הם מחכים לך בבית

[על חבל דק]

הם מחכים לך בבית

לך תשטוף את הפנים.." (עברי לידר, פז'ו צבאית) נימאס לי מכל העמדת הפנים הזו, למה תמיד כשאני בבית או במקום אחר אני מרגישה תמיד צורך להסתיר את מה שבי?

אני מתפוצצת בפנים אבל בחוץ שקט הכל רגוע הרי אסור להראות כלום.. אין לזה מקום, את צריכה להיות אחרת את לא יכולה להישבר אסור לך..כי אם לא תהיי מי יהיה?!

 

[על חבל דק]

א"א לדבר עם אף אחד

חייבת מקום חדש, לא יכולה להישאר איפה שאני אני נרקבת שם, דועכת לאט לאט. זה בא בהתקפים, אולי עד הערב זה עוד ייעלם, כי הרי חייבת להמשיך ולעשות מה שצריכה

אבל כשזה מתעורר ועולה זה הורג אותי

יצאתי עכשיו מפגישה עם הפסיכו' שלי, עכשיו אני נוכחת לדעת כמה כבר לא אצליח לדבר, זה דורש מאחרים יותר מדי, תופס יותר מדי מקום צריכה למצוא לי מקום אחר

 

[די דנסר]

לעיתים חמודה...

לעיתים אנו חייבים לשים מסכות, להסתיר את רגשותינו, לעשות מתיחת פנים יפה, להמשיך להיות כפי שמצפים מאיתנו. לעיתים איננו יכולים לשנות את פני הדברים אז אנו משנים את פנינו... מאחלת לך יפים טובים יותר. די דנסר.

 

[די דנסר]

(יפים= ימים )

 

[על חבל דק]

תודה ../images/Emo39.gif

מקווה גם..כבר לא יכולה להמשיך ככה