קשקוש בלבוש המקורי
New member
המאבק בישראל
כן ישובים, לא ישובים... הנה קטע, שנשלח אליי במייל, ככתבו וכלשונו. שורו, הביטו וראו!
כן ישובים, לא ישובים... הנה קטע, שנשלח אליי במייל, ככתבו וכלשונו. שורו, הביטו וראו!
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
המאבק בישראל
- פותח הנושא קשקוש בלבוש המקורי
- פורסם בתאריך
קשקוש בלבוש המקורי
New member
למה להתלהם ולמה לריב?
מן הידועות ומןם המפורסמות הן, שדעותנו חלוקות בנושאים רבים. עם לא אני סבור, שלא אחטא, אם אשער, שדעת רוב הגולשים כאן נוטה לצידי בעניין זה, ואף על פי כן אינני רואה סיבה, שלא לכבד את האחר מבלי לוותר עלך געותיי. ההודעה נכתבה בעקבות שרשור הודעות, שנפתח ע"י רעותי, בעניין העלייה למאחזים אתמול. כצפוי עמדתך ועמדת חברך dkey הייתה נגד והיא נשמעה היטב כאן בפורום בשם חופש הביטוי. אני הבאתי מספר עובדות, שהיו ידועות לי מזמן, אולם השולח עשה מעט סדר בדברים וסייע לי לקבצם בצורה מסודרת. עכשיו אליך. הבאת טענות מטענוןת שונות, שהנושא טעון וגייסת את כוח הרצון שלא להתעמת איתי על גיבוב השטויות. אני לפחות לא רואה בדבריך שטויות אלא דברים אחראים, שמקורם בתיזה שונה מזו שלי. עם זאת מן הראוי היה לקיים דיון לעניין. מותר לך לתקוף את עמדתי אבל תחילה עליך להתייחס לעובדות ולנסות להפריך אותן. אולי יימצא, שאני טועה, ואז לא אהסס מלהודות לך. בכל מקרה, שיהיה לך חג שמח (בתקווה, שאתה חוגג את החג, שנקבע לזכר יציאת מצרים...) ותמיד נוכל להישאר יריבים זה לזה אלא שבאופן אישי זו לא תהיה תהיה סיבה לשינוי הייחס שלי כלפיך ו... יודע מה? שכל היריבים שלי בחיים לא יהיו גרועים ממך... מסכים? רק שהמשיח לא יבוא בגלל זה...
מן הידועות ומןם המפורסמות הן, שדעותנו חלוקות בנושאים רבים. עם לא אני סבור, שלא אחטא, אם אשער, שדעת רוב הגולשים כאן נוטה לצידי בעניין זה, ואף על פי כן אינני רואה סיבה, שלא לכבד את האחר מבלי לוותר עלך געותיי. ההודעה נכתבה בעקבות שרשור הודעות, שנפתח ע"י רעותי, בעניין העלייה למאחזים אתמול. כצפוי עמדתך ועמדת חברך dkey הייתה נגד והיא נשמעה היטב כאן בפורום בשם חופש הביטוי. אני הבאתי מספר עובדות, שהיו ידועות לי מזמן, אולם השולח עשה מעט סדר בדברים וסייע לי לקבצם בצורה מסודרת. עכשיו אליך. הבאת טענות מטענוןת שונות, שהנושא טעון וגייסת את כוח הרצון שלא להתעמת איתי על גיבוב השטויות. אני לפחות לא רואה בדבריך שטויות אלא דברים אחראים, שמקורם בתיזה שונה מזו שלי. עם זאת מן הראוי היה לקיים דיון לעניין. מותר לך לתקוף את עמדתי אבל תחילה עליך להתייחס לעובדות ולנסות להפריך אותן. אולי יימצא, שאני טועה, ואז לא אהסס מלהודות לך. בכל מקרה, שיהיה לך חג שמח (בתקווה, שאתה חוגג את החג, שנקבע לזכר יציאת מצרים...) ותמיד נוכל להישאר יריבים זה לזה אלא שבאופן אישי זו לא תהיה תהיה סיבה לשינוי הייחס שלי כלפיך ו... יודע מה? שכל היריבים שלי בחיים לא יהיו גרועים ממך... מסכים? רק שהמשיח לא יבוא בגלל זה...
אני זוכר איך פעם הייתי מדקלם את הפרופוגנדה
הזאת. מדינת ישראל היא מדינה גזענית. פעם היו אומרים לי את זה ומיד היו רואים אותי עומד על שתי רגליים אחוריות. אבל היותי הומו וחיים בחו"ל הביאו אותי למסקנה שמדינת ישראל עשתה עבודה טובה בחינוך מופרך כי הייתי לה שגריר. אבל לאט לאט אתה מגלה את חוסר ההגיון ומתנקה. אויבנו אולי יותר גרועים (אם כי לא בטוח) אבל זה באמת לא מנחם ובודאי לא מצדיק. ירושלים היתה לאורך ההיסטוריה היהודית הקצרה (במקרה הטוב 3000 שנה) מעט מאוד זמן תחת ריבונות יהודית כך שהדת המופרכת הזאת באמת לא ממש צריכה את ירושלים או אבניה כדי להתקיים. אפשר לכתוב תילי תילים של דברים אבל אסכם בכך שמדהים ששלושת אלפים שנה עברו ודבר לא נלמד. מלחמות על שטח. מלחמות על שטויות. מלחמות מיותרות של דתות מופרכות. מצידי, שירושלים תוחרב על ידי פצצת אטום. אפילו את משפט שלמה היהודים לא יודעים לישם ביחס לירושלים.
הזאת. מדינת ישראל היא מדינה גזענית. פעם היו אומרים לי את זה ומיד היו רואים אותי עומד על שתי רגליים אחוריות. אבל היותי הומו וחיים בחו"ל הביאו אותי למסקנה שמדינת ישראל עשתה עבודה טובה בחינוך מופרך כי הייתי לה שגריר. אבל לאט לאט אתה מגלה את חוסר ההגיון ומתנקה. אויבנו אולי יותר גרועים (אם כי לא בטוח) אבל זה באמת לא מנחם ובודאי לא מצדיק. ירושלים היתה לאורך ההיסטוריה היהודית הקצרה (במקרה הטוב 3000 שנה) מעט מאוד זמן תחת ריבונות יהודית כך שהדת המופרכת הזאת באמת לא ממש צריכה את ירושלים או אבניה כדי להתקיים. אפשר לכתוב תילי תילים של דברים אבל אסכם בכך שמדהים ששלושת אלפים שנה עברו ודבר לא נלמד. מלחמות על שטח. מלחמות על שטויות. מלחמות מיותרות של דתות מופרכות. מצידי, שירושלים תוחרב על ידי פצצת אטום. אפילו את משפט שלמה היהודים לא יודעים לישם ביחס לירושלים.
קשקוש בלבוש המקורי
New member
גם אני זוכר
כיצד הערבים מפמפמים בכל פעם, כיצד להשמיד את מדינת ישראל עד היסוד (הל"ת). כבר שכחת מה אמר ערפאת זמן קצר לאחר הסכם אוסלו. הערבים אינם מעו8ניינים בשטחים. יש להם די והותר. רק אתמול עברתי במקרה ביישוב אבו-גוש בדרך לת"א (עקב פקק תנועה עצום בכביש מס' 1) וראיתי את המרחבים, שיש לערבים. דווקא ערביי אבו-גוש, שחיים באוטונומיה מוחלטת, כמעט אינם מוכרים לרשויות החוק והביטחון. חעיתים רחוקות עלול להתגלות ערבי מקומי, שיהיה מעורב בפח"ע. זה מוכיח מעל לכל ספק, שאין כאן בעיית שטחים (ומשום כך אתנגד בכל תוקף לנישולם של אלה מעל אדמתם). דווקא תחת שלטון ישראלי (שמאל או ימין) הם חיים באיכות טובה מאוד לעומת הפלשתינים, שחיים תחת שלטון המהומות של החמאס. בכל אנחנו אשמים ואנחנו גם אשמים בעליית החמאס לשלטון ובזה, שאין להם מה לאכול וכו'... אני סבור, שהגיע הזמן לסוף להלקאה העצמית. כל הערבים, שחיים תחתך שלטון ישראלי זוכים לייחס מאין כדוגמתו בשום מדינה בעולם. עכשיו לענייננו. אנחנו לא כבשנו שום שטח, שלא שלנו. גם כניסתנו ללבנון (הראשונה) הייתה על מנת לצאת משם בבוא העת אולם שר הביטחון שלך ברח משם באישון ליל עם "הזנב בין הרגליים" במקום לצאת בהסדר. כפי שקראת בהודעתי הקודמת, ירושלים הייתה שייכת מאז ומעולם לעם ישראל. במשך אלפי שנים התפללנו: "ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים". עד מלחמת ששת הימים זה היה בגדר חלום אולם באותה מלחמה, שאליה יצאנו מעטים מול רבים, ניצחנו באורח פלא ושיחררנו רבים מהמקומות, שנגזלו מאיתנו בכוחו הזרוע. חשוב לרגע, לו הייתי גוזל את ביתך ומנשל אותך משם, האם זה היה מקנה לי בעלות?! האם לא היית מפעיל את כל הכוחות האפשריים (צבא, משטרה וכו') כדי לתפוס אותי ולהעמיד אותי מול כיתת יורים? (קצת מוגזם אבל רק לצורך המטאפורה). אז על איזה "שטחים" אתה מדבר? האם השטח, שאתה יושב עליו אי שם במישור החוף איננו "שטח כבוש"?! הבעייה ההיא רק חוסר האמונה. אילו היינו מאמינים, שהארץ שייכת לנו באמת ובתמים, לא היינו מעלים על דל שפתינו את המלה "שטחים". ערביי השטחים יכלו לחיות מצוין תחת שלטון ישראלי אבל הם הוסטו ע"י מנהיגים קנאים קיצוניים ומכאן החלה השנאה הגדולה לנו. איך אמר המשורר? "הכותל! איזוב ועצבת; הכותל! עורת ודם. יש אנשים עם לב של אבן ויש אבנים עם לב אדם" (משירי מלחמת ששת הימים). הכותל! מקום, שאליו הגיעו הצנחנים לאחר פריצתם את שער האריות ובפגישתם הראשונה עמו בכו מרוב בהתרגשות, כפי שלא בכו כלל בראותם את חבריהם נופלים מתים לפניהם בקרבות. אי אפשר להסביר זאת בהיגיון. יש דברים, שהם הרבה מעבר לכך. כמובן אפשר להאריך ולהאריך אבל מטבע הדברים הזמן קצר ןהמלאכה מרובה ו... נחמה קטנה בכל זאת. החל מיום חמישי לא אצטרך עוד את סוכתי הדלה. אני עומד להחריבה בימים הקרובים ולהניח אותה אחר כבוד ב"בוידעם" עד לשנה הבאה. אבל ירושלים?! לא אניח לה לעולם! חג שמח!
כיצד הערבים מפמפמים בכל פעם, כיצד להשמיד את מדינת ישראל עד היסוד (הל"ת). כבר שכחת מה אמר ערפאת זמן קצר לאחר הסכם אוסלו. הערבים אינם מעו8ניינים בשטחים. יש להם די והותר. רק אתמול עברתי במקרה ביישוב אבו-גוש בדרך לת"א (עקב פקק תנועה עצום בכביש מס' 1) וראיתי את המרחבים, שיש לערבים. דווקא ערביי אבו-גוש, שחיים באוטונומיה מוחלטת, כמעט אינם מוכרים לרשויות החוק והביטחון. חעיתים רחוקות עלול להתגלות ערבי מקומי, שיהיה מעורב בפח"ע. זה מוכיח מעל לכל ספק, שאין כאן בעיית שטחים (ומשום כך אתנגד בכל תוקף לנישולם של אלה מעל אדמתם). דווקא תחת שלטון ישראלי (שמאל או ימין) הם חיים באיכות טובה מאוד לעומת הפלשתינים, שחיים תחת שלטון המהומות של החמאס. בכל אנחנו אשמים ואנחנו גם אשמים בעליית החמאס לשלטון ובזה, שאין להם מה לאכול וכו'... אני סבור, שהגיע הזמן לסוף להלקאה העצמית. כל הערבים, שחיים תחתך שלטון ישראלי זוכים לייחס מאין כדוגמתו בשום מדינה בעולם. עכשיו לענייננו. אנחנו לא כבשנו שום שטח, שלא שלנו. גם כניסתנו ללבנון (הראשונה) הייתה על מנת לצאת משם בבוא העת אולם שר הביטחון שלך ברח משם באישון ליל עם "הזנב בין הרגליים" במקום לצאת בהסדר. כפי שקראת בהודעתי הקודמת, ירושלים הייתה שייכת מאז ומעולם לעם ישראל. במשך אלפי שנים התפללנו: "ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים". עד מלחמת ששת הימים זה היה בגדר חלום אולם באותה מלחמה, שאליה יצאנו מעטים מול רבים, ניצחנו באורח פלא ושיחררנו רבים מהמקומות, שנגזלו מאיתנו בכוחו הזרוע. חשוב לרגע, לו הייתי גוזל את ביתך ומנשל אותך משם, האם זה היה מקנה לי בעלות?! האם לא היית מפעיל את כל הכוחות האפשריים (צבא, משטרה וכו') כדי לתפוס אותי ולהעמיד אותי מול כיתת יורים? (קצת מוגזם אבל רק לצורך המטאפורה). אז על איזה "שטחים" אתה מדבר? האם השטח, שאתה יושב עליו אי שם במישור החוף איננו "שטח כבוש"?! הבעייה ההיא רק חוסר האמונה. אילו היינו מאמינים, שהארץ שייכת לנו באמת ובתמים, לא היינו מעלים על דל שפתינו את המלה "שטחים". ערביי השטחים יכלו לחיות מצוין תחת שלטון ישראלי אבל הם הוסטו ע"י מנהיגים קנאים קיצוניים ומכאן החלה השנאה הגדולה לנו. איך אמר המשורר? "הכותל! איזוב ועצבת; הכותל! עורת ודם. יש אנשים עם לב של אבן ויש אבנים עם לב אדם" (משירי מלחמת ששת הימים). הכותל! מקום, שאליו הגיעו הצנחנים לאחר פריצתם את שער האריות ובפגישתם הראשונה עמו בכו מרוב בהתרגשות, כפי שלא בכו כלל בראותם את חבריהם נופלים מתים לפניהם בקרבות. אי אפשר להסביר זאת בהיגיון. יש דברים, שהם הרבה מעבר לכך. כמובן אפשר להאריך ולהאריך אבל מטבע הדברים הזמן קצר ןהמלאכה מרובה ו... נחמה קטנה בכל זאת. החל מיום חמישי לא אצטרך עוד את סוכתי הדלה. אני עומד להחריבה בימים הקרובים ולהניח אותה אחר כבוד ב"בוידעם" עד לשנה הבאה. אבל ירושלים?! לא אניח לה לעולם! חג שמח!
קשקוש בלבוש המקורי
New member
קראתי מעט
מן הפרק הארוך. אני זקוק למעט יותר זמן לקרוא בהרחבה ואולי אעשה זאת בקרוב. אני מסכים אתך בהחלט, שחנוך דאום הוא סופר מוכשר. הדברים שכתב אכן מעניינים. מסכים?! בוודא לא! גכפי שאני שומע ומאזין לך ולאחרים, הדומים לך, ומכבד את געותך למרות השוני הרב בינינו, אני מכבד' גם את חנוך דאום. עם זאת הייתי מבקש מזאבי'ק לנתח את אישיותו ע"פ הדברים. חוששני, שהכותב הוא אדם לא יציב. כל מה שאומר עליו הוא בגדר השערה אבל ראוי לבדיקה. אביו הרב יחזקאל דאום זצ"ל היה רב קהילה בחיספין, שברמת הגולן (אם אינני טועה), וכן גם רב הקואופרטיב "תנובה" עד לפטירתו. כריום משמש כרב "תנובה" הרב זאב ויטמן יבדל"א - תושה ההתנחלות אלון שבות, שבה התגורר שנים גם הכותב - חנוך דאום. חנוך דאום מוכר לי היטב כמי, שדרדר את עיתון "הצלופה" לשפל המדרגה בשל כתבותיו הנועזות, ובעידן העיתונים "בשבע" ו"מקור ראשון" חיזק את אלה באופן משמעותי, לאחר שקוראי עיתון "הצופה" (ואף אני בתוכם) נמנעו מלקרוא עיתון זה, שאמור היה לייצג את הציבור הדתי-לאומי. חנוך דאום ללא ספק קיבל חינוך לאמונה בבית. מה קרה בדרך? האם יתכן, שהפקפוק באמונה החל עוד לפני שנים רבות אולם במשך כל אותו זמן הוא חי בשקר, כאילו הוא חלק מהמיגזר? לפי דבריו נראה, שמדובר באדם בלתי יציב, שאין להביא ראייה מדבריו או ממעשיו, כיוון שמתיאורם עולה, שלא תמיד התנהג בהתאם לחוק המוסר. אז לידיעתך, dkey, מעולם לא הרגשתי נבגד על ידו. בהתנהגותו הנוכחית הוכיח, שכל כולו היה צביעות גדולה (כמו החזיר, שפורס טלפיו להראות, שהוא "כשר"...). בתחילה הוא רצה ללכת "בלי" ולהרגיש "עם". משזה לא ניתן לו, לא זו בלבד, שהסיר את כיפתו מעל ראשו, אלא גם כפר בכל התורה כולה. אולי ניתו לומר אחת מהשתיים: או, שהאמין תחילה בהבל הבלים (כדבריו), אבל רק כשהיה לו נוח פרק מעליו כל עול, או, שהאמין באמת ובתמים בתורה, אבל הייחס המנוכר מצד חבריו גרם לו להגיב בהתאם. באחד המשפטים שלו כתב: "אני לא עובד אצל הרבנים". משפט זהה עמד אף הוא בסתירה עצמית. גם אני לא עובד אצל הרבנים אבי אני עובד אצל הקב"ה (הוא משלם נפלא!). הרבנים הם9 אלו, שלמדו את תורתו באופן יסודי, והם אמורים לךהראות לי את הדרך הנכונה. נכון, שגם הרבנים לא יודעים הכל, ויש תחומים אפורים, שטרם נמצא להם פתרון בהלכה, אבל זאת איננה סיבה לזלזל בהם ובתורתם. בקיצור: אינני יודע, מה כואב לו (פרט לעובדה, שאולי הוא גרם לעצמו סבל מיותר בהתנהגותו), אבי גם אני לו הייתי במקומו הייתי חש כאב עצום בוויתורי על קהילה נהדרת, המוכרת לי היטב, שבה אנשים נפלאים מאין כמותם, הנכונים לעזור איש לרעהו על כל צרה, שלא תבוא, ולהמיר אותה בחיי חופש, שבהם כל אחד אדון לעצמו, אבל בשעת הצורך החברה תלחסר לו מאוד. מעבר לכל זה הייתי שמח לדעת את דעתו של זאבי'ק עליו לאור הדברים, שנכתבו. צא וראה: אנו בפתח חג שמחת תורה. בישיבת "מרכז הרב" מרגישים הטיטב בחסרונו של ראש הישיבה. עם זאת התורה צוותה עלינו לשמוח ולו היית מבקר בישיבה בחג היית זוכה לראות שמחה אמיתית, היוצאת מהלב, עד השעות הקטנות של הלילה. בניו ובנותיו של ראש הישיבה ישבו על הארץ "שבעה" מיד עם צאת החג ובישיבה - שמחה רבה רק בשל ציווי התורה. אפשר להבין זאת בהיגיון האנושי?! לא! התורה איננה מדברת אל ההיגיון או אל השכל, וכשהתורה מצווה לשמוח, אז שמחים. מי שלא ראה שמחת תורה בישיבת "מרכז הרב", ספק אם ראה שמחה מימיו. הייתי אוןרח בחתונות חילוניות (וגם בחגיגות "בר-מצווה") וראיתי שירים וריקודים אך רק שמחה לא הייתה שם. הייתי גם בחתונות ירושלמיות, שבהן לא נשמע קול כלי זמר (כמנהג ירושלים) אבל ראיתי שם שמחה אמיתית. אז אין פלא, שאינך מרגיש את הכאב שלו, כי מעולם לא עמדת במצבו. חג שמח!
מן הפרק הארוך. אני זקוק למעט יותר זמן לקרוא בהרחבה ואולי אעשה זאת בקרוב. אני מסכים אתך בהחלט, שחנוך דאום הוא סופר מוכשר. הדברים שכתב אכן מעניינים. מסכים?! בוודא לא! גכפי שאני שומע ומאזין לך ולאחרים, הדומים לך, ומכבד את געותך למרות השוני הרב בינינו, אני מכבד' גם את חנוך דאום. עם זאת הייתי מבקש מזאבי'ק לנתח את אישיותו ע"פ הדברים. חוששני, שהכותב הוא אדם לא יציב. כל מה שאומר עליו הוא בגדר השערה אבל ראוי לבדיקה. אביו הרב יחזקאל דאום זצ"ל היה רב קהילה בחיספין, שברמת הגולן (אם אינני טועה), וכן גם רב הקואופרטיב "תנובה" עד לפטירתו. כריום משמש כרב "תנובה" הרב זאב ויטמן יבדל"א - תושה ההתנחלות אלון שבות, שבה התגורר שנים גם הכותב - חנוך דאום. חנוך דאום מוכר לי היטב כמי, שדרדר את עיתון "הצלופה" לשפל המדרגה בשל כתבותיו הנועזות, ובעידן העיתונים "בשבע" ו"מקור ראשון" חיזק את אלה באופן משמעותי, לאחר שקוראי עיתון "הצופה" (ואף אני בתוכם) נמנעו מלקרוא עיתון זה, שאמור היה לייצג את הציבור הדתי-לאומי. חנוך דאום ללא ספק קיבל חינוך לאמונה בבית. מה קרה בדרך? האם יתכן, שהפקפוק באמונה החל עוד לפני שנים רבות אולם במשך כל אותו זמן הוא חי בשקר, כאילו הוא חלק מהמיגזר? לפי דבריו נראה, שמדובר באדם בלתי יציב, שאין להביא ראייה מדבריו או ממעשיו, כיוון שמתיאורם עולה, שלא תמיד התנהג בהתאם לחוק המוסר. אז לידיעתך, dkey, מעולם לא הרגשתי נבגד על ידו. בהתנהגותו הנוכחית הוכיח, שכל כולו היה צביעות גדולה (כמו החזיר, שפורס טלפיו להראות, שהוא "כשר"...). בתחילה הוא רצה ללכת "בלי" ולהרגיש "עם". משזה לא ניתן לו, לא זו בלבד, שהסיר את כיפתו מעל ראשו, אלא גם כפר בכל התורה כולה. אולי ניתו לומר אחת מהשתיים: או, שהאמין תחילה בהבל הבלים (כדבריו), אבל רק כשהיה לו נוח פרק מעליו כל עול, או, שהאמין באמת ובתמים בתורה, אבל הייחס המנוכר מצד חבריו גרם לו להגיב בהתאם. באחד המשפטים שלו כתב: "אני לא עובד אצל הרבנים". משפט זהה עמד אף הוא בסתירה עצמית. גם אני לא עובד אצל הרבנים אבי אני עובד אצל הקב"ה (הוא משלם נפלא!). הרבנים הם9 אלו, שלמדו את תורתו באופן יסודי, והם אמורים לךהראות לי את הדרך הנכונה. נכון, שגם הרבנים לא יודעים הכל, ויש תחומים אפורים, שטרם נמצא להם פתרון בהלכה, אבל זאת איננה סיבה לזלזל בהם ובתורתם. בקיצור: אינני יודע, מה כואב לו (פרט לעובדה, שאולי הוא גרם לעצמו סבל מיותר בהתנהגותו), אבי גם אני לו הייתי במקומו הייתי חש כאב עצום בוויתורי על קהילה נהדרת, המוכרת לי היטב, שבה אנשים נפלאים מאין כמותם, הנכונים לעזור איש לרעהו על כל צרה, שלא תבוא, ולהמיר אותה בחיי חופש, שבהם כל אחד אדון לעצמו, אבל בשעת הצורך החברה תלחסר לו מאוד. מעבר לכל זה הייתי שמח לדעת את דעתו של זאבי'ק עליו לאור הדברים, שנכתבו. צא וראה: אנו בפתח חג שמחת תורה. בישיבת "מרכז הרב" מרגישים הטיטב בחסרונו של ראש הישיבה. עם זאת התורה צוותה עלינו לשמוח ולו היית מבקר בישיבה בחג היית זוכה לראות שמחה אמיתית, היוצאת מהלב, עד השעות הקטנות של הלילה. בניו ובנותיו של ראש הישיבה ישבו על הארץ "שבעה" מיד עם צאת החג ובישיבה - שמחה רבה רק בשל ציווי התורה. אפשר להבין זאת בהיגיון האנושי?! לא! התורה איננה מדברת אל ההיגיון או אל השכל, וכשהתורה מצווה לשמוח, אז שמחים. מי שלא ראה שמחת תורה בישיבת "מרכז הרב", ספק אם ראה שמחה מימיו. הייתי אוןרח בחתונות חילוניות (וגם בחגיגות "בר-מצווה") וראיתי שירים וריקודים אך רק שמחה לא הייתה שם. הייתי גם בחתונות ירושלמיות, שבהן לא נשמע קול כלי זמר (כמנהג ירושלים) אבל ראיתי שם שמחה אמיתית. אז אין פלא, שאינך מרגיש את הכאב שלו, כי מעולם לא עמדת במצבו. חג שמח!
קשקוש בלבוש המקורי
New member
קראתי מעט
מן הפרק הארוך. אני זקוק למעט יותר זמן לקרוא בהרחבה ואולי אעשה זאת בקרוב. אני מסכים אתך בהחלט, שחנוך דאום הוא סופר מוכשר. הדברים שכתב אכן מעניינים. מסכים?! בוודא לא! גכפי שאני שומע ומאזין לך ולאחרים, הדומים לך, ומכבד את געותך למרות השוני הרב בינינו, אני מכבד' גם את חנוך דאום. עם זאת הייתי מבקש מזאבי'ק לנתח את אישיותו ע"פ הדברים. חוששני, שהכותב הוא אדם לא יציב. כל מה שאומר עליו הוא בגדר השערה אבל ראוי לבדיקה. אביו הרב יחזקאל דאום זצ"ל היה רב קהילה בחיספין, שברמת הגולן (אם אינני טועה), וכן גם רב הקואופרטיב "תנובה" עד לפטירתו. כריום משמש כרב "תנובה" הרב זאב ויטמן יבדל"א - תושה ההתנחלות אלון שבות, שבה התגורר שנים גם הכותב - חנוך דאום. חנוך דאום מוכר לי היטב כמי, שדרדר את עיתון "הצלופה" לשפל המדרגה בשל כתבותיו הנועזות, ובעידן העיתונים "בשבע" ו"מקור ראשון" חיזק את אלה באופן משמעותי, לאחר שקוראי עיתון "הצופה" (ואף אני בתוכם) נמנעו מלקרוא עיתון זה, שאמור היה לייצג את הציבור הדתי-לאומי. חנוך דאום ללא ספק קיבל חינוך לאמונה בבית. מה קרה בדרך? האם יתכן, שהפקפוק באמונה החל עוד לפני שנים רבות אולם במשך כל אותו זמן הוא חי בשקר, כאילו הוא חלק מהמיגזר? לפי דבריו נראה, שמדובר באדם בלתי יציב, שאין להביא ראייה מדבריו או ממעשיו, כיוון שמתיאורם עולה, שלא תמיד התנהג בהתאם לחוק המוסר. אז לידיעתך, dkey, מעולם לא הרגשתי נבגד על ידו. בהתנהגותו הנוכחית הוכיח, שכל כולו היה צביעות גדולה (כמו החזיר, שפורס טלפיו להראות, שהוא "כשר"...). בתחילה הוא רצה ללכת "בלי" ולהרגיש "עם". משזה לא ניתן לו, לא זו בלבד, שהסיר את כיפתו מעל ראשו, אלא גם כפר בכל התורה כולה. אולי ניתו לומר אחת מהשתיים: או, שהאמין תחילה בהבל הבלים (כדבריו), אבל רק כשהיה לו נוח פרק מעליו כל עול, או, שהאמין באמת ובתמים בתורה, אבל הייחס המנוכר מצד חבריו גרם לו להגיב בהתאם. באחד המשפטים שלו כתב: "אני לא עובד אצל הרבנים". משפט זהה עמד אף הוא בסתירה עצמית. גם אני לא עובד אצל הרבנים אבי אני עובד אצל הקב"ה (הוא משלם נפלא!). הרבנים הם9 אלו, שלמדו את תורתו באופן יסודי, והם אמורים לךהראות לי את הדרך הנכונה. נכון, שגם הרבנים לא יודעים הכל, ויש תחומים אפורים, שטרם נמצא להם פתרון בהלכה, אבל זאת איננה סיבה לזלזל בהם ובתורתם. בקיצור: אינני יודע, מה כואב לו (פרט לעובדה, שאולי הוא גרם לעצמו סבל מיותר בהתנהגותו), אבי גם אני לו הייתי במקומו הייתי חש כאב עצום בוויתורי על קהילה נהדרת, המוכרת לי היטב, שבה אנשים נפלאים מאין כמותם, הנכונים לעזור איש לרעהו על כל צרה, שלא תבוא, ולהמיר אותה בחיי חופש, שבהם כל אחד אדון לעצמו, אבל בשעת הצורך החברה תלחסר לו מאוד. מעבר לכל זה הייתי שמח לדעת את דעתו של זאבי'ק עליו לאור הדברים, שנכתבו. צא וראה: אנו בפתח חג שמחת תורה. בישיבת "מרכז הרב" מרגישים הטיטב בחסרונו של ראש הישיבה. עם זאת התורה צוותה עלינו לשמוח ולו היית מבקר בישיבה בחג היית זוכה לראות שמחה אמיתית, היוצאת מהלב, עד השעות הקטנות של הלילה. בניו ובנותיו של ראש הישיבה ישבו על הארץ "שבעה" מיד עם צאת החג ובישיבה - שמחה רבה רק בשל ציווי התורה. אפשר להבין זאת בהיגיון האנושי?! לא! התורה איננה מדברת אל ההיגיון או אל השכל, וכשהתורה מצווה לשמוח, אז שמחים. מי שלא ראה שמחת תורה בישיבת "מרכז הרב", ספק אם ראה שמחה מימיו. הייתי אוןרח בחתונות חילוניות (וגם בחגיגות "בר-מצווה") וראיתי שירים וריקודים אך רק שמחה לא הייתה שם. הייתי גם בחתונות ירושלמיות, שבהן לא נשמע קול כלי זמר (כמנהג ירושלים) אבל ראיתי שם שמחה אמיתית. אז אין פלא, שאינך מרגיש את הכאב שלו, כי מעולם לא עמדת במצבו. חג שמח!
מן הפרק הארוך. אני זקוק למעט יותר זמן לקרוא בהרחבה ואולי אעשה זאת בקרוב. אני מסכים אתך בהחלט, שחנוך דאום הוא סופר מוכשר. הדברים שכתב אכן מעניינים. מסכים?! בוודא לא! גכפי שאני שומע ומאזין לך ולאחרים, הדומים לך, ומכבד את געותך למרות השוני הרב בינינו, אני מכבד' גם את חנוך דאום. עם זאת הייתי מבקש מזאבי'ק לנתח את אישיותו ע"פ הדברים. חוששני, שהכותב הוא אדם לא יציב. כל מה שאומר עליו הוא בגדר השערה אבל ראוי לבדיקה. אביו הרב יחזקאל דאום זצ"ל היה רב קהילה בחיספין, שברמת הגולן (אם אינני טועה), וכן גם רב הקואופרטיב "תנובה" עד לפטירתו. כריום משמש כרב "תנובה" הרב זאב ויטמן יבדל"א - תושה ההתנחלות אלון שבות, שבה התגורר שנים גם הכותב - חנוך דאום. חנוך דאום מוכר לי היטב כמי, שדרדר את עיתון "הצלופה" לשפל המדרגה בשל כתבותיו הנועזות, ובעידן העיתונים "בשבע" ו"מקור ראשון" חיזק את אלה באופן משמעותי, לאחר שקוראי עיתון "הצופה" (ואף אני בתוכם) נמנעו מלקרוא עיתון זה, שאמור היה לייצג את הציבור הדתי-לאומי. חנוך דאום ללא ספק קיבל חינוך לאמונה בבית. מה קרה בדרך? האם יתכן, שהפקפוק באמונה החל עוד לפני שנים רבות אולם במשך כל אותו זמן הוא חי בשקר, כאילו הוא חלק מהמיגזר? לפי דבריו נראה, שמדובר באדם בלתי יציב, שאין להביא ראייה מדבריו או ממעשיו, כיוון שמתיאורם עולה, שלא תמיד התנהג בהתאם לחוק המוסר. אז לידיעתך, dkey, מעולם לא הרגשתי נבגד על ידו. בהתנהגותו הנוכחית הוכיח, שכל כולו היה צביעות גדולה (כמו החזיר, שפורס טלפיו להראות, שהוא "כשר"...). בתחילה הוא רצה ללכת "בלי" ולהרגיש "עם". משזה לא ניתן לו, לא זו בלבד, שהסיר את כיפתו מעל ראשו, אלא גם כפר בכל התורה כולה. אולי ניתו לומר אחת מהשתיים: או, שהאמין תחילה בהבל הבלים (כדבריו), אבל רק כשהיה לו נוח פרק מעליו כל עול, או, שהאמין באמת ובתמים בתורה, אבל הייחס המנוכר מצד חבריו גרם לו להגיב בהתאם. באחד המשפטים שלו כתב: "אני לא עובד אצל הרבנים". משפט זהה עמד אף הוא בסתירה עצמית. גם אני לא עובד אצל הרבנים אבי אני עובד אצל הקב"ה (הוא משלם נפלא!). הרבנים הם9 אלו, שלמדו את תורתו באופן יסודי, והם אמורים לךהראות לי את הדרך הנכונה. נכון, שגם הרבנים לא יודעים הכל, ויש תחומים אפורים, שטרם נמצא להם פתרון בהלכה, אבל זאת איננה סיבה לזלזל בהם ובתורתם. בקיצור: אינני יודע, מה כואב לו (פרט לעובדה, שאולי הוא גרם לעצמו סבל מיותר בהתנהגותו), אבי גם אני לו הייתי במקומו הייתי חש כאב עצום בוויתורי על קהילה נהדרת, המוכרת לי היטב, שבה אנשים נפלאים מאין כמותם, הנכונים לעזור איש לרעהו על כל צרה, שלא תבוא, ולהמיר אותה בחיי חופש, שבהם כל אחד אדון לעצמו, אבל בשעת הצורך החברה תלחסר לו מאוד. מעבר לכל זה הייתי שמח לדעת את דעתו של זאבי'ק עליו לאור הדברים, שנכתבו. צא וראה: אנו בפתח חג שמחת תורה. בישיבת "מרכז הרב" מרגישים הטיטב בחסרונו של ראש הישיבה. עם זאת התורה צוותה עלינו לשמוח ולו היית מבקר בישיבה בחג היית זוכה לראות שמחה אמיתית, היוצאת מהלב, עד השעות הקטנות של הלילה. בניו ובנותיו של ראש הישיבה ישבו על הארץ "שבעה" מיד עם צאת החג ובישיבה - שמחה רבה רק בשל ציווי התורה. אפשר להבין זאת בהיגיון האנושי?! לא! התורה איננה מדברת אל ההיגיון או אל השכל, וכשהתורה מצווה לשמוח, אז שמחים. מי שלא ראה שמחת תורה בישיבת "מרכז הרב", ספק אם ראה שמחה מימיו. הייתי אוןרח בחתונות חילוניות (וגם בחגיגות "בר-מצווה") וראיתי שירים וריקודים אך רק שמחה לא הייתה שם. הייתי גם בחתונות ירושלמיות, שבהן לא נשמע קול כלי זמר (כמנהג ירושלים) אבל ראיתי שם שמחה אמיתית. אז אין פלא, שאינך מרגיש את הכאב שלו, כי מעולם לא עמדת במצבו. חג שמח!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.