ברור לך שאתה גורם עוול לעצמך. צריך כוחות נפש אדירים בכדי להצליח לחיות בהסתרה; וזה הרי תנאי בסיסי, במרבית המקרים, להמשך קשר הנישואין עם אישה חרדית: שגם אתה, האיש, יהיה חרדי! ואם אינך חושש להתגרש, מדוע זה תינשא מלכתחילה?! שלא לדבר על בעיית הילדים – הן הפיננסית והן הערכית. בקיצור, אל תתחתן לפני שאתה יודע היטב היטב היכן אתה נמצא. זכור, קל יותר להיות חופשי כרווק, מאשר להתחיל תהליך של חירות מעולם הנישואין. ולנשואים שבינינו, הנמצאים בהסתרה חד צדדית:
 
•כבד את בת זוגך, והשתדל להקל עליה!

אם נדמה לך שבת זוגך אינה שמה לב לתהליכים שמטלטלים את נפשך, אינך אלא טועה. בוודאי שהיא מבחינה בכך. ייתכן אפילו, שזוהי הסיבה לכך שלפתע היא הפכה ל"משגיח" קטן שדואג שתלך לבית הכנסת, לברך ברכת המזון וכדו'. הטעות הכי קשה תהיה, להתפרץ עליה. היא אינה אשמה בכך שאתה עובר תהליך לגיטימי של נטילת גורלך בידיך אתה. אם אתה יכול ואינך חושש לשתף אותה במה שעובר עליך זה הדבר המבורך והנכון ביותר שעליך לעשות בשלב זה. לשתף אותה, ולנסות להגיע להבנות באשר להמשך חיים משותפים (כמובן, במידה שאתה מעוניין בכך). מן הסתם, שניכם תאלצו לוויתורים בשלב זה. אל תהיה עקשן! תדע גם לוותר, במידה שהיא נכונה לעשות זאת. מי יודע, אולי תצליח לשכנע אותה? מסתובבים זוגות שנישאו כחרדים, שכלפי חוץ נראים עדיין חרדים, ולמרות זאת הם אינם אלא חופשיים...! אם אינך יכול לשתף את אשתך (ומרבית הסיכויים שזה יהיה מצבך), אתה חייב להתייחס אליה בעדינות, להבין את מצבה (כאמור, היא בוודאי שמה לב שמשהו קורה לך, ובצדק היא נמלאת חשש ופחד). תן יד בבית יותר מרגילותך, תביע את אהבתך אליה וכדו'. זה יכול להועיל לך בהמשך, כשתאזור אומץ להיחשף בפניה. ככל שהקומוניקציה בניכם תהיה טובה ובריאה, היא תהיה מסוגלת יותר ויותר לקבל אותך כמו שאתה (בהסתייגויות הגיוניות). התכונן היטב למצב בו תיחשף במפתיע, בטרם הכנה מדוקדקת מראש. החשוב ביותר הוא לא להיות עמוס וטעון נפשית במידה כזאת שהוויכוח שיתעורר יגלוש למקומות שאינך רוצה שיגלוש אליהם. אתה יכול, למשל, להעביר לאשתך בעדינות מסרים מרמזים על דבר מצבך, תוך התחשבות ברגשותיה ובמצבה ובחששותיה. בכל מקרה, אל תהיה פזיז. הפזיזות – מהשטן. במקרה שכבר החלטת להתגרש:
 
הכן את עצמך ליום פקודה

חסוך כסף, החל בלימודים למקצוע מודרני מכניס, למד כיצד מתנהלים תהליכי הגירושין במדינת ישראל. תהליך הגירושין הוא איננו טריוויאלי, ובקהילות מסוימות ימררו לך את חייך. אתה הרי תרצה לעמוד בקשר עם ילדיך, ועליך להיכנס לתהליך הזה מוכן היטב היטב. יש מספיק אנשים טובים שיכולים לעזור לך בסוגיה זו, ועצותיהם – שוות יותר מפנינים ויהלומים.
 
היכנס לפורום "חרדים בעל כורחם"...

ובלי כל קשר להחלטותיך, אתה ככל הנראה חש בדידות איומה. למי יכול אתה להשיח את כל אשר על ליבך? מי יכול לסייע לך? לייעץ? להקשיב? לפני כמה חודשים קם הפורום החלוצי "חרדים בעל כורחם". משתתפים בו כבר כמה עשרות חרדים בעל כורחם, והיד עוד נטויה. הקבוצה התגבשת בו היא הטרוגנית לחלוטין, שכוללת את כל שכבות האוכלוסייה. אתה ללא ספק תמצא כאן ידידים, שעם הזמן יהפכו להיות ידידים לא רק וריטואלים. התרומה של הידידות בפורום היא ענקית בהרבה תחומים. טעם וראה כי טוב! הערה: מדובר במדריך ל"אנוס", ולא ל"אנוסה". הרבה דברים זהים ומשותפים ל"אנוס" ול"אנוסה", אך מן הסתם הרבה דברים גם לא. "אנוסה" שתרים את הכפפה ותתרום את הזויות שלה – תבורך.
 

עץ שתול

New member
וואו...קליעה למטרה

אתה הייטבת לבטות את התחושות הנכונות, את הקורה בבית, את ההשפעה על מעכרכת הנישואים, על הילדים, על ההוה והעתיד...הכדור מכאן והילך מושלך אל מי שכבר עבר את התהליך ויצא בשאלה, עדיף אם הוא היה נשוי קודם לכן ועבר תהליך של גירושין ומזונות וכל הכרוך בכל זה.
 

לחוד

New member
מעולה!

חבל שלא קראתי את המדריך לפני כמה שנים טובות.
 

mister xy

New member
../images/Emo45.gif כל הכבוד ! ../images/Emo45.gif

ואי אפשר בלי הערה קטנה: הסעיף האחרון ש- הכנס לפורום... צריך להיות השלב הראשון
 
תודה לכל המחמיאים, ובקשה

התאמצתי והשקעתי לטובת חברים פוטנציאלים נוספים, שאני מאמין שמסתתרים בהמוניהם מבעד לקפוטות והשביסים לצערי אני רק בן אדם, ואני בטוח שפספסתי המון, וגם במה שכבר נגעתי ניתן להוסיף כהנה וכהנה. אנא - תרמו בתגובותיכם מניסיונכם ומעצותיכם החכמות. תודה!
 

לחוד

New member
שתי הערות בנוגע לנשואים+

רק מי שיש לו ילדים יודע מה זאת אהבה לילדים ומה זה להיות קשור לילדים. זה הרי הרבה מעבר למשהו רציונלי. זאת תחושת שייכות שממלאת את כל הלב עד כדי דמעות. אילו כוחות עצומים האהבה הזאת נוסכת בקרבנו בכל מטלות החיים הכי קשות, כמה ביכולתה להשפיע עלינו – האנוסים – להישאר במקום שאנו שונאים עד מוות, ואפילו לעשות דברים שאנו סולדים מהם עד כדי בחילה. בשביל האהבה הזאת לילדינו מומלץ מאוד: 1. להשקיע מעל ומעבר לכוחות הרגילים בקשר שלנו עם הילדים. להעניק להם, לפנק אותם, להיות חבר טוב שלהם. זה יועיל לנו מאוד מאוד בהמשך. כך תהיה לנו עליהם השפעה בגיל הקריטי, כקונטרה להשפעת בן הזוג השני (וסליחה על המניפולציה); כך גם נוכל, אם וכאשר נבחר לצאת מהמסגרת המשפחתית, לשמור על קשר טוב ובריא איתם, גם אחר כך "משם". 2. דווקא בגלל האהבה והדאגה שלנו כלפיהם, אסור לנו להוסיף עוד נפשות מסכנות למעגל שלנו, ולכן אסור להביא עוד ילדים. לדעתי הבאת ילדים נוספים מעבר לקיימים/שבדרך היא קו פרשת המים שעליו אסור להתפשר, ושום משפחה לא התפרקה על ויכוח כזה.
 

mister xy

New member
רצוי להוסיף גם נושא של שמירת החשאיות

כי יש כאלו שקצת מזלזלים בזה... אבל אני לא בטוח שזה התחום שלך.
 
למעלה