גם לי יש קייס
ואני בכלל לא אתיופית. ואני גם חושבת שהמדינה מתדרדרת. שמעתם את השיר החדש של רוני?! לפעמים אני ממש מצטערת שאני מקשיבה למאה ושתיים אף אם. בכל אופן הקייס שלי ממש בעייתי, כי הוא מלא אמ פי שלושים. מה שקצת מצחיק אותי, זה שרוב תושבי המדינה ההזוייה בה אני נמצאת בכלל לא ידעו מה זה אמפישלוש. אבל אז הגיע הקריסמס, והעיר הפשוט התמלאה בפרסומות לאיי פוד (איי קיפוד?), ואז כל המושפעים האלה הלכו לקנו איי פוד, אני לא. יש לי כמה סיבות טובות: 1. הדיסקמן שלי שהוא גם אמפיפלייר עדיין עובד, ואני מאמינה שכל עוד משהו עובד לא צריך להחליף אותו. 2. אין לי כסף (אבל זאת לא סיבה אמיתית, כי כשאני באמת רוצה משהו אני משיגה אותו גם בלי שיהיה לי כסף, ככה זה שהבנקאי שלך מת עלייך ונותן לך סתם ככה מסגרת אשראי של 20 אלף. "קובי" אמרתי לו, "אתה מודע לזה שאני לא עובדת נכון?" "שששש.." הוא אמר לי, וצירף עט, יומן וחמישים ש"ח לפוקס) 3. עד שקיראטיב לא מוציאים זן כתום, אני לא הולכת להוציא כסף באופן כללי על אמפיפלייר, אני מודה שהירוק של אייפוד מאוד מפתה, אבל חיי הקצרים לימדו אותי שלא כל מה שנוצץ הוא זהב (זה בגלל ששמעתי יותר מידי לד זפלין כנראה) ולא כל הירוק הוא בריא. ועכשיו נעבור למשהו יותר רציני. איך יכול להיות ששרשור שלם משתרשר לו ואף אחד לא טורח להזכיר את שמי או להביע געגועים? אתם לא חוששים שאולי משהו קרה לי? תאמינו לי, לא חברים אתם.
