"אבא זרע חיטה, באה דיצה, שאלה: אבא, מה זרעת? פיתה, ענה אבא. צחקה דיצה: חחח, פיתה." יואל הופמן, "ספר יוסף", עמ' 14-15. (הוצאת כתר, 1988) חחחחח, זו לא מילה גסה, מסתבר. ועתיקה יותר מהאינטרנט העברי, לפקאצות אין קייס. לילה טוב.
כמו אנג'ל וברמן היום. יופסקו לאלתר התירוצים לשימוש בצירוף האותיות הפוגעני הזה. מוישהל'ה מצא כדור אדום, בא לגברת נחמה, שאל: גברת נחמה, הכדור שלך? צחקה נחמה: פחחחחח נרא'לך? מנוחה בקרמן, "מוישל'ה משיב אבידה" (1984)